תם זמן הבקשות: אני דורשת להחזיר את ענבר

אנחנו כבר נטולי כוחות, הולכים ומתרוקנים עם הזמן. במשך שנה ושמונה חודשים אני מספרת את אותו הסיפור כי אין לי משהו חדש לספר. רק את העובדה שהמצב שלנו, המשפחה, נהיה יותר ויותר גרוע.

ענבר שלנו היתה ילדה מדהימה, יפהפייה, מלח הארץ, הגיעה למסיבת נובה ב־7 באוקטובר להתנדב כ"הלפרית", כי זאת היתה ענבר. נתינה אינסופית ואהבת האחר.

עם חדירת המחבלים היא נסה על נפשה במשך שלוש שעות, ולא היה מי שיושיע אותה. יש לנו סרטון של ענבר מובלת לתוך עזה, כשהידיים של המחבלים עוד מגואלות בדם שלה. לאחר חודשיים קיבלנו את הבשורה הקשה שהיא כבר לא בין החיים.

מאז עברו כמעט שנתיים ואנחנו חיים במחול שדים. אנחנו נלחמים להחזיר את ענבר הביתה להורים שלה. ענבר לא תחזור בחיים לפי המודיעין, אבל אנחנו רוצים את ענבר בחזרה. ענבר היא הילדה שלנו, היא חלק מאיתנו, היא חלק מההורים שלה. ילד הוא ילד, אנחנו רוצים לעלות לקבר שלה, להדליק נר, להתפלל.

מדינת ישראל שללה מאיתנו את הזכות המוסרית והבסיסית הזאת. היתה עסקה הומניטרית ששחררה את הנשים - ענבר לא היתה בעסקה הזאת. השאירו אותה מאחור בפעם השנייה, לאחר שהושארה מאחור ב־7 באוקטובר.

גם היום ענבר עדיין מופקרת. אחרי שנה ותשעה חודשים בעזה היא האישה היחידה - אין יותר נשים שנשארו בעזה מלבד ענבר. רק על זה אני רוצה לדרוש את הדין: איך זה שמתוך כולם הפקירו ילדה אחת? מה יעלה כעת בגורלה של ענבר? מה יעלה בגורלם של הוריה ומשפחתי? ההורים של ענבר גוססים נפשית.

מדברים עכשיו על עסקה חלקית, ואני מזועזעת ממי שהולך לצאת ומי שהולך להישאר, כי כולנו יודעים שמי שיישאר שם לא יחזור, סיכוי קלוש שהוא יחזור. היום, אני לא מוכנה יותר לשמוע תירוצים על ענבר.

אני רוצה את ענבר ולא אהיה מוכנה לקבל את זה שענבר לא יוצאת בעסקה הזאת, אנחנו לא נשלים עם זה. אנחנו פשוט לא נחיה, אנחנו נחדל לחיות. אני לא מצליחה לדמיין שאחרי שנתיים לא נותנים לנו לקבור את הילדה שלנו.

המשפחה שלנו לא תצליח להשתקם מזה. ההורים של ענבר וגם אני לא נצליח לשרוד את זה. אני יודעת שעושים סלקציות - מי במצב יותר קשה ומי במצב יותר קל. כל משפחה מנסה לגייס את כל האישורים וללכת למומחים כדי לנסות להוציא את הבן שלה משם. משפט שלמה. איך הגענו למצב הזה? איך הגענו לשואה הזו?

הילדה שלנו נשארה אחרונה בשבי, ואת הילדה שלנו חייבים להחזיר. אנחנו צריכים לעכל את המוות של הילדה היפה שלנו ולהתחיל להתאבל. אני פונה לממשלת ישראל: נגמרו הבקשות - אני דורשת את ענבר בחזרה הביתה. אני דורשת אותה.

הכותבת היא דודתה של החטופה ענבר הימן שנרצחה ומוחזקת בעזה