מירב לשם-גונן: "רומי חזרה מכונת אמת, לומדים להיות משפחה מחדש"

מירב לשם גונן, אימא של רומי גונן ששחוררה משבי חמאס לאחר 471 ימים, הגיעה לשיחה עם עידן טנדלר בפודקאסט בשביל ישראל. בשיחה סיפרה מירב לשם-גונן על רגעי האימה בהם היא שומעת את רומי נחטפת בשידור חי, על השינוי שחוללה אצלה החטיפה של רומי, בקשר למעורבות חברתית ופעילות ציבורית וכן גם על החשיבות בשיח עם כל חלקי העם גם עם אלו שחושבים בצורה מובהקת שונה ממנה.

לפני הדברים האלו נשאלה מירב לשם גונן על מצבה של רומי כעת וציינה כי "אחרי שלושת הימים הראשונים שהיא חובקה והתראיינה ומותר היה גם לדבר עליה, היא החליטה לקחת צעד לאחור ורצתה לחזור לחיים פרטיים. היא קבעה עבור כולנו שלא מתראיינים יותר וזה היה לא פשוט בהתחלה. מצד אחד רצתה מרחב אחרי כל הימים הרבים בשבי, 471 ימים, והיא גם רצתה להרגיש שאנחנו איתה וגם זה היה מהלך מורכב לעשייה. היום היא מרשה לספר את מה שהיא בעצמה חושפת ברשתות החברתיות ולא יותר. במסגרת הזו היא חשפה את הניתוחים שהיא עברה ביד שאחד היה מאד מורכב ולא פשוט. היא גם איבדה את התפקוד ביד וכעת היא צריכה ללמוד מחדש איך להפעיל אותה, כלומר היא עברה שיקום ארוך והיא תמשיך בשיקום הלאה", סיפרה אימא של רומי.

לשם-גונן סיפרה על השינוי העמוק שחוללה בה שבת שמחת תורה ה-07.10 ועל החווייה הנוראית של להיות עם רומי 40 דקות במסגרתם היא גם נחטפת על ידי מחבלי חמאס.
"עד השבעה באוקטובר הסתגרתי לחלוטין בכפר ורדים ולא התעסקתי 20 שנה בהקשבה לחדשות ובשמיעת מה שקורה בארץ. זה התחיל אחרי כשהנקתי את בתי הרביעית שמתי לב שכשאני שומעת את החדשות החלב שיש לי נגמר. הבנתי שכל התחום הזה לא בריא לי והתנתקתי לחלוטין ממנו. כך גם קרה במחלוקת הגדולה בעם על הרפורמה המשפטית למשל, אצלי במשפחה מאד התווכחו כי יש את כל הדעות השונות, אבל אני לא הבנתי על מה הם רבים. יש לי את העמדות שלי אבל הייתי מנותקת לחלוטין ממה שקורה במדינה. אבל כל המציאות הזו השתנתה אצלי בשבת שמחת תורה. באותה שבת קיבלתי בראש פטיש הרבה יותר חזק מחמשה קילו, חטפתי מכה עצומה.

זה התחיל כשרומי התקשרה אלי ואמרה שירו בה ליד קיבוץ עלומים ושכבר חלק מהחברים שלה נהרגו. לידה היה אופיר צרפתי ז"ל, המחבלים ירו לו בבטן והוא ביקש ממני שאתקשר לדבר עם אימא שלו זה היה הכי חשוב לו. הוא נתן לי את המספר שלה. בכל מקרה רומי היתה איתי 40 דקות בסלולר כשבעשר הדקות האחרונות המחבלים חוטפים אותה ואני שומעת את זה בשידור חי. עוד לפני זה היא אמרה לי שירו בה ושהיא מדממת וחושבת שאולי תמות. בעשר הדקות האחרונות היא שתקה בגלל המחבלים ואני שמעתי אותם סביבה. זה היה שלב נוראי וחשבתי שאולי היא מתה. חשבתי שאולי נצטרך להגיע למחנה שורה כדי לזהות את הגופה שלה. אבל היא לא היתה שם ואחר כך גם איכנו את הסלולרי שלה בעזה" אמרה.

השיחה הנוראית עם רומי וכל אירועי שבת שמחת תורה חוללה אצל מירב שינוי דרמטי ביחס לפעילות שלה בחברה הישראלית. "עד החטיפה הרגשתי שאני בסך הכל בורג קטן במכונה ושאין לי יכולת להשפיע. אבל אז ביום למחרת המשפחות כבר עשו מסיבת עיתונאים בכפר המכבייה ואני דיברתי שם שנייה אחרי אורי דוד ששתי בנותיו נרצחו במסיבה. ממש רעדתי אבל רונן צור סייע לנו והעובד שלו אסף פוזניאק, שהיה קשור לאורי דוד הקים את המטה ודחף אותנו ואמר לנו מה לעשות. זה היה חשוב מאד כי אף גורם במדינה לא יצר איתנו קשר אז ולא אמר לנו כלום. כל המערכות קרסו ורק הציבור עצמו פעל.הגורם היחידי שיצר איתנו קשר היה הנשיא הרצוג שזימן אותנו אליו בקבוצות ביום שלישי אחרי השבת. אבל חוץ ממנו אף גורם מדיני לא יצר איתנו קשר.

הגוף היחידי שתפקד היטב היה אכ"א, הם הצמידו לכל אחד מאיתנו קצין שילווה ויסייע לא משנה האם מדובר במשפחה של חייל או של אזרח. במציאות הזו הבנתי שהאחריות היא עלינו האזרחים. המערכת המדינית היתה מנותקת. התחושה הזו התחזקה בי במהלך הימים הרבים בהם הגעתי לכנסת. הייתי מגיעה בימי שני משוחחת עם חברי כנסת ויושבת בוועדות. עד החטיפה בכלל לא ביקרתי אי פעם בכנסת. מה שגילתי היה כמה אין לחבר הכנסת השפעה, כמה הם כבולים למפלגות שלהם ולעמדות הפוליטיות. הבנתי שהציבור בישראל הפסיק לעסוק בפוליטיקה ובעשייה וסמך על המערכת הפוליטית אבל זו התנתקה מהחברה.

חברי הכנסת הפכו להיות שבויים של המרכז שלהם, של מטה המפלגה, של הבייס והם לא יכלו לעשות כלום. זה היה השלב שהבנתי שכדי לחולל שינוי ממשי צריך לפעול מלמטה. התחלתי לבקר בישובים בכל הארץ, גם ביו"ש. הבנתי שאם יהיה שינוי, אם יקרה משהו אז זה דרך לחץ מלמטה. הציבור ומנהיגיו המקומיים יתחילו ללחוץ כלפי מעלה וזה מה שיחולל את השינוי".

אימא של רומי, ציינה כי מטה החטופים שהוקם כלל בתוכו דעות שונות שביטאו את כל העם כולו על כל גווניו. "התחושה שלי היתה שהקדוש ברוך הוא בחר נציגים מכל העם שיחטפו. נציגים מקריית ארבע, מהדרום מהצפון, מבנימין. במטה החטופים ובכיכר החטופים היו כל מיני דעות. היו משפחות שהפגינו בקפלן והיו משפחות שאמרו שכל הפגנה וכל לחץ יחזקו את חמאס ושצריך לחסל את חמאס ואז החטופים יחזרו. בהקשר לכך עשו ליושבים בכיכר עוול כי חיברו אותם למפגינים בקפלן וזה לא היה נכון בכלל. מעולם לא היתה הפגנה בכיכר החטופים נגד הממשלה הכל היה בקפלן וברחובות אחרים".

במהלך הפעילות שלה נפגשה מירב לשם גונן עם דמויות כמו אליהו ליבמן ואיתן מור שגם ילדיהם נחטפו וכן גם עם תושבים מכל יהודה ושומרון והיא מציינת שההיפתחות לדעות אחרות, גם אם אין הסכמה היא האמת העמוקה של עם ישראל.

תמלל והביא לדפוס אסף גולן