מי שמבקש חיים משותפים אמיתיים - שלא ינסה לעוות את ההיגיון הציוני

ג'לאל בנא, אני קורא את דבריך שפורסמו במדור זה ("למי שייך הגליל? כנסו דחוף", 10.7), והתחושה שלי היא שאתה מבקש למנוע מאיתנו - היהודים - לממש את זכותנו הטבעית וההיסטורית על ארצנו, תוך עטיפת הדברים בשפה של מוסר אוניברסלי, שבעצמה לוקה בסלקטיביות.

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. כך הוקמה, כך נכתבה מגילת העצמאות, וכך גם עוגן החוק. הארץ הזו לא ניתנה לנו כי אנחנו "בסדר", אלא כי היא שלנו. ולכן כשאתה מתפלא או אפילו מתרעם על עלייה במספר היהודים בגליל, אתה למעשה מתנגד למימוש מובהק של הריבונות היהודית - והופך את היושב בה לצל עובר, זמני, שצריך לבקש רשות או להתנצל על כך שהוא מתיישב בארץ אבותיו.

זאת ועוד, אפילו בקוראן מצוין במפורש כי הארץ הזו היא של היהודים: סורת אל־מאא'ידה (סורה 5), פסוק 21, וסורת אל־אעראף (סורה 7), פסוק 137, וכן סורת בני ישראל/אל־אִסראא (סורה 17), פסוק 104: "ואמרנו אחרי כן לבני ישראל: שִבוּ בארץ". בסורה 2, פסוק 122, כתוב: "הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם ואשר העדפתי אתכם על פני כל האדם".

הגליל אינו "מרחב ניטרלי" שאמור להתחלק שווה בשווה על פי עקרונות דמוגרפיים אוניברסליים. הוא חלק ממדינת הלאום היהודית, ולכן עידוד התיישבות יהודית בו לא רק שאינו גזעני - אלא הוא חיוני, טבעי ולגיטימי לחלוטין. כל טענה הפוכה מגלה בורות היסטורית, או עוינות רעיונית לעצם קיומה של מדינה יהודית.

וכשאתה מציג דאגה דמיונית הפוכה - "מה אם אנחנו הערבים היינו דואגים ממספר היהודים בגליל" - אתה מתעלם מהמציאות: זה בדיוק מה שעושים כל הזמן, בגלוי ובסתר.

עמותות ערביות, מימון חוץ, קמפיינים של "הצלת האדמות", "שמירה על הזהות הערבית", ועוד - כל אלה נועדו בדיוק למה שאתה מתאר. ואף אחד לא מתבלבל לרגע מה עומד מאחוריהם. אבל מעבר לכל זה חשוב לומר: איפה שטוב ליהודים - טוב גם לערבים.

הגליל אינו "מרחב ניטרלי" שאמור להתחלק שווה בשווה על פי עקרונות דמוגרפיים אוניברסליים. כל טענה הפוכה מגלה בורות היסטורית או עוינות לקיום מדינה יהודית

תסתכל על מקומות בגליל או במרכז שבהם יש רוב יהודי משמעותי - שם התשתיות טובות יותר, רמת החינוך גבוהה יותר, שיעורי הפשיעה נמוכים יותר. לא בגלל גזע, אלא בגלל השקעה, סדר וקהילה עם מחויבות.

ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב - דווקא כשהיהודים נטשו מקומות מסוימים, המצב הידרדר גם עבור הערבים שנשארו.

אז אולי במקום להתרעם על עליית מספר היהודים בגליל - תשמח. כי ככל שיהיו שם יותר יהודים, כך גם עתיד הערבים שם יהיה בטוח, משגשג ומלא יותר הזדמנויות.

זה מוכח, זה מדוד, וזה קורה כבר 100 שנה. מי שמבקש חיים משותפים אמיתיים - שיקבל את אופייה היהודי של המדינה, ולא ינסה לעוות את ההיגיון הציוני בשם שיח מזויף של שוויון ריק מתוכן.

הכותב הוא ד"ר אלי רון, חבר חוג הפרופסורים לחוסן לאומי