פסק דין מהדהד שהתקבל לאחרונה מוכיח כי מאחורי קמפיין אלימות המתנחלים עומדים אירועים מורכבים בהרבה, שמתנהלים לעיתים כחיכוכים בין שני צדדים ולא בצורה חד־צדדית, כפי שטוענים הפלשתינים.
התקרית תועדה בסרט "אין ארץ אחרת", שזכה באוסקר, ושבאמצעותה ניסו היוצרים להוכיח כי אלימות המתנחלים הובילה להרס ולפירוק של כפר פלשתיני. האירוע החל בחג שמחת תורה 2021, אז, על פי כתב האישום, הלכו מתיישבים מכיוון חוות מעון למצפה אביגיל כדי להתפלל. לאחר שכמה נערים ישראלים החלו ליידות אבנים על רועה צאן ערבי, הגיעו לכפר עשרות מתיישבים מצוידים באלות ובסכינים: "המתפרעים נכנסו לתוך הכפר, יידו אבנים ושברו חלונות".
הקטין שהועמד למשפט, האדם היחיד שנגדו הוגש כתב אישום בתקרית, השתתף לטענת הפרקליטות באירוע, "שבמהלכו זרק אבן לעבר תושבי הכפר", אך במשפט התברר כי התיאור היה רחוק מהמציאות. "ממכלול הראיות שבפניי עולות תמונה והשתלשלות אירועים שונות מהאופן שבו פורטו בכתב האישום", ציינה השופטת קטי צווטקוב־דורפמן מבית המשפט לנוער בירושלים.
כמתברר, לאחר שהנערים פגשו את רועה הצאן התאספו במקום פלשתינים. לאחר שחייל הביא להרגעת הרוחות נזרקה אבן גדולה מכיוון הפלשתינים לעבר המתיישבים. רק לאחר מכן החלו הישראלים להתפרע ונכנסו לכפר. בד בבד, המתיישבים והפלשתינים יידו אבנים אלה על אלה. "בין חילופי זריקות האבנים השליך הנאשם אבן לכיוון תושבי הכפר, והם השליכו עליו אבן בחזרה ופגעו בראשו".
כלומר, בניגוד לטענות על אלימות המתנחלים במעמד צד אחד, התברר כי הפלשתינים לקחו חלק לא קטן בעימות. הקטין הנאשם טען כי לא היה רעול פנים, אלא חבש מסכת קורונה בהתאם לתקופה ולא השתתף בהתפרעות, אלא היה בדרכו בחזרה לחוות מעון ונעצר בעקבות העימות, ולאחר שספג את האבן איבד את ההכרה והתעורר באמבולנס. הוא ציין כי אינו זוכר את האירוע, אך "לכל היותר מדובר בהגנה עצמית או בהגנה מן הצדק".
"נרטיב שקרי"
השופטת קיבלה את גרסת הקטין. "לא ניתן למקם את הנאשם בתוך הכפר ואין לראות בנוכחות הנאשם (באזור) כשותפות למעשים הקשים שבוצעו בכפר". בסופו של דבר, השופטת זיכתה אותו לחלוטין.
עו"ד יצחק בם, פרקליטו של הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית: "בתיק הזה הנרטיב השקרי של 'אלימות המתנחלים' התרסק כאשר פגש את בית המשפט. הצלחנו להראות כי אלימותם של הערבים היא שהציתה את המהומה הגדולה והמתפרעים הערבים לא היו קורבן תמים".