סירות עם ילדים ששוקעות בכינרת וכלי שיט מסכני חיים: הפקרות בחופי ישראל

עונת הרחצה הנוכחית נפתחה על רקע סיום הלחימה מול איראן, והביאה עמה עומס אדיר בחופי הים ובכנרת. לצד המתרחצים והמשפחות שנוהרים לחופים החלה להירשם עלייה דרמטית במספר כלי השיט: סירות מהירות, אופנועי ים, גלשנים ויאכטות מכל הסוגים, חלקם ללא פיקוח או אמצעי בטיחות בסיסיים.

במשטרה מדווחים כי בכנרת לבדה, שהיא מוקד משיכה מרכזי לנופשים, גובר החשש לתאונות קשות. רק בסוף השבוע האחרון חילצו שוטרי יחידת השיטור הימי סירה ששקעה ועליה 12 מפליגים, ובהם ילדים שסבלו מחרדה קשה. בשבוע קודם, סירה התהפכה כתוצאה מכשל טכני וכל נוסעיה בהם גם ילדים – נפלו למים.

“כשהסירה שוקעת – זה אירוע חירום של ממש”, אומר סגן ניצב ארמן סקיימן, מפקד השיטור הימי. לדבריו, חלק מההפלגות מתבצעות לצורכי רווח כספי ובעלי הסירות מתעלמים מדרישות החוק. “כלי שיט שאין לו טסט אינו כשיר לפעילות. יש מי שמספקים שירותים בתמורה לכסף תוך שימוש בסירות לא מורשות”, הוא מזהיר.

כמו ביבשה, למרות הסיכון הגובר, גם בים ניכרת מצוקת כוח אדם של שוטרים. השיטור הימי פועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, אך רק 75 ימאים משרתים כיום בחמישה בסיסי שיטור בלבד – לאורך רצועת חוף בת יותר מ-200 ק”מ. כך למשל, בסיס השיטור בחיפה אחראי לבדו על 108 ק”מ חוף, הכוללים 11 רשויות – אך מאויש ב-11 ימאים בלבד.

הציוד מוגבל גם הוא: מערך השיטור הימי מונה רק 13 סירות ו-13 אופנועי ים. “אם מתרחש אירוע בנהריה ואחר בחדרה – זמן ההפלגה עשוי להגיע ל-40 דקות. זה אומר שאנחנו לא רלוונטיים”, מסביר סקיימן. לדבריו, בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה “בלתי פרופורציונלית” במספר כלי השיט בישראל, אך התקנים והאמצעים לא התעדכנו בהתאם.

יודגש, כי מעבר לפעילות האזרחית, השיטור הימי מהווה גם קו הגנה שני מול איומי טרור ימי – תפקיד אסטרטגי בשיתוף חיל הים, המחייב ציוד מתקדם וכלי שיט מוגני ירי. לאור זאת ובעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הנחה המפכ”ל להפוך את השיטור הימי למערך ארצי, לחזק אותו בכוח אדם, ולצייד אותו באמצעים חדישים כדי להתמודד עם האתגרים בשטח.

בינתיים, האכיפה מתבצעת באמצעים הקיימים: דו"ח ימי עלול להגיע לסכום של למעלה מ-3,000 ש”ח, ולעיתים אף להכפיל את הסכום – תלוי בעבירה. במשטרה ממליצים למתרחצים לנקוט זהירות בסיסית: ליידע אדם קרוב לפני הכניסה למים, להשתמש באפודי הצלה, ולשאת טלפון נייד במידת האפשר – שכן כ-70% מהזעקות לעזרה מתקבלות ישירות ממי שנקלעו למצוקה.