בנוכחות אלפים, בהם ילדיו ונכדיו, הובא היום (ראשון) גואל הקרקעות משה זר למנוחות ברמת גלעד, היישוב שאותו הקים לזכר בנו גלעד, שנרצח באינתיפאדה השנייה. בין המשתתפים בהלוויה היו השרים בצלאל סמוטריץ ואורית סטרוק, מזכ"ל אמנה זאב חבר, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ורבים נוספים.
שידור ישיר מהלוויית משה זר ז"ל// שמואל בוכריס
"סבא משה, רבי משה, בשביל כולנו היית אב ומורה דרך", ספד לו הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר. "קשה לשכוח את הימים אחרי נפילת גלעד הי"ד, עמדנו לצדך כשעמדת בעוז וגבורה לממש את הקניין של אדמות חוות גלעד. זה היה מהשיעורים הגדולים בהתיישבות בארץ ישראל, תוך נחישות, אהבת אין קץ לארץ, כבוד לכל מערכות המדינה אך עמידה על עקרונות לבלתי נטייה קלה שבקלות מהאמת".
"הדמות שלך עומדת בעוז, מאחוריך המשפחה, כשכולם נוהגים בך כבוד. שיעור עצום זה היה ללמוד ממך. כמה אדמות נגאלו יחד עם אדמות חוות גלעד. זה מופת לכל אדמות השומרון. אצלך התורה ואהבת הארץ נחקקו לטבע אחד", הוסיף הרב דודקביץ'.
מהפכן, איש אמת ומקור השראה, כמו דמות מהתנ"ך
ראש מועצת שומרון יוסי דגן ספד למשה, אותו ראה כחברו. "ההתיישבות היהודית בשומרון, בתוך כלל ישראל, נפרדת מאגדה חיה. יהודי בעל פרופורציות של דמות מהתנ"ך, יציאתו של צדיק עושה רושם, כואבת. רבי משה, היית מהפכן, איש אמת ומקור השראה. מראשוני הלוחמים שומרי המצוות, מייסדי הצנחנים והיחידות המיוחדות, מראשוני המתיישבים ומתווה דרך בגאולת הקרקעות. יהושע חנקין של דורנו והרבה מעבר, במספר הדונמים, בפרופורציות, איש ארץ ישראל, חלוץ, אמיץ, ללא גבול, שנלחם על גאולת עם ישראל. גאלת דונם אחר דונם. נלחמת וניצחת".
"עומדים כאן אלפי יהודים שמעריצים אותך, את יעל, ואת מפעל החיים שלכם, בהם תלמידים, חלוצים, לוחמים, רבנים, קצינים בצה"ל, כל גרגר אדמה לקחת ללב כאילו זה חלק מהגוף שלך. כשדיברת על האדמות שנבזזו להיות שטחי בי בהסכמי אוסלו היו לך דמעות בעיניים. כשראית נקודה חדשה התרגשת עד דמעות. הרגשת כאילו כל רגב אדמה זה חלק מגופך", אמר דגן.
"איתי, הבן שלך, אמר שהקרב שלך עוד לא תם. הוא צודק, אבל משה השארת כאן צבא. צאצאיך וצאצאיך הרוחניים. אנחנו מתחייבים להמשיך, להגביר את הדרך שהתוות. לגאול עוד אדמות ביו"ש ובכל ארץ ישראל", הבהיר.
מזכ"ל תנועת אמנה, זאב (זמביש) חבר, שפעל לצד משה זר במשך שנים רבות, סיפר על הפעם הראשונה שבה נפגשו. "זכיתי להכירך לפני שנים רבות בהפגנות מול שר החוץ האמריקני קיסנג'ר. היית חשמלאי שהרעיש את אזור מלון המלך דוד. עשית את עבודתך בנחישות. עם המעבר לשומרון העברת את מרכז פעולתך לנושא רכישת הקרקעות ביו"ש, וגם זאת בדרכך הייחודית. דרכך הייתה ברורה ואת הספקות הותרת לאחרים. מתוך מחוייבות מלאה לירושת הארץ. לא קיבלת שום אמירה שהמשימה בלתי אפשרית, גם ידרשו שנים רבות לא ויתרת עד השגת היעד".
בצעד חריג הזכיר זמביש את תקופת המעצר של המחתרת היהודית. "בילינו יחד קרוב לשנה במעצר בפרשה המכונה המחתרת היהודית. תוך זמן קצר אמדת את המצב, החלטת שהמקום לא מתאים לך, וצריך לעשות כמה שאפשר כדי להיחלץ כמה שיותר מהר". הוא הזכיר את ניסיונות ההתנקשות שעבר ואמר "התקיפות שעברת לא הפילו את רוחך אלא הגבירו את רוחך. גם נפילת בנך הכואבת ליוותה אותך אך גם אז לא נפלה רוחך".
סטרוק: "סליחה על כל מה שציפית שאעשה ולא הספקתי לעשות"
שרת ההתיישבות אורית סטרוק אמרה בהספדה כי "אין הרבה שרים שהספיקו לעשות את מה שסבא משה עשה". לדבריה, מעבר לכך שהיה גואל אדמות, היה מתווה דרך. "משה היה סבא של כולם. הוא לא לימד את הילדים אהבת ישראל, הוא הדליק בהם את האש של אהבת הארץ, המסירות לארץ. סבא משה הדליק את האש של ארץ ישראל, שהתגברה על כל כך הרבה מכשולים. הוא לימד אותנו איך קמים מנפילות קשות".
"אני מבקשת סליחה על כל מה שציפית שאעשה ולא הספקתי לעשות", אמרה סטרוק. "תודה שזיכית אותי, אני זוכה לעזור לכל מה שעלה וצמח ופרח כתוצאה מהאש שהצתת בכל כך הרבה לבבות. הקמת בראש ההר מגדלור של ההתיישבות, שכל מי שמסתכל עליו – שואל האם אפשר לגור בראש ההר. תראה כמה אנשים הלכו לגור בראש ההרים בזכותך. אנחנו נלך בדרכך ובעזרת השם גם ננצח".
השר בצלאל סמוטריץ' ספד למשה. "דינמיקה של התקדמות של עם היא תמיד מתח בין אנשים פרטיים עם יוזמות פורצי דרך והמערכת הגדולה שבאה בעקבותיהם. אי אפשר בלי המערכת הגדולה אבל היא כבדה והולכת לאט והיא שמרנית וקשה לה לפרוץ דרך. היא חייבת את האנשים שרצים קדימה מהר, אמיץ, נחוש. כזה היה משה".
"זכיתם", פנה סמוטריץ' ליעל, רעייתו של משה זר, "להעמיד שבט גדול וגאה שהולך בדרך התורה, העם והארץ. זכיתם להוביל הרבה תלמידים. אנשים בני גילי גדלו לאורו של משה. אותם האבות המייסדים של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון ובארץ ישראל כולה. הוא השראה של אומץ, תורה, נחישות, יזמות, לקיחת אחריות אישית. הצלחתם להביא אחריכם את מדינת ישראל".
ראש מועצת קרני שומרון יהונתן קוזניץ ספד גם הוא: "אנו נפרדים מדמות מופת, מאדם שכולו ארץ ישראל, אהבת הארץ ונחישות שאין לה גבול. סבא משה היה גואל אדמות, היה לוחם, מאמין, יהודי שידע שאין עם בלי ארץ ואין ריבונות בלי התיישבות. הוא לא ראה באדמות השומרון סתם גבעות, הוא ראה בהן יעוד. הוא לא ראה ברכישת קרקע פעילות עסקית אלא שליחות היסטורית. הוא לא ראה במילים כמו ריבונות או ציונות סיסמאות אלא חי אותן, נשם אותן ושילם עליהן מחירים".
"הוא לחם במלחמת סיני, נפצע קשות, איבד את עינו אך לא את מבטו. מבט חד, חודר, אמיץ, של אדם שיודע לאן הולכים כשכולם עוד מהססים. הוא המשיך הלאה ברוחו ובגופו. הוא הצטרף לגוש אמונים לא מהשוליים אלא מהלב. תוך סיכון חיים הוא רכש אדמות בשומרון. זה לא היה קל, נוח או פופולרי, אבל זה היה נכון וציוני. על אדמותיו הוקמו ברקן, מעלה שומרון, קרני שומרון, עמנואל, חוות גלעד, רמת גלעד, כל אחת עמוד תווך בציונות המתחדשת של ימינו. כל אחת היא עדות חייה לכך שהעם היהודי חי, ההתיישבות חי, והרוח היהודית לא נשברת", אמר קוזניץ'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו