"לפני שאתה מתחיל להתווכח עם פרוגרסיבי, כדאי לזכור שכנראה לא תצליח לשכנע אותו"

הרשת מפוצצת בויכוחים בין  פרו-פלשתינים לפרו-ישראלים, רבים מאיתנו משתתפים בספורט הלאומי של "הכה את היריב" (בטיעונים, כמובן). פתאום כולנו בן שפירו. בשביל מי שעדיין קצת מגמגם והטיעונים לו נורים מהשרוול שלו, יוצא בימים אלה ספר חדש: "המדריך למתווכח עם פרוגרסיבי". כתב אותו מתן פלג, העומד בראש תנועת "אם תרצו" והוא נועד לספק עובדות היסטוריות ועכשויות לווכחן המתחיל.

המדריך נפתח בהנחת יסוד שכמעט מייתרת את נחיצותו. "לפני שאתה מתחיל להתווכח עם פרוגרסיבי, שמאלן קיצוני, או עם סתם אדם שאוהב להאשים את היהודים בכל דבר, כדאי לזכור שרוב הסיכויים שלא תצליח לשכנע אנשים כאלה בכלום. לכן כדאי לך לשקול אם שווה לך המאמץ. וגם אם נניח שהצלחת לשכנע אחד מהם שאתה צודק, אתה חושב שזה ישנה משהו?

"בכלל הסיפור הזה של 'צדק' סבל בשנים האחרונות מהערכת יתר. כי במציאות משחקת בעיקר מידת העוצמה, ולא מידת הצדק. אם תהיה חזק מספיק, תוכל להגן על עצמך. אם לא תהיה חזק מספיק, אתה תושמד או תגורש. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לעמים שצדקו וזה לא ממש עזר להם".

הספר מחולק לשלושה נושאים עיקריים: שלילת קיומו של העם הפלשתינית, הוכחה שהאידיאולוגיה הפלשתינית היא נאצית, והאשמת הערבית בסכסוך. כל אחד מהנושאים האלה מטופל באופן עמוק.

פלג, בן 44, נשוי+3 ממושב כסלון, החל לכתוב את הספר באחת מהחופשות מהמילואים שעשה במלחמה האחרונה. הוא המשיך את כתיבתו תוך כדי שירות. "כתבתי אותו מתוך הבנה שצריך לחזק את הקו. התעמולה, הדה מורליזציה שבערה בעולם נגדנו היתה מטורפת, למרות הטבח".

הוא מסביר למה בחר לעסוק דווקא בנושא זה: "יש שתי סיבות: ראשית - הדרישה העולמית וגם זו של השמאל הישראלי להקמת מדינה פלשתינית, שזה אסון וחייבים להתחסן נגד התעמולה הזו ולהבין את גודל הסכנה, ושנית, דה הלגיטימציה ודה המורליזיה שישראל חשופה אליהן מכל כיוון בגלל המלחמה. אני מאמין שמגמה זו רק תגבר. אם לא עכשיו אז מתי?", הוא שואל רטורית.

אז מי הם אלו המגדירים עצמם פלשתינים? בספר מצוין מקום מוצאם של כל אחת מהמשפחות הערביות הגדולות שחיות בארץ. לאחר שקעקע את טיעון ה"נייטיבס", כלומר היות הערבי-הפלשתיני המקומי בארץ ואנחנו, היהודים, הפולשים, מצטט פלג מנהיגים ערביים שאומרים בפה מלא שאין עם פלשתיני והשימוש במושג ובדרישה להקים לו מדינה נועד כנשק נגד ישראל.

בפרק הבא, מסביר פלג את האידיאולוגיה הפלשתינית. לטענתו, השנאה כלפי יהודים עלתה בקרב הערבים האנטי־ציוניים כתבנית תרבותית מלכדת, שהרי כאמור בפרק הקודם- כל אחד מהם הגיע ממולדת אחרת, לא היה להם קשר תרבותי פרט לשנאה ליהודים, והשנאה ביניהם היתה כה גדולה שהם אפילו לא נישאו אחד עם השני.

מבחינת דתית, בתחילה ביקש מוחמד לקרב אליו את היהודים, אך כשאלה דחו את בשורתו, השתנה היחס כלפיהם. היהודים אומנם הורשו לחיות, אבל רק בתנאי שיימצאו במעמד חברתי משפיל וישלמו דמי חסות. הם תוארו בקוראן ככפויי טובה, כמפירי בריתות, כקופים וכחזירים.  מוחמד התעמת כמה פעמים עם שבטים יהודיים, ובכל פעם זה נגמר בטבח, בביזה, בשעבוד, בגירוש או בכל אלה יחד. המוכר מבין העימותים הוא טבח היהודים בח'ייבר. אין זה רק סיפור הסטורי: ערפאת הצדיק את המגעים עם ישראל בהסכמי אוסלו על בסיס "הסכם חודייבייה". חוזה הפסקת אש שמוחמד חתם עליו במרמה, ואפשר את המתקפה על היהודים בח'ייבר.

עלילות הדם 

"ח'ייבר אינו פולקלור, אלא חזון", טוען פלג בספרו. "לכן הפסוק שמזוהה עמו בחדית' (הספר השני בחשיבותו באסלאם) נמצא באמנת חמאס ומצוטט אינספור פעמים בפי פוסקים מוסלמים: 'שעת הדין לא תבוא עד אשר המוסלמים יילחמו ביהודים ויהרגו אותם. כשהיהודים יסתתרו מאחורי עצים ואבנים, וכל עץ ואבן יגידו: הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מאחוריי. בוא והרוג אותו'".

אבל בין ח'ייבר שבימים ההם ובין השאיפה הג'יהאדיסטית להפוך את ישראל לח'ייבר שבזמן הזה, נמתח רצף שלם של שנות רדיפה ואלימות אנטי־יהודית. מתן מונה אותן בספרו. למשל, הוא מספר על עלילת דם משנת 1840, שטענה שיהודי דמשק רצחו נזיר נוצרי ונער מוסלמי במטרה להכין מדמם מצות לפסח. עשרות יהודים, חלקם ילדים, נעצרו ועונו. מלקות, לחיצת הראש עד שהעיניים יוצאות מחוריהן, קשירת חלקים עדינים בגוף ופיתולם, גרירת העציר באוזניו עד שהוא מדמם וזוועות נוספות היו מנת חלקם. ואין זה הסיור היחיד, כמובן.

פלג סוקר היסטורית את התגבשות הלאומיות הפלשתינית, החל מהעובדה שמעולם לא היתה מדינה פלשתינית, דרך הפרעות ביהודים בארץ שנים רבות לפני קום המדינה, ומקדיש מקום נרחב לקשר שבין חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, והיטלר.

הוא מסביר שהרטוריקה הנאצית והאידיאולוגיה שלה ממשיכים לפעם בארצות ערביות רבות, מקומות בהם הפרוטוקלים של זקני ציון הם רב מכר כבר מאה שנה. פלג מוכיח שההשפעה היא דו סתרית. למשל, מאחורי המאבק האלים שמנהלים סטודנטים פרו־פלשתינים בקמפוסים בארה"ב עומדים מיליארדי דולרים שמועברים לאוניברסיטאות בתרומות ממדינות מוסלמיות.

בפרק האחרון, מוכיח פלג שמקור הסכסוך הישראלי-ערבי הוא ערבי. הוא מספר על דחיית הצעות החלוקה השונות ע"י ערביי הארץ, בחירה בדרך המלחמה ותבוסה. הוא מספר על ה"פליטים הפלשתינים" ועל "זכות השיבה" של אלו שברחו ב-1948, כנשק שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל.

המאמץ הרב בשמירת הפצע פתוח ומדמם, בשיתוף פעולה מלא של האו"ם ומדינות מערביות רבות, הוא כלי להחלשת ישראל. הוא מספר על כשלון הסכמי אוסלו (שוב, בגלל הערבים) ומונה עוד חמש הזדמנויות היסטוריות להגיע לפתרון טריטוריאלי, שכולן נדחו על ידם וחותם בלקח מטבח שמיני עצרת. "אני מאמין שהספר הזה יוכל לעזור לאנשים רבים שחווים דה-לגיטימציה ודה-מורליזציה. הוא גם בפורמט כיס, ככה שניתן לשלוף אותו בעת הצורך ולהעזר בעובדות וציטוטים ממוסמכים." חותם מתן.