מנקה בחדר מלון (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

כיסא באוויר, אחריות על הקרקע: המלון יפצה עובד שנפגע בעימות בין שתי עובדות

ויכוח שפרץ בין חדרנית למפקחת התלהט, ובמהלכו השליכה החדרנית כיסא שפגע בראשו של התובע מאחור • הוא נפל על פניו, ונגרם לו נזק פיזי ונפשי • העובדת ובית המלון הורו לפצות אות בסכום של כמאה אלף ש"ח

עימות חריג שהתפתח בין שתי עובדות במלון הסתיים בפציעה חמורה של עובד סוציאלי בן 39 ותביעה אזרחית שהובילה לפיצוי כספי משמעותי. בית משפט השלום קבע השבוע כי חברת ההפעלה של המלון תישא באחריות לפגיעתו של העובד, אף שלא הייתה צד ישיר לאירוע האלים, ותשלם לו ביחד עם העובדת הפוגעת פיצוי כולל של כ-100 אלף שקלים.

האירוע התרחש בעת שהתובע, ששימש מפקח על עובדים, שהה במקום עבודתו. ויכוח שפרץ בין חדרנית למפקחת אחרת התלהט, ובמהלכו השליכה החדרנית כיסא שפגע בראשו של התובע מאחור. הוא נפל על פניו, ונגרם לו נזק פיזי ונפשי.

לטענת התובע, הנהלת המלון הייתה מודעת להתנהלותה הבעייתית של העובדת, שכללה מקרים קודמים של עימותים עם עמיתים ואף שפיכת דלי מים על מנהלת כחודש לפני האירוע – ולא נקטה אמצעים למניעת הידרדרות נוספת. לדבריו, החברה כשלה במילוי חובתה להבטיח סביבת עבודה בטוחה.

השופטת בדריה חסן-חסניין קיבלה את עמדתו וקבעה כי על אף שהחברה לא תקפה את העובד בעצמה, היא אחראית לביטחונו במקום העבודה. "הנתבעת הייתה המעסיקה של התובע ובתור המעסיקה מחובתה לספק לתובע תנאי עבודה שיבטיחו שלומו וביטחונו", ציינה בפסק הדין.

החברה טענה מנגד כי מדובר ב"אירוע נקודתי" בלתי צפוי. לטענת באי-כוחה, פיטורי העובדת ביום האירוע לא היו אמורים להוביל לתקיפה פיזית, ולמאבטחים במלון אין אחריות על ביטחון העובדים אלא רק על ביטחון האורחים. אולם השופטת דחתה טענות אלה והדגישה כי עצם קיומו של שימוע באותו יום, והעובדה שהפיטורים נגעו לליקויים בהתנהלותה, מחייבים נקיטת משנה זהירות מצד ההנהלה. "לא זו אף זו", הוסיפה, "ראוי היה כי בית המלון יביא לעדות את המנהלת שערכה את השימוע".

העובדת עצמה הורשעה בעבר בבית משפט פלילי בעבירה של תקיפה שגרמה לחבלה של ממש, ונגזרו עליה 80 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 1,500 שקלים לכל אחד מהמתלוננים. הרשעתה חיזקה את עמדת התובע במסגרת ההליך האזרחי, בהתאם לחוק הראיות.

מומחה רפואי שמינה בית המשפט קבע כי לתובע נותרו נכות רפואית של 5% בגין שינוי בצורת האף והפרעה בנשימה אפית, וכן 10% בגין טנטון. השופטת קבעה כי נכותו התפקודית עומדת על 10%. בעדותו סיפר התובע כי הנכות פגעה משמעותית בתפקודו – הוא מתקשה להתרכז בסביבה רועשת, נעדר לעיתים מהעבודה, ושומע ביקורת ממנהליו שמונעת את קידומו. עם זאת, השופטת ציינה כי הוא המשיך לעבוד, השלים תואר נוסף והעלה את שכרו מאז המקרה.

באשר לחלוקת האחריות, קבעה השופטת כי אף שמדובר בנזק אחד, האחריות "הפנימית" בין הנתבעות תחולק כך שהעובדת הפוגעת תישא ב-80% מהנזק והחברה ב-20%. "חבות הנתבעות כלפיו היא יחד ולחוד", הדגישה, "אך בינן לבין עצמן יש לחלק על פי מידת האשמה המוסרית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...