רס״ר (מיל׳) אברהם אזולאי, שנפל אמש בקרב בחאן יונס, הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. אברהם הותיר אחריו את אשתו רות, לה נישא רק לפני שלושה חודשים, הורים ואחים.
אברהם, מפעיל כלי הנדסי ביחידת הנדסה של פיקוד דרום, נפל אמש בקרב בחאן יונס. הוא נהרג אחרי שנאבק במחבלים שניסו לחטוף אותו.
אשתו רות: "אהוב שלי, אני לא רוצה להיות פה. אני לא רוצה להספיד אותך. אי אפשר בכלל להספיד את כל מה שהיית. אהוב שלי, מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שנתחתן. עשיתי הכל כדי שניפגש. כששמעתי אותך מנגן ושר, ידעתי שאתה לא רק הגבר האמיץ שכולם מכירים. ראיתי אותך בעדינות ורגישות אין סופית. לא פחדת מכלום. היית כל כך מאושר במשימה שלך - האמנת בה. כל יום שהיית חוזר היית מספר לי כמה בתים הרסת היום ואיך אתם מתקדמים.
כל מי ששמע שאתה חוזר כל לילה רק כדי לישון איתי אמר לי שאתה משוגע. היית חוזר עם חיוך גדול, פשוט כדי להיות איתי. היית חוזר מלוכלך ולא היה אכפת לי. הייתי מחבקת אותך כל הלילה למרות שזה הציק לך. הרגשתי שאנחנו שייכים אחד לשני באמת. השבוע היה ערב שחיבקת אותי בפתאומיות ובכיתי - לא יודעת למה. דרכך גיליתי מה זה אהבה. הרגשתי מאושרת. סמכתי עלייך תמיד. נתת לי ביטחון שלא ידעתי מעולם. הייתי שלווה. היית מוכן למות כדי שהמלחמה תיגמר. תרשה לי להיות עצובה קצת, למרות שאף פעם לא הסכמת שאהיה עצובה. כואב לי הגוף. אני כל כך צריכה אותך. מבטיחה להשתדל להמשיך בדרכך ולעשות טוב. אני אוהבת אותך".
אחיו: "אברהם אחי היקר. קשה לעכל שאתה לא איתנו. היית לב המשפחה. האח האמצעי שכולם אוהבים. אתה דוגמא לטוב, עוצמה, לחבר אמיתי. אתה איתנו תמיד ותמיד תישאר. אח בלב, בנשמה, ובמשפחה. אנחנו חזקים. אנחנו משפחה של אריות. כרגע פצועים אבל נמשיך להיות חזקים כמו שבטח היית רוצה. רק לפני שבועיים עשינו שבת אצלנו בבית. ישבנו בברכה, החזקת את אורני. ההית כולך חי, מלא תוכניות וחלומות לעתיד. אני מבטיח לך שנדאג לרות, היא חלק מהמשפחה שלנו לתמיד. נמשיך להילחם על הארץ. נוח בשלום על משכבך".
חברו, הרב חיים בן שושן: "לפני שלושה חודשים זכינו לשמוח ולברך 'ברוך משמח חתן עם הכלה' והיום אנחנו מברכים 'ברוך דיין האמת'. אברהם אהובי, אהוב כולנו. יפה עיניים, טוב רואי. גיבור חייל. שקט, צניעות, עדינות נפש, חן נסוך על פנייך. למדנו יחד תורה. היית קונה כיבוד, שותה בצמא ובעוונה כל אות מהתורה. פעם אחת יצאת באמצע שיעור, קיבלת אזעקת תקיפה באיזה גבעה נידחה. לא היססת לרגע, למרות המרחק, הגעת ראשון. עשית מה שצריך לעשות. חזרת ללא מילים רק עם חיוך.
"התקשרת לשאול מה מותר לך לעשות בשבתות אם נגמרה הפעילות. קיבלת על עצמך להחמיר ולא חזרת הביתה. דאגת שתיסע למלחמה בשבת ולא שתחזור. כל החברים התחתנו ואתה נשארת אחרון. עם רות רעייתך ספרנו את הימים. ידענו שהיא זכתה בצדיק וגיבור כמוך. שבת לפני החתונה התקשרתי אלייך ואמרת לי שאתה ברפיח. עלית שם לתורה והחברים אירגנו לך קידוש. יום לפני החתונה סיפרת לי שאתה באמצע יציקת בטון. שאלתי למה ואמרת לי: 'יש חשוב יותר מלבנות בית בישראל?'. גם ביום החתונה הוא היה מוכן ללכת. משפחות יקרות זכיתם לגדל צדיק בחייו, ועכשיו עוד יותר".
רב היישוב יצהר דוד דודקוביץ: "אברהם כמה חננת את האדמה הזאת. כמה אהבת אותה. כמה ראית בה אדמת שמיים. כמה אהוב היית וכמה אהוב על חברייך. היינו אתמול בביתך. האיש שבנה בית כזה ולא הספיק לחנוך אותו, ויוצא למלחמה. מי האיש אשר נשא אישה, חודשים ספורים קודם, ובעוז ובגבורה הולך למלחמת מצווה.
"הייתם חיילים אלמוניים ללא מדים. מתוך מלחמת המצווה הזו עזבת את ביתך, את רעייתך והלכת לעלות על מזבח של אברהם איבנו. המזבח לעיתים הוא על באגר, לעיתים על D9. נופל חלל, חלל הוא ענק ולא ניתן להשלים כזה אור של חיים, של גבורה, של עוז, של קודש, של פנים מאירות. אנחנו מכוחך נמשיך לגאול את הארץ, לצפות לישועה".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן: "אברהם. גיבור שנלחם בגבורה עילאית עד הרגע האחרון. היית מסור כל כולך להתיישבות, לוחמה בצה"ל, לעבודת השם שלך ששילבה את שני הדברים האלה. אתה היית אריה בדור של אריות. דור ניצחון. דור שאתה אברהם מייצג אותו יותר מכל. מאז היותך נער, בנית את הארץ בשומרון. בשעות לא שעות, בכל מקום. בעיקר בבנייה בשלג, תחום בו התמקצעת. חינכת יהודים שעובדים בעבודה עברית ובחרת לעזוב הכל ולצאת למילואים. חתרת לחזית, לאתגרים הכי קשים.
"שבוע אחרי שהתחתנת היית שוב בשטח. קיימת יחד איתה: 'במלחמת מצווה יוצא חתן מחדרו'. יצאת כלוחם גאהף חזק וממוקד מטרה. לא חיפשת קיצורי דרך אף פעם. לא ביצהר, לא בגבעה, לא בהקמת יישובים חדשים, לא בלוחמה בעזה. התעקשת לעשות הכל בגבורה ולהצליח. לא היה אכפת לך מה אומרים או מה חושבים עלייך. המחבלים יימח שם לא ידעו במי הם מתקלים. גם כשנפצעת קשה תפקדת בגבורה עילאית. אנחנו עומדים ונשבעים לך אברהם. לעולם לא נשבר. לא בשומרון, לא בכל ארץ ישראל. אחינו, אתה תלחם מלמעלה. תן לנו כוח משם. תתפלל על אשתך הגיבורה, על חבריך לנשק, על משפחת ההתיישבות ביצהר ובשומרון. על חיילי צה"ל, החטופים והחטופות. ועם ישראל ינצח גם בשבילך.
נציג צה"ל סגן אלוף משה יעקובוביץ': "אברהם, אנו עומדים כאן היום יחד עם משפחתך, יקירך וחבריך. כולנו המומים את נפילתך בטרם עת. אברהם. התגייסת לשירות הצבאי כלוחם בחטיבת הצנחנים ומתוך תחושת שליחות עמוקה. עמדת בכל משימה שהוטלה עליך בנחישות. נרתמת לשירות המילואים ובחרת להילחם באמצעות כישוריך. בשבועות האחרונים לקחת חלק במאמץ ההנדסי בעזה.
"אברהם, היית חייל מסור ואמיץ שתמיד הלך קדימה בעוז, דוגמא אישית, אחריות ונחישות. חבריך מספרים שהיית אדם שמח, אוהב ומאחד. בערה בך אהבת הארץ – רצית לתת את כל כולך למדינה. אהבת את החיים, הגשמת חלומות ולפני מספר חודשים נשאת את רות לאישה. דמותך תלווה אותנו. בלכתך השארת אחריך חלל כבד. יהי זכרך ברוך".
אברהם גדל בישוב אלעזר, הגיע לישוב יצהר בהיותו נער, הקים חברה לעבודה עברית, התחתן והקים את ביתו בחוות שקד שבגבעות יצהר. הוא היה מעשרות תושבי יצהר שהגיעו לסייע לצה"ל ברצועת עזה בהפעלת ציוד מכני הנדסי כבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו