"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צריכים חינוך מחובר לאדם ולאדמה
בעידן של משברים חינוכיים וחברתיים, דווקא חיבור פשוט ועמוק לאדמה, לקהילה ולעשייה הפיזית־רוחנית, עשוי להעניק לבני הנוער תחושת משמעות, אחריות ותקווה • הגיע הזמן לחינוך שמצמיח

צריכים חינוך מחובר לאדם ולאדמה

בעידן של משברים חינוכיים וחברתיים, דווקא חיבור פשוט ועמוק לאדמה, לקהילה ולעשייה הפיזית־רוחנית, עשוי להעניק לבני הנוער תחושת משמעות, אחריות ותקווה • הגיע הזמן לחינוך שמצמיח

עינט קרמר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

דווקא היום, כשמערכת החינוך בישראל ניצבת מול אתגרים חסרי תקדים, נדרשים לא רק שינויים מערכתיים – אלא התחברות מחודשת למהות המעשה החינוכי. א.ד. גורדון, חלוץ ואיש רוח, כתב במלחמת העולם הראשונה שפרצה בזמנו : "השעה היא שעת עבודה גדולה לנו – עבודה פנימית אינטנסיבית, הדורשת ריכוז גמור" והדברים נכוחים גם עבור שעה זו ממש. אתגרי התקופה מצריכים מאיתנו, ב"הפוך על הפוך" לעצור ולבחון את דרכנו , מה אנחנו מלמדים, ובעיקר – איך ולמה אנחנו לומדים.

אנו קוראים לפיתוח שפה חינוכית שתחבר בינינו ובין עצמנו ובין אדם, עם ואדמה. אנו מאמינים שחינוך משמעותי מתחולל מתוך העקרון של "במעשה ובלימוד" – עשייה מיטיבה המלווה בלימוד משמעותי, שצומח מתוך המעשה ונותן לו הקשר ומשמעות .

עבודת האדמה, לדוגמה, היא פעולה פשוטה – אך גם עמוקה, שמחברת אותנו גם לאתגרי התקופה וגם לכוחות הייחודיים שלנו לעמוד בהם. עצם העשייה החקלאית בתוך הטבע הופכת את הנער או הנערה לשותפים במלאכת ההצמחה, משיבה להם את תחושת המסוגלות ומטפחת חוסן מנטלי ופיסי. עבודה האדמה בישראל בימים אלו היא גם מעשה של ערבות הדדית אל מול החקלאים, מחזקת את אהבת הארץ ומהווה פרקטיקה של ציונות מעשית הנדרשת בימים אלו ממש. לימוד שמלווה את העשייה יכול לתת לצעירים חיבור למורשת, שצמחה כאן ממש בארץ הזו בחברה חקלאית, שהובטח לה באם תתנהל כראוי :וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ .. וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם" (ויקרא כ'ו 4-5)

בימים שבהם קהילות נאבקות לשרוד, והחוסן החברתי נשען על יוזמות אזרחיות, דווקא העשייה החינוכית־ציונית שמחוברת למרחב הפיזי והאנושי – היא זו שמצליחה להצמיח תיקון. החזון שלנו אינו נוסטלגיה אלא שליחות מעשית: ליצור חיבור מחודש – בין התלמיד לעולם הפנימי שלו, לאדמה שמקיימת אותו, ולחברה שסביבו. חינוך כזה מתרחש לא רק בכיתה, אלא במסע, בשדה, בחברותא ובשיחה. הוא מחבר אותנו לזמן הטבעי ולעונות השנה, אך גם לזמן הלאומי – לרגעי הכרעה שבהם נבחנת הרוח.

אנחנו נוטים להשתמש בביטוי "להיות האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון" כדי לתאר מישהו שהגיח יש מאין והציל את המצב בזמנים קשים. . בשבילנו "המקום הנכון" הוא כל מקום שאנחנו מחוברים אליו עמוקות, "הזמן הנכון" יכול להיות כל זמן שאנו חווים במלואו ו"האדם הנכון" הוא כמובן אנחנו, מי שבוחרים לפעול כאן ועכשיו ולהיות שותפים לעשיית טוב.

--

עינט קרמר היא המנהלת החינוכית של ארגון "השומר החדש"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...