רבים התאספו הבוקר (רביעי) ליד בית משפחת נול בבית שמש, לצעדת דגלים מרגשת בליווי שירת "אני מאמין". זאת, כדי ללוות בדרכו האחרונה את סמ"ר משה שמואל נול ז"ל, שנפל עם ארבעה גיבורים נוספים בפיצוץ זירת המטענים ברצועת עזה. סמ"ר משה שמואל נול הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
האחות, גילה, נפרדה בשם המשפחה: ״היית עם אישיות כל כך גדולה, אבל עם לב עוד יותר גדול״, פתחה בכאב. ״ידעת מה אתה רוצה ואמרת את זה בלי פחד, בלי היסוס, אבל עם רוך ואמת בלב. מהיום הראשון שלך בעולם הזה, היית עבורנו מלאך. היה בך משהו כל כך מיוחד, כל כך עמוק. היית טהור, עם לב שאי אפשר לתאר. הבאת שמחה, תקווה, חיוך לכולנו. התמדת, עבדת קשה. היית הלב הפועם של המשפחה שלנו".
הוסיפה ואמרה: "האח הקטן שלי, אבל גם החבר הכי טוב שלי, הכי נאמן והכי אוהב. אהבת את העם שלך בכל ליבך, ולא משנה כמה מסוכן זה היה, כמה קשה - ידעת שזה מה שאתה צריך לעשות. זו הייתה הבחירה שלך, ואי אפשר היה לשכנע אותך אחרת. אנחנו אוהבים אותך יותר ממה שמילים יכולות להכיל״, הוסיפה בקול חנוק. ״תמיד הייתי גאה להיות אחותך, ועכשיו אני גם גאה להיות הקול של המשפחה שלנו ולומר לך בקול קם וברור - היית ותישאר מלאך עבורנו, גיבור, נשמה טהורה. היית ותישאר אהבת חיינו. תנוח בשלום, משה שלנו. תכוון אותנו, שמור עלינו מלמעלה. אנחנו אוהבים אותך, משה, כל כך. עד כאב. תמיד״.
האחות, אסתר, הוסיפה בדמעות: ״מויש׳י, נשמה יקרה, אח אהוב וקדוש שלי. אתה כל כך בלב שלי, בוא תן לי חיבוק ותנחם את כולנו. רציתי להגיד לך שהרגשתי וידעתי שראית אותי ונתת לי להרגיש ראויה. עם השנים, אנשים מתכסים בשכבות של הגנות כדי לשמור על הלב. אתה מצאת את הדרך לעקוף את ההגנות ולגעת בלב. איתך היה אפשר לשבת ולשתף את הלב, ואתה היית מחזיק. הידיים, הגוף מחבקים. מויש׳י, אני מחכה שוב לחיבוק ממך״.
האב, דוד, נפרד מבנו בפעם האחרונה: ״אני רוצה להודות לכל מי שליווה את בני לאורך הדרך. כולם דיברו ברגש כלפי בני. אני רוצה לדבר קצת אחרת; היום אנו חוגגים את החיים הקצרים של בננו היקר, משה-שמואל. שמואל, שבורך בקסם וברוך, אהב את המשפחה שלו שאהבה כל כך אותו. הוא היה אהוב בקרב כל חבריו, חייו של משה-שמואל הוקרבו עבור המדינה הקדושה שלנו. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על כמעט 22 שנים של אושר שמויש׳י העניק לנו. אנחנו מברכים את הארץ הזו ואת כל מי שחי בה. אני רוצה להודות למרים, אשתי, על כל הדאגה והאהבה שהיא מעניקה למשפחתנו בזמן הזה. אנחנו אוהבים אותך מויש׳י״. את הספדו חתם בזעקה: ״עם ישראל חי, ברוך ה׳״.
נציג צה"ל אל"מ אורי אמר: "בשם חבריו ומפקדיו של משה שנבצר מהם להגיע היום כי ממשיכים בפעולות בבית חאנון. משה נפל בקרב כגיבור ישראל. היית לוחם מסור, אך לא רק בשדה הקרב, היית לוחם של רוח וערכים. תמיד היית עם חיוך, תמיד מאיר פנים. גם ברגעים הקשים ביותר, שבחוץ סערה - שמרת על שקט פנימי. היית לוחם מהטובים שלנו, גם על עקרונותיך עמדת בעוז - על החיבור לתורה ואהבת הארץ גם בשדה הקרב".
שכנים, חברים וגם כאלה שלא הכירו את המשפחה חיכו היום להוריו של שמואל ז"ל ברמת בית שמש א'; חרף היותו מוגבל בניידותו, אביו של שמואל ז"ל בן ה-86 התעקש לצעוד על רגליו, לצד אמו בת ה-60. השניים ליוו את בנם, שעל פי מכריו ביקש לסייע במערכה הצבאית לצד מתן סיוע לבני משפחתו עד כמה שיוכל, בדרכו האחרונה.