משבר הדיור בישראל הוא מהחמורים שידעה המדינה וברור לכל שיש. אחד הפתרונות המרכזיים שהוצגו היה חוק הוותמ"ל שנחקק בשנת 2014 במטרה להאיץ תכנון של מתחמי מגורים.
אלא שבמבחן הזמן, מצאנו שהחוק הזה לא רק שלא פתר את המשבר, אלא עתיד לגרום למשבר חדש בחקלאות המקומית ולפיכך עלול לגרום לפגיעה בביטחון המזון. התכניות שהוא מקדם פוגעות במשאבים חיוניים לטווח הארוך, משאב הקרקע, בעיקר בשטחים חקלאיים.
כמי שמייצג את מרכז השלטון האזורי, אני רואה מקרוב את המחיר שהחקלאות והמרחב הכפרי משלמים. המרחב הכפרי של ישראל שכולל שטחים חקלאיים, שמורות טבע, נחלים, יישובים כפריים וקהילות חקלאיות, הוא לא רק הנוף שרואים מבעד לחלונות המכונית בדרך לטיול ברחבי הארץ, אלא זהו מרחב חי ופעיל, שמספק למדינה מזון ואוויר נקי, אזורי פנאי ונופש ושומר על הריאות הירוקות של המדינה.
כל אלו מהווים משקל חיוני לנשיאת העומס וצפיפות הערים ההולכות וגדלות. אלו ערכים שבלעדיהם עלולה להיפגע בריאותם של כל תושבי המדינה, ביחוד לאור היותה מדינת אי בהיבט גיאופוליטי. חוויה שהייתה מורגשת לכולנו היטב מאז הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל.
בבדיקה שקיימנו נמצא כי למעלה מ-100 אלף דונם חקלאות ושטחים פתוחים הופקעו לתכניות הוותמ"ל. כלומר יש כיום מלאי תכנוני פנטסטי העומד על היקף של כ-1.2 מיליון יחידות דיור מאושרות. מדובר בכמות שמספיקה לכ-17 שנות בנייה. למרות זאת לא מצאנו הקלה במשבר הדיור. בפועל המחירים ממשיכים להאמיר, הנגישות של האזרחים לדיור הולכת ומתרחקת, וקצב הבנייה לא משתפר.
לכן, בעוד שהוותמ"ל מתגאה בכך שהיא מאשרת תוכניות בקצב מהיר ובתרומה של 30% ליחידות הדיור המתוכננות, בפועל חלקן הארי נשארות על הנייר. תרומת הותמ"ל של התחלות בנייה עומדת על פחות מ-5% בשנה, בזמן שרוב הקרקעות החקלאיות הפכו לחצר האחורית של העיר, וחלקן משמשות כאתר פסולת לכל דבר.
חמור מכך הותמ"ל כמנגנון תכנוני דורסני ועתיר סמכויות, שחוקק כמערכת תכנון ה"עוקפת" את דרך המלך התכנונית, ושכל מטרתו יצירת יחידות דיור ופתרון משבר הדיור, אינו מחזיק במידע על היקף התוצרים שעליו לייצר, כמו גם מידע על יעילות הפעלתו. ובכל זאת אצה הדרך למוסדות התכנון להמשיך את פעילותה.
לאחר יותר מעשור, ברור שחוק הוותמ"ל לא עמד ביעדיו ונזקיו עולים על תועלתו. הוא לא פתר את מצוקת הדיור, אך גרם לפגיעה בשטחי חקלאות בהיקפים שלא היו כמותם בהיסטוריה של המדינה ובאמון במערכת התכנון. עמדת מרכז השלטון האזורי ברורה, אין מקום להארכת פעילות הוותמ"ל. במקום זאת על הממשלה להפנות את המשאבים להסרת חסמי ביצוע, כמו תשתיות, כוח אדם ומימון, ולעודד את מימוש מאות אלפי יחידות הדיור שכבר אושרו והתרכזות בהתחדשות עירונית. חיזוק מוסדות התכנון הנורמטיביים, תוך שילוב בין צורכי הדיור לשמירה על השטחים הפתוחים והחקלאיים הם הדרך היחידה להבטיח פיתוח אחראי ולשמירה על דמותה של ארץ
הכותב הוא מנכ"ל מרכז השלטון האזורי בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו