אור לוי שהוחזק בשבי חמאס במשך 491 ימים בתנאים בלתי אנושיים, סבל מתת תזונה קשה ומאובדן משקל ניכר, סיפר היום (ראשון), בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב' על קורותיו וההתמודדות מאז שוחרר מהשבי.
"אני עובר כל יום ליד עזריאלי ורואה את המספר", הוא סיפר בריאיון. "הגעתי הביתה אחרי 491 יום – היום הספירה עומדת על 600. זה מספר שהוא לא הגיוני. עוד רגע אנחנו בשבע מאות".
על התקוות לעסקת חטופים שצומחת ונגוזה כל פעם מחדש סיפר: "אולי פה בישראל התרגלתם לשמוע שמו"מ שוב התפוצץ ו’פעם הבאה’. אבל כשאתה חטוף - אין דבר נורא מזה. כל תקווה שמתנפצת שם - זה אסון נפשי". על ימיו בשבי סיפר: "כל יום הוא אולי היום הכי גרוע בחיים שלך. הייתה פעם אחת שאיבדתי את הרצון לחיות - אבל כעסתי על עצמי. הבנתי שיש לי משפחה שנלחמת עבורי, ויש לי ילד. אני לא יכול להרשות לעצמי לוותר".
על החברים שנותרו מאחור: "ישבנו, אני, אלי שרעבי, אליה כהן ואלון אהל. אמרו לי ולאלי: ‘תאכלו מהר, אתם עוזבים’. חשבנו שניפגש שוב. עברו חמישה חודשים - ואני לא מרגיש טוב עם זה. יש רגשות אשם. אני פה, אוכל, חי, והם עדיין שם".
על האתגרים שבגידול בנו בן ה-4 לבדו, לאחר שאמו ואשתו של אור עינב נרצחה, סיפר: "הוא יודע שאמא מתה, שהוא פחד. הוא שואל: ‘אתה לא תלך לי שוב? תישאר איתי?’ – ילד בן ארבע שמדבר מכאב אמיתי". מנגד, על התקווה לחיים חדשים ועתיד אחר: "לפעמים אנחנו סתם יושבים ומתכרבלים. זה כל מה שחלמתי עליו. אלמוג, הבן שלי, הוא זה שמחיה אותי".
אור לוי בן ה-34 ועינב אשתו, הורים לאלמוג שהיה בעת החטיפה בן שנתיים, הגיעו למסיבת הנובה שהתקיימה ברעים בשבת השחורה רק תשע דקות לפני שהגהינום התחיל. כשהטילים נחתו הם נמלטו למיגונית. אור התקשר לאמא שלו גאולה ואמר לה: "אמא, את לא רוצה לדעת מה קורה כאן". זו הייתה הפעם האחרונה שהמשפחה שמעה את קולו. כעבור עשר דקות, מחבלי חמאס השליכו רימונים, ירו לכל עבר, עינב נרצחה ואילו אור נחטף למנהרות עזה.
לאחר 491 ימים בשבי חמאס הוא שוחרר ב-8 בפברואר 2025 יחד עם אוהד בן עמי ואלי שרעבי. השלושה יצאו מרכבי חמאס בדיר אל-בלח כשהם כחושים ורזים והובאו ל"טקס" שחרור ציני. אחרי 491 ימים, אור פגש את בנו הקטן, אלמוג בן ה-3. קודם לכן, אמר אלמוג לאביו: "אבא, לקח לך הרבה זמן לחזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו