משפחות חטופים קוראות ל"הסכם כולל"; במקביל: נתניהו אישר יציאת צוות מו"מ לקטאר

בעצרת שמתקיימת היום (שבת), זמן קצר לפני המראתו של נתניהו לפגישה עם הנשיא טראמפ, קוראות משפחות החטופים: "זה הזמן להשלים את המשימה, להשיג הסכם כולל ובכך להבטיח ניצחון ישראלי מלא". לדבריהן, "כל 50 החטופים והחטופה הם מקרים הומניטריים - מי מהם בסכנת חיים, ומי מהם בסכנת היעלמות".

במקביל, מקורות פלשתיניים המקורבים לחמאס מסרו לערוץ הסעודי "א-שרק" כי צפוי להתחיל סבב מו"מ חדש בקטאר כדי לדון במנגנוני היישום של הסכם הפסקת האש. ראש הממשלה נתניהו אישר את יציאת משלחת המו"מ לדוחא, ותצפוי לעדכן את הקבינט בקרוב. 

המשפחות מדגישות שהן מתנגדות לעסקה חלקית ודורשות פתרון מלא. "זו השעה להביא הסכם כולל שיבטיח את שובו של החטוף האחרון", הן קוראות. העצרת זוכה להשתתפות רחבה של תומכים שהגיעו לעמוד לצד המשפחות, כאשר במהלך הערב אמורים לשאת נאומים חמישה בני משפחות הפונים ישירות לראש הממשלה עם מסרים אישיים וכואבים.

הקהל נושא תמונות החטופים ודגלי ישראל, בקריאה אחת לנתניהו: תביא אותם הביתה מוושינגטון. העצרת אמורה להסתיים בשירת "התקווה" בביצועה של יובל שרעבי.

"תהיה אמיץ ותפסיק את הרולטה הרוסית"

בקריאה ישירה לנתניהו, מישל אילוז, אביו של גיא אילוז שנרצח בשבעה באוקטובר, דרש: "ראש הממשלה - תהיה אמיץ, אל תפחד שסמוטריץ' ובן גביר יפרקו את הממשלה, אנחנו כאן כולנו כולל האופוזיציה ניתן לך את כל שדרוש על מנת לבצע עסקה אחת. הפחד הזה עלול להפריד בין אחים, הפחד הזה יחליט מי נשאר ומי ישתחרר".

אילוז המשיך בקריאה נואשת: "תפסיק לי את הלילות חסרי השינה עם סיוטים האינסופיים. תפסיק את הסבל של העם הזה, תפסיק את השיסוע, הפילוג, חוסר התקווה. תפסיק את זה כבר, תהיה אמיץ!".

בסיום נאומו חשף אילוז שמחרהיה אמור להיות יום הולדתו ה-28 של גיא: "במציאות אחרת היינו חוגגים לגיא יומולדת 28, אלוהים מה הייתי נותן שזה יקרה. אבל מחר, נציין לגיא יומולדת 28, כאן בכיכר". הוא קרא לקהל: "אני לא מוותר, אל תוותרו גם אתם, אסור לנו".

"כשכולם צועקים עכשיו, אני זועקת מזמן"

יובל שרעבי, בתו של יוסי שרעבי ז"ל מקיבוץ בארי, נשאה נאום בו שילבה זכרונות אישיים עם קריאה להחזרת כל החטופים. "אני יובל שרעבי, מבארי. אבא שלי הוא יוסי שרעבי. בכל פעם שאני בים - אנחנו יחד. חלקת האלוהים שלי עם אבא יוסי שלי. שם אני מספרת לו על כל המחשבות, על הגעגועים, וכמו פעם - אני לא חוסכת ממנו". שרעבי תיארה את המציאות שבה היא חיה: "אני מתעוררת כל יום עם תקווה לבשורה, ועם אימה מבשורה. עם זכרונות שצפים ומציפים, עם געגועים ותחושה של החמצה".

הצעירה בת ה-19 הביעה תסכול מהמציאות שנכפתה עליה: "הלוואי שהייתי יכולה להיות בת 19 רגילה, לחיות את החיים עד הקצה, ולא להיות עסוקה בפצעים שמסרבים להגליד. ועכשיו, מוקדם מידי, תורי לדאוג לך. לדאוג שתהיה עטוף, שתוכל לנוח, שנדע שאתה מקבל את האהבה שאתה ראוי לה לפחות בקבורה באדמה של המדינה שכל כך אהבת". היא הוסיפה: "המדינה הזו, אבא, היא לא מה שהכרת. אנחנו עובדים כל יום מחדש כדי להחזיר את הערכים שפעם היו מובנים מאליהם".

שרעבי הדגישה את הצורך בעסקה כוללת: "להזכיר שחייבת להיות עסקה אחת, בפעימה אחת, כי עד אז לא ניתן לנשום. להזכיר שההישגים באיראן אמנם מדהימים, אבל אם לא נמנף אותם לעסקה אחת כוללת - זה יהיה כישלון מדיני שלא ניתן לשאת". היא סיכמה: "כשכולם צועקים 'עכשיו', אני זועקת 'מזמן!'. היו צריכים להחזיר את כולם כל כך מזמן. כשעוד היית יכול לחבק אותי". הנאום הסתיים בתיאור של זכרון גלישה משותף עם אביה: "אני מסתכלת למרחק, מחפשת גל. ואומרת לך שוב כמה אני מתגעגעת".

"הגיע הזמן לדבר אל הסלע, לא להכות אותו שוב"

דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט ז"ל, נשא נאום שהתמקד במשבר המוסרי שעומד בפני המדינה: "אנחנו עומדים היום בפני משבר מוסרי חמור, משבר שמאיים לא רק על חיי החטופים אלא על האומה כולה". אלגרט השתמש בדימוי מתורני: "בפרשת חוקת מסופר: ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע, להוציא ממנו מים. משה בוחר להכות. המים אמנם יוצאים אבל משה לא נכנס לארץ. מדוע? כי זה היה רגע מבחן – האם ינהיג מתוך כוח ותגובה, או מתוך שיח, דיבור ואחריות".

אלגרט הפנה ביקורת כלפי האסטרטגיה הצבאית הנוכחית: "הרמטכ"ל עומד ואומר: 'המטרות הושגו, אך החטופים בסכנה'. ראש הממשלה עונה: 'עוד לא'. זה הרגע שבו הדיבור נדם והלחץ הצבאי השתלט. אבל לחץ צבאי בלי גבולות הוא לא אסטרטגיה. הוא הפקרות". הוא קשר זאת לגורל אחיו: "אחי נרצח, הוא הוכנס לחקירה עונה במקום שישמעו אותו. הפכו אותו לבעיה שיש 'ללחוץ עליה', במקום אדם שצריך להבין אותו. והתוצאה בלתי הפיכה בלתי נסלחת".

אלגרט קרא לשינוי גישה יסודי: "הגיעה העת לומר בקול ברור: 'לא תעמוד על דם רעך'. אל תעמוד מהצד כשהאחר מדמם. אל תשתוק כשהלב של עם שלם נרמס תחת מסך עשן של 'יעדים טקטיים'". הוא הדגיש: "ובחרת בחיים לא באינטרס. לא בשרידות פוליטית. לא בהפקרת אדם. מנהיגות שלא בוחרת בחיים בוחרת בשבר". אלגרט סיכם בקריאה לקהל: "אני קורא לכל אדם באשר הוא לא הבדל דת גזע ומין אל תשתוק. הגיע הזמן לדבר אל הסלע. לא להכות אותו שוב. צריך להחזיר את כולם החיים והחללים – את כולם".

"מי האלוהים שמסוגל לגבש רשימה כזאת?"

מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן, נשאה נאום שהתמקד במחיר האנושי של עסקה חלקית: "שמי מכבית אחותה של טליה הגיבורה שלי, אני דודה של גלי וזיוי שקולם מושתק כבר 638 ימים ולילות, וגיסתו של דורון אביהם שכלוא בגופו ושותק". מאייר תיארה את החוויה הקשה: "גלי וזיוי אחים בדם נחטפו באכזריות - ביום אחד הם נעלמו, מאז אנחנו בחוסר אונים, עם עצבים חשופים ומחשבות טורדניות. הנורא מכל - אנחנו יודעים היכן הם ובידיים של מי". היא הדגישה: "גלי וזיוי שלנו הם לא מספר, הם עולם ומלואו. הם רוצים לחיות, לחזור לאמא, אבא, למשפחה, לחברים".

מאייר הביעה הכרה בהישגים הצבאיים אך ביקרה את המחדל: "המבצע באיראן היה הצלחה על גבול הדמיון. מלחמה הכרחית וקיומית לביטחונה של המדינה. אך להצלחות אבות רבים והכישלון נותר יתום - גלי וזיוי וכל 48 החטופים והחטופה נותרו במנהרות תחת הכישלון המהדהד של ה7.10". היא הוסיפה: "הצבא שלנו הפגין מצוינות צבאית, עכשיו נדרשת מצוינות מדינית. זה הזמן להסכם שמציל את כולם - חיים וחללים – הסכם בלי סלקציה. מי האלוהים שמסוגל לגבש רשימה כזאת?".

מאייר הביעה זעזוע מהמחשבה על עסקה חלקית: "ומה זה אומר עבורנו? שניהם ניצלים? האחד יוצא והשני נשאר? שניהם נשארים בשבי? באיזה עולם מטורף יכולה להתקבל החלטה כזו! החיים ששורדים כנגד כל הסיכויים והחללים העלולים להיעלם בחורבות עזה - הסכם חלקי ישאיר 22 חטופים לגורלם". היא סיכמה בחזון לעתיד: "תעצמו עיניים ותנסו לדמיין: 50 חטופים וחטופה חוצים את גבול עזה ועוברים לידי חיילי צה"ל. החיים חבוקים בידיים של משפחותיהם, החללים מובאים לקבורה ראויה. עם שלם חוזר לנשום איתנו, ומתחיל תהליך הריפוי של המדינה שלנו. זאת תמונת הניצחון המוחלט".

"את כולם - עכשיו!"

יחי יהוד, אביה של שורדת השבי ארבל יהוד, סיכם את העצרת בנאום שהתמקד בפרדוקס הצבאי הישראלי: "לצד השבחים לממשלה, לצבא ולמוסד על המלחמה באיראן אנו רואים כיצד ישראל מצליחה מודיעינית וצבאית במרחק 1500 קמ אך נכשלת במרחק 5 קמ. זה לבדו ממחיש את גודל ההפקרה והכישלון המדיני בעזה". יהוד הוסיף: "צבא ומוסד שמתכננים במשך שנים ומבצעים תוך ימים מלחמה כזו באיראן היו מונעים את אסון השבעה באוקטובר, לולא הקונספציה המדינית שראתה בחמאס ארגון מורתע. עם צבא שמבצע פעילות כזו באיראן יש למישהו ספק שאפשר להפסיק המלחמה בעזה ולשחרר את יקירינו?".

יהוד הביע תסכול מהמצב הנוכחי ותקף את ההחלטות המדיניות: "כבר למעלה מ-20 חודשים מתנהלת בעזה מלחמה שהפכה למלחמת גרילה שגובה מחיר דמים של חיילינו ומשאירה בשבי את החטופים כבני ערובה להישרדות החמאס והממשלה, עד מתי?". הוא שאל בחריפות: "עבור מה החיילים היקרים שלנו ממשיכים להיהרג בעזה? עבור מיטוט החמאס? זה כבר בוצע! חיסלנו את מנהיגיו, את המסגרות הצבאיות ושדרות הפיקוד שלו, ואת התשתיות שבנו וייצרו בכסף קטארי - באישורך ביבי".

יהוד פנה ישירות לנתניהו ולטראמפ בקריאה אישית: "אתה שומע ביבי? את כ-ו-ל-ם! אל תיתן גם להזדמנות הזו לחמוק, העם מאחוריך עם הרצון לעסקה". לטראמפ הוא אמר: "נשיא יקר, אנא אל תרפה, תמשיך ותעזור למדינתנו כפי שעשית מול איראן, תחזיר לנו את יקירינו כולם במהלך אחד ושים סוף למשבר בני הערובה בעזה". יהוד סיכם באנגלית: "Mr. President please make a 'big beautiful hostages deal' as only you can do", והודה לקהל: "תודה לכם קהל יקר על התמיכה והחיזוק שאתם מעניקים לנו ולכל המשפחות כבר 638 ימים ולילות".