לאחר ששורד השבי עופר קלדרון התראיין אמש (שישי) בחדשות 12 וקרא לעזרה כלכלית, עם ישראל נענה לו. קמפיין גיוס ההמונים שנפתח עבור קלדרון הצליח לעבור את הרף של 2.5 מיליון שקלים. בתחילת הקמפיין הוצב יעד גיוס של 1.5 מיליון שקלים, ומשנחצה במהירות תוך שעות ספורות בלבד, הוצב והגיע לרף החדש, כאמור.
כזכור, אמש התראיין קלדרון לראשונה לכלי התקשורת מאז חזר משבי החמאס, בתום 484 ימים. בגילוי לב וברגישות הוא סיפר על ההתמודדות הקשה שאחרי. סמוך לכך הוא העלה גם פוסט לרשתות החברתיות שבו חשף את הקושי הכלכלי.
״484 ימים בשבי החמאס ועדיין לא חזרתי באמת לחיים. הבוקר של 7 באוקטובר הוא הרגע שבו החיים שלי התרסקו לרסיסים. מול העיניים שלי, כשאני פצוע ומדמם, מחבלי החמאס חטפו את שני הילדים שלי סהר בת ה-16 וארז, שהיה אז רק בן 12.
ואז נגררתי לעזה, מושפל וחסר אונים. הרגע הזה, שבו ארז נתלש לי מן הידים וסהר מובלת על אופנוע בין שני מחבלים, הוא סיוט שחוזר כל לילה ולא מרפה ממני. שאלות שאני שואל את עצמי ואני לא מצליח להתעלם מהם. איך נכשלתי כאבא? איך לא הצלחתי להגן עליהם?
484 ימים של עינויים, של רעב, של מכות והשפלות. אבל שום דבר לא היה קשה כמו אי-הוודאות, שאולי הילדים והמשפחה שלי כבר לא בחיים, ושלעולם לא אוכל לומר להם כמה אני אוהב אותם. לתת לי את ההזדמנות לבקש מהם סליחה שלא הייתי שם למענם. יש רגע אחד בלתי נתפס שלא עוזב אותי לשנייה: המפגש עם הבת שלי, סהר, בשבי, שבועיים לפני ששחררו אותה אחרי 52 ימים.
שמחתי כל כך לראות אותה, אך באותה נשימה הלב שלי נשבר לרסיסים. דמיינו איך הרגשתי כשלקחו אותה ממני שוב, איך הדמעות שלה וזעקותנו להישאר יחד נצרבו לי בנשמה. זה היה כאילו אני חי בתוך סרט אימה, כמו סיוט ששמעתי עליו רק מסיפורי השואה, שמפרידים ילדים מהורים.
הפחדים, החרדות, תחושת הכישלון וההפקרה. נטשו אותי, וגרמו לי להרגיש שגם אני נטשתי את ילדיי. הפקירו אותי, הפקירו אותנו, אבל אני לא אתן לתחושה הזאת לשלוט בי. לא עוד. אני שם את הבושה בצד ואעשה הכל כדי לא להפקיר את משפחתי שוב, כדי שארגיש אבא שיכול לתת ולהגן על הילדים שלו כמו כל אבא אחר. לא חלמתי שאגיע ליום שבו אצטרך לבקש עזרה, אבל אין לי ברירה.
אני רק רוצה לחזור להיות אבא אמיתי לילדים שלי, לפרנס אותם, להעניק להם חיים טובים יותר ולשקם את נפשם ואת נפשי. חברי קבוצת הרכיבה שלי, 'הדרדסים' בסיוע של עמותת 'להושיט יד' שמלווה אותי ואת משפחתי, החליטו לעזור לי לצאת לדרך חדשה ולפתוח בקמפיין גיוס המונים שתהיה תחילתו של שיקום אמיתי, לתת לי את האפשרות לחזור לחיים, החלום שלי זה להרגיש שוב אבא שיכול להגן על הילדים שלי ועל משפחתי. בלי לחשוב על איך בכלל מתחילים. ביום אחד כמעט הכל הלך ונעלם. אבל אני כאן ואני רק צריך עזרה. אני מודה לכל מי שנלחם עליי ולכל מי שהתפלל שאחזור ובתפילה שכל החטופים שעדיין שם יחזרו הביתה. כל רגע שעובר יכול להיות מאוחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו