המבצע הישראלי ההיסטורי באיראן גרף הצלחות משמעותיות שאת משמעותן בפועל עוד נגלה בעתיד, בין אם בהתעמתות ישירה עם ההנהגה של הרפבוליקה המוסלמית ובין אם בפגיעה מהותית ביכולות הגרעין שלה.
המבצע האימתני הזה הביא איתו גם מכת נגד קשה שגבתה את חייהם של ישראלים והותירה חותמות של הרס רב ברחבי המדינה, אך מימדי ההרס חוצים את שטחה המצומצם של ישראל וקוראים תיגר על לא מעט ממדינות אירופה, ובפרט, על הנציבות האירופית.
התלוונו לשגריר האיחוד האירופי בישראל, דימיטר טזאנצ'ב, בביקורו במכון ויצמן, אחד מאתרי הפגיעה הקשים ביותר כתוצאה מירי הטילים הבליסטיים האיראניים, במסגרת סיור באתרי הפגיעה ברחבי הארץ.
כחמישה מבנים יצאו מכלל שימוש במקום כתוצאה מפגיעה של שני טילים והובילו לפגיעה במחקריהן של לא פחות מ-52 קבוצות מחקר, כשהמקרה הקשה ביותר הוא במכון לחקר הסרטן שמעבדותיו כעת קבורות תחת הר עצום של הרס.
"מדובר ממש בחמשת שלבי האבל," סיפרה ד"ר ליאת ינקלביץ'-קרן, מובילת צוות מחקר החוקר את הקשר בין המערכת החיסונית וסרטן. מעבדתה, שהכילה מכשור חדשני ואקסקלוסיבי לצוות המחקר שלה בוויצמן, נחרבה כליל.
"קיבלנו אישור מיוחד להיכנס למבנה היום, וחלק מהאנשים בכו. זה בלתי ייאמן. יש לי סטודנט שלחם בעזה, ואמר שהוא ינסה להיכנס ולחלץ מה שאפשר.אמרנו לו 'לא נשאר שם כלום.' הוא היה ממש בהכחשה."
מעבדה נוספת שהפכה לא שמישה כתוצאה מהדף היא של ד"ר רנית קדמי, שעוסקת בחקר המערכת החיסונית. "פתחתי את המעבדה שלי רק לפני שנתיים," קדמי שיתפה.
המכנה המשותף לשני צוותי המחקר האלו? הם התאפשרו בזכות מלגת ERC של מועצת החקר האירופית, במימון של הנציבות האירופית. בפגיעה במעבדות הללו, השלכותיה של הפגיעה האיראנית נוגעות לאירופה באופן ישיר.
אך ינקלביץ'-קרן מדגישה שמדובר בהשלכות אף מעבר לכך, ברמה הבינלאומית. "במהלך השבוע הראשון (שלאחר הפגיעה), עניתי למיילים במשך שעות - חוקרים מכל העולם שהציעו לעזור או הביעו תמיכה. בשביעי באוקטובר, לדוגמא, לא הרגשתי את הסולידריות ברמה הזו.
"הפעם, הקהילה המדעית וקהילת מחקר הסרטן בפרט הגיבו כאילו מדובר באובדן אישי שלהם, כי מחקר הוא כל כך גלובלי, אנחנו נשענים על המחקרים אחד של השני. הם למעשה הבינו שחקר הסרטן ברמה העולמית ספג עיכוב של שנים".
מכון ויצמן, אחד ממכוני המחקר הטובים בעולם, אומנם ממוקם בישראל אך בצוותי המחקר שלו עומלים סטודנטים מרחבי העולם. "מדענים מומחים במציאת פתרונות," ציינה ד"ר קדמי, ושיתפה שסטודנטית דרום קוריאנית בצוות המחקר שלה החליטה להישאר בארץ ולשקם את המעבדה שנפגעה, למרות המציאות המורכבת. לעזרתה של ינקליביץ'-קרן נחלץ קולגה מהדיילברג שבגרמניה, שהציע את מעבדתו לסטודנט שלה, כדי שיוכל להמשיך במחקר.
מעבר לכך שהנחישות של צוותי המחקר האלו והנשים העומדות בראשן מעוררי השראה, לא ניתן להתעלם מההבנה הגלובלית ההולכת וגדלה להשלכות החמורות כתוצאה מהנזק בוויצמן. השיח הרווח בעולם, שמתגמד לתמיכה בישראל או בעמידה נגדה, מפספס את תגובת השרשרת העולמית שבהצבת מכון ויצמן כמטרה, ובתוך כך את מועצת החקר האירופית, מדענים ברחבי העולם, וכל קדמה או פריצת דרך שיכלה להציל חיי אדם.
תחנה נוספת ומתבקשת בסיור, אם כך, הייתה בית החולים סורוקה, בית החולים היחיד באיזור הנגב. קיבלנו אישור מיוחד לראות את מידת הנזק שנגרם לבניין הניתוחים הצפוני, שספג פגיעה ישירה בקומתו העליונה. בזכות תרגול והערכת מצב יוצאי דופן מצד הצוות בסורוקה, מטופלים פונו מהקומה יום טרם הפגיעה, שנהרסה כליל והובילה להתרסקות הקומה מתחתיה.
חומרת הפגיעה ועוצמתו של ראש הנפץ באה לידי ביטוי בנזק רב שנגרם כבר בקומת הקרקע של הבניין. תקרות וקירות מרוסקים, פירי מעליות שבורים, משקופים ודלתות שהתנתקו ממקומם וחדרי מטופלים שלא נשאר מהם דבר מלבד שברים הולכים ונחשפים ככל שעולים בקומות הבניין, שבעת הפגיעה הכיל צוות רפואי, שהתגונן בהתאם, ויצא ללא פגע.
"אם היה מדובר במקום אחר בעולם, היינו מפנים את כולם לבתי חולים אחרים ולוקחים שנה להחלים," שיתף מנהל בית החולים ד"ר שלומי קודש במהלך הפגישה עם השגריר טזאנצ'ב. באופן בלתי יאמן, בית החולים חזר ל80% פעילות על רקע ההריסות והפגיעות באיזורים נוספים כתוצאה מההדף, בתנאים קשים מאוד הן למטופלים והן לצוות הרפואי.
"מדובר בכמה עשרות מיליוני דולרים שצריכים להימצא," ד"ר קודש הסביר, והדגיש את ההכרח שבהמשך הפעילות בסורוקה, כבית החולים היחיד בדרום הארץ. "לנגב מגיע יותר," הוא סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו