השמש השוקעת צובעת את שמי המדבר בגוני ארגמן וזהב. על מרפסת עץ רחבה, בקצה צוק המשקיף על נופי בראשית של מדבר יהודה, עומדים חתן וכלה תחת חופה מעוטרת בפרחי בר. 150 אורחים מוחאים כפיים בעוד הכוס נשברת. האורות הרכים נדלקים, הרמקולים פועמים במוזיקה קצבית, והרחבה מתמלאת ברוקדים על רקע נוף פנורמי שנדמה כאילו נלקח מגלויה.
חוות צאן קדר, שייסדו לפני כמה שנים אריאל ויסכה גרילניק, היא אחת מעשרות חוות חקלאיות ביהודה ושומרון שעלו במטרה להגן מפני השתלטות פלשתינית על שטחי C. בשנים האחרונות היא גם הפכה לאחד ממוקדי האירועים המבוקשים ביותר בישראל. מה שהחל כיוזמה התיישבותית־אידיאולוגית הפך לתופעה כלכלית מפתיעה ולמגמה חברתית מסקרנת.
עסק משגשג
"לא תכננתי בשום פנים ואופן שהחווה שלי תהפוך למתחם אירועים, תכננו להתמקד בצאן ולהקים בכלל בית קפה", מספר גרילניק. אך מגפת הקורונה שינתה את התוכניות. "אנשים חיפשו שטח פתוח כי זה מה שהיה מותר, ובשיטת חבר מביא חבר התחלנו לקבל לא מעט בקשות לקיים אירועים בשטח".
גרילניק לא לבד. "הרבה חוות עלו לקרקע בגלל אידיאולוגיה, לקחו הלוואה מהמדינה וגילו שעם כבשים לא מביאים אוכל הביתה", מסביר אביה גרושקו, מפיק אירועים שמתמחה בחתונות בחוות. גרושקו, שכבר הפיק עשרות אירועים במקומות אלו, מתאר תופעה שהולכת ומתרחבת. "היום הרבה חוות מתחילות לערוך אירועים".
להיט בבקעה
התופעה החלה כאמור בתקופת המגפה. כשאולמות האירועים נסגרו והתקהלויות בחללים סגורים נאסרו החוות סיפקו פתרון: מרחבים פתוחים, מרוחקים, תחת כיפת השמיים. "כל שבוע היה אירוע בקורונה כי זה היה בחוץ ותחת כיפת השמיים", משחזר גרושקו. מה שהחל כפתרון זמני לימי הסגר הפך במהירות לטרנד מבוקש שנותר גם אחרי שהמגפה דעכה.
מה שמפתיע אולי יותר מהתופעה עצמה הוא הקהל שמגיע לאירועים הללו. בניגוד למה שניתן היה לצפות, לא מדובר רק במתיישבי האזור או בציבור אידיאולוגי. "הרבה מאוד אנשים שעורכים חתונות אצלנו הם 'התל־אביבים' של ירושלים, מאזור קטמון וכדומה", אומר גרילניק.
יתרונות ייחודיים
אך מעבר לנוחות ולחופש, יש משהו כמעט קסום בחתונה במרחבי הטבע של יהודה ושומרון - נוף בראשיתי, הררי, שקשה למצוא במקומות אחרים בישראל. "בסוף אלה המקומות הכי יפים בארץ", אומר גרילניק.
כשהאורות האחרונים כבים, והזוג האחרון עוזב את רחבת הריקודים, נותרת החווה שקטה אל מול הנוף עוצר הנשימה. למחרת בבוקר יחזרו העיזים והכבשים למרעה, והחוואי ישוב לעבודתו היומיומית.
במפגש הבלתי צפוי בין חקלאות לאירועים, בין אידיאולוגיה לעסקים, מתגלה סיפור ישראלי מרתק של התחדשות והסתגלות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
