"המאבק הזה, להחזרת החטופים, הוא מאבק של כולנו ולא של משפחות החטופים", זועקת ד"ר הילי כוכבי מדם ליבה. "זהו מאבק על פניה של החברה הישראלית כולה".
היא מדברת מהר. תנועות ידיה חפוזות. מתרגמת למילים ולמעשים את התחושה שמלווה את הרוב המכריע של הישראלים כבר כמעט שנתיים: כאב נפשי, פנימי, שמשפיע גם על מי שלא נפגעו ב־7 באוקטובר ברמה האישית או המשפחתית. אותה תחושה שהובילה את ד"ר כוכבי להקים ביחד עם ד"ר אמיר בלומנפלד, רופא וסא"ל (מיל'), את מיזם "בואו - באים ומצילים אותם ואותנו".
מטרת המיזם שהקימו השניים היא לשים בקדמת הבמה את הדבר החשוב מכל: ההבנה שהמאבק להחזרת החטופים הוא לא מאבקן של כמה משפחות בודדות, אלא מאבקה של החברה הישראלית כולה. והם מגבים בצורה מחקרית את ההשפעה הקשה שיש להשארת חטופים בשבי על כולנו.
ד"ר הילי כוכבי: "המטרה היא לשנות את הלך הרוח הציבורי, ובכך את החלטות הפוליטיקאים - כדי להחזיר את כולם הביתה"
"בפסיכולוגיה החברתית מוכרת תופעה שנקראת 'bystander effect', ולפיה כשיש הרבה אנשים שנוכחים באסון, האחריות שמרגיש כל אחד לפעול ולסייע נוטה להתפזר", מסבירה כוכבי, פסיכולוגית חינוכית, שאף פרסמה שני ספרים בולטים בתחום ההורות. "אבל באסון בקנה מידה גדול כמו 7 באוקטובר יש חשיבות מאוד גדולה למעשיהם של יחידים. המטרה שלנו היא להגביר מודעות ואקטיביזם, ולוודא שהנושא לא יורד מסדר היום הציבורי. גם בתקופה קיצונית כמו המלחמה עם איראן - וגם ביומיום".
"בואו" נולד בנובמבר 2024, כאמור ביוזמה משותפת של כוכבי ובלומנפלד. המיזם כולל כיום יותר מ־1,200 מרצים שמדברים בפני קהלים שונים על החשיבות שיש בהחזרת החטופים, על הסכנה הבריאותית והנפשית בשהות בשבי, ועל ההשפעה של העיכוב על החברה כולה. אנשי המיזם עומדים מאחורי יוזמת שיגור המכתב לממשלה בחתימת מנהלי בתי החולים הממשלתיים, שקראו לשחרור החטופים, וכן אחראים להעברת הרצאות בארץ ובחו"ל ואפילו להפעלת דוכנים למכירת סיכות וסרטים.
"הפקרת החטופים בשבי היא בלתי נסבלת, והיא מעמסה על כל אדם ואדם בחברה הישראלית", ממשיכה ד"ר כוכבי. "ואנחנו, כאנשי מקצוע, רופאים, פסיכולוגים, אנשי תקשורת וכו', מחויבים לפעול למען הצלת חיי אדם, הצלת החטופים והצלת החברה כולה, כי כולנו נפגעים בסופו של דבר מהאסון הזה.
"המטרה שלנו היא להגיע למסה גדולה של אנשים, כדי לשנות את הלך הרוח הציבורי, ובעקבותיו את החלטות הפוליטיקאים - ולהחזיר את כולם הביתה. אנחנו משלבים הרצאות של בני משפחות של חטופים, כדי לתת גם את נקודת המבט האישית שלהן. אבל המטרה הכללית היא להראות שזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו".
להחזיר שפיות לכולם
כוכבי ובלומנפלד הכירו לפני כשנה בכנס להחזרת החטופים בירושלים, כשכל אחד מהם הגיע להרצות על חשיבות הפעולות להחזרת החטופים. אמיר, שלוקח חלק פעיל גם בעבודה של מטה החטופים, כיהן כראש ענף טראומה בצה"ל ב־2006, וכתב דו"חות על מצבם הרפואי של חיילים שנחטפו בהתבסס על צילומי וידאו, עדויות ועוד. אז היו אלו גלעד שליט, שנחטף לעזה ושוחרר בהמשך בחיים, וחיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, זכרם לברכה, שנחטפו ללבנון וגופותיהם הושבו. אחרי 7 באוקטובר, ביחד עם שותפים במטה החטופים, התחיל לפענח את מצבם הרפואי האפשרי של חטופים נוספים.
ד"ר אמיר בלומנפלד: "חוסר ודאות לגבי גורלם של אנשים משפיע על החברה, שסובלת מדיכאון ומפוסט־טראומה"
"התחלתי לעבור על סרטונים, לשמוע עדויות, ומהר מאוד הבנו שמצבם רק יילך ויידרדר", הוא מדבר מהר. "ככל שהזמן חלף, יכולנו לקבל תמונה רפואית רחבה יותר על החטופים, והתמונה לא היתה טובה.
"חשוב לי להעביר את הידע הזה לעובדי מערכת הבריאות ולציבור, כדי שכולנו נבין שהבריאות הנפשית והפיזית של החברה כולה מושפעת מהחזרתם או אי החזרתם של החטופים. חוסר ודאות לגבי גורלם של אנשים משפיע על החברה שסובלת מדיכאון ומפוסט־טראומה. וכל החברה צריכה להתגייס כדי להחזיר לכולנו את השפיות".
בעיית האובדן העמום
אחת השותפות להקמת המיזם היא כרמית פלטי קציר, שטבח 7 באוקטובר היכה בה אישית. אביה, רמי ז"ל, נרצח, ואמה חנה ואחיה אלעד נחטפו. אלעד ז"ל נרצח בשבי, והוחזר במבצע צבאי לקבר ישראל. חנה ז"ל שוחררה בעסקה הראשונה, בנובמבר 2023, במצב בריאותי ירוד, ובאוקטובר האחרון נפטרה. לכן כרמית, עובדת סוציאלית בהכשרתה, רואה את הדברים מנקודת מבט מקצועית ואישית כאחד.
"המיתוג הזה, של 'מאבק משפחות החטופים', לא מיטיב עם המשפחות וגם לא עם המטרה, כי הוא יוצר את הרושם שמדובר בבעיה פרטית. אבל זו לא בעיה פרטית. זו בעיה מדינית, ערכית ומוסרית, ואנחנו צריכים להבהיר שגם אם נפגענו אישית - זו לא רק הבעיה של המשפחות. אני מסכימה לגמרי שכל הציבור מושפע מהמצב שבו נמצאים החטופים".
כרמית, ביחד עם בני משפחות נוספים, מעבירה בעצמה הרצאות במסגרת המיזם. "כל הרכב של מרצים נותן נקודת מבט אחרת. אני, למשל, מדברת על הסכנה המיידית לחיי החטופים עקב השבי והלחץ הצבאי, אבל גם על אובדן עמום, ועל השבתם לקבורה של החללים החטופים, קטגוריה ומושג שלא היו קיימים בשיח לפני 7 באוקטובר, כצעד הכרחי לאפשרות להתחיל לעכל אובדן ולהתאבל. במקביל, אני תמיד מדגישה את הערך של הסולידריות והערבות ההדדית הישראלית, שלפיו שלא מפקירים אף אחד מאחור.
"מבחינתי, המאבק הזה הוא גם המשך דרכו ומורשתו של אחי אלעד, שנלחם בזמנו למען החזרת חטופי מבצע צוק איתן, ב־2014 - צוואה שאני מחויבת לממש ולהביא לידי סיום.
"מאז צוק איתן, סגן הדר גולדין ז"ל עוד לא הוחזר, ו־49 אנשים עדיין נמצאים מאז 7 באוקטובר בשבי 633 ימים. עד שהם לא יוחזרו, אף אחד מאיתנו אינו בטוח. זו המשמעות האמיתית של הביטוי 'חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה בה'. החטופים הם החוליה הכי פגיעה וחסרת אונים בחברה, ועד שהם לא יוחזרו - כולנו פגיעים".