תושבי אבן מנחם. צילום: ללא

גרעיני ההתיישבות מגיעים לגבול הצפון: "הביקוש עולה על ההיצע"

שתולה, זרעית, אדמית ואבן מנחם הם רק חלק מהיישובים, שמשוועים לאוכלוסייה צעירה • כעת, מיזם ששותפים בו בין השאר שרת ההתיישבות, תנועות הקיבוצים והמושבים, החל לפעול באזור • טל אוחנה, פרויקטורית במועצת מעלה יוסף: "לא נבנו כאן בתים חדשים זה שנים"

לראשונה זה כמעט שני עשורים יישמע שוב צחוק ילדים במרכז המושב זרעית. אבל ב־1 בספטמבר ייפתח שם גן ילדים חדש, סמל מוחשי לפרויקט ההתיישבות שמנסה להזריק דם צעיר למושבי גדר הגבול בגליל המערבי.

ההתרגשות בשטח ניכרת בכל מפגש. טל אוחנה, פרויקטורית השיקום והצמיחה של מועצה אזורית מעלה יוסף, כבר יכולה לדמיין את ציורי הקיר ואת ריח צבע העץ הטרי. "הבנו שמה שחסר הכי הרבה במושבי הגדר הוא אוכלוסייה צעירה", היא אומרת.

זרעית היא אחד מיישובי קו העימות, שבהם קמים גרעיני התיישבות במאמץ להביא אליהם אוכלוסייה צעירה. התוכניות ליישובי גדר הגבול גובשו ביחד עם השרה להתיישבות ומשימות לאומיות, אורית סטרוק, ותנועות הקיבוצים והמושבים, "השומר הצעיר", תנועת המילואמניקים ועוד.

מפגש עם תושבים באבן מנחם,

לצד זרעית, גם שתולה, אבן מנחם ואדמית צפויות להתחדש באוכלוסייה צעירה. בכל אחד מהיישובים שאליהם יגיעו גרעיני התיישבות, יוצבו 15 מבנים טרומיים חדשים עם ממ"דים.

"הצמיחה של היישובים היתה מוגבלת בעשורים האחרונים", מסבירה אוחנה, בעברה ראשת העיר ירוחם. "הביקוש עולה על ההיצע כי לא נבנו כאן בתים חדשים כבר שנים, ואין דירות להשכרה. גם המושבניקים חוזרים הביתה".

לדבריה, קל יותר להביא משפחות שמשתייכות לציונות הדתית, אולם גם החילונים מגיעים. אחד הזוגות האלה הם לינדה וחן חמדי, שעוזבים דירה בבת ים לטובת בית באבן מנחם. "גדלתי בנהריה, ובעלי עשה את רוב המילואים שלו כאן", מספרת לינדה, כשמבטה נודד אל ארגזי הקרטון המוכנים למעבר. "הצטרפנו לקבוצת מילואימניקים. היינו הזוג החילוני היחיד, אבל זה לא מפחיד. בסוף זה מושב מסורתי. יש חששות לגבי עבודה והחינוך, והעובדה שאין מכולת ואין תחבורה. אבל צריך לקפוץ למים".

"יישובי גבול הצפון הפכו לבתי אבות", אומרת השרה סטרוק. "היום כבר מבינים שצריך לעזור לגבול הצפון, ואנחנו נעביר החלטת ממשלה". המספרים בשטח כבר מדברים. בקיבוץ אדמית, למשל, שטרם המלחמה מנה 126 חברים, הודיעו השנה 26 חברים על עזיבה - אך כבר גויס כמעט אותו מספר של מצטרפים חדשים.

"נעביר החלטת ממשלה". השרה סטרוק, צילום: ללא

מנהלת הקהילה שרון חן אחרי עוקבת אחרי רשימת החוזרים והמצטרפים כאחת. "עד יולי יחזרו אלינו 90 אחוז מהתושבים", היא מעריכה, "אבל בצמיחה דמוגרפית אמיתית נזכרו רק אחרי המלחמה. אין פרנסה, אין חינוך, לא היו קרקעות לבנות. עכשיו מבינים שבלי התיישבות חזקה, אין ביטחון בגבול".

ומה באשר להרכב האוכלוסייה? "המושב ברובו חילוני, אבל יש כולל פעיל כל יום. זה לא מאיים. אנחנו מסבירים למתיישבים החדשים שלא נהפוך למושב דתי: תמיד ייסעו כאן בשבת, ותמיד יהיו חוקים של כבוד הדדי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...