בין דוכני שווארמה לשברי זכוכיות: באר שבע מנסה לשוב לחיים

יומיים אחרי תחילתה של הפסקת האש, החיים שבו למסלול גם באזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני • דיירי הבניין הפגוע התפזרו למלונות ואכסניות • מתנדבים מסייעים בפינוי הציוד מהבניינים שנפגעו

באר שבע מנסה לחזור לשגרה. צילום: חנן גרינווד

יומיים עברו מאז הסכם הפסקת האש והחיים שבו למסלולים גם בעיר באר שבע. ילדים בחולצות כדורגל מתווכחים אחד עם השני בכניסה לרכב, אישה פיליפינית משוחחת בשפה בלתי מובנת על ספסל לצד קשישה בכיסא גלגלים ושני אבות מסתובבים עם תינוקות בשעה האחרונה לפני השקיעה.

פעילות שוטרי המחוז הדרומי בזירת הנפילה בעיר באר שבע//דוברות המשטרה

אך מבט עמוק יותר לתוך הרחוב הומה האדם מלמד עד כמה החזרה לשגרה המיידית, שמאפיינת את ישראל, מכסה על פצע עמוק וקשה במיוחד. פקק נוצר מדי כמה דקות כשהרכבים נבלמים מול החור הפעור שנוצר בלב בניין, יצירתו של טיל איראני קטלני שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם.

בדוכן שווארמה במרחק עשרות מטרים ממקום הפגיעה עומד מוכר עסוק ומכין מנה אחרי מנה. האם החנות נפגעה אני שואל והוא עונה בחיוב: "הזגוגיות התנפצו". תשובה זהה אני מקבל מחנות ממתקים שניצבת מעט קרוב יותר לבניין.

באר שבע מנסה לחזור לשגרה, צילום: חנן גרינווד

הנזק הופך קשה הרבה יותר ככל שמתקרבים לבניין הפגוע. זכוכיות שבורות על הרצפה, שברי מתכת מעוקמים שנתלשו ניצבים בצד מבנה. "אתה סגור?", שואל מישהו בעל חנות שעוסק בתיקונים. "כן", הוא עונה, רגיל לשאלות. "בגלל הפיצוץ".

"הם התפזרו למלונות ואכסניות"

בבניין מול זה שנפגע ישירות עוסקים כמה פועלים מתנדבים בהוצאת ציוד ממבנה שנפגע. ההדף העצום הוביל להרס נורא גם בבניינים לידו. "הינני", כתוב על החולצה של בחור שנושא יחד עם חבר חלון זכוכית גדול וסדוק. דגל ישראל מלמד שמדובר במתנדב ולא בפועל זר שהגיע במצוות מעסיקיו. מתנדבת אחרת פונה אליו באנגלית, אהבה חוצה גבולות וימים.

באר שבע מנסה לחזור לשגרה, צילום: חנן גרינווד

בפתח הבניין שספג את הפגיעה הישירה עומדים כמה אנשים ומדברים ברוסית. סביבם שאריות של מה שהיה ביתם. כמה כיסאות, טלוויזיה, תנור, סימנים לחיים שנרמסו על ידי טיל האויב שכוון אקראית. צעירה הגיעה לבניין לקחת כמה דברים ששייכים לאימה שמתגוררת במקום. "איפה כל הדיירים שגרו כאן?", אני שואל. "הם התפזרו – מלונות, אכסניות, בתים של קרובי משפחה. קשה להאמין שמישהו יחזור לגור בבניין הזה".

מול הבלוק שנפגע קשות, נמצא קומפלקס גנים ובית ספר זרועים זכוכיות ואבנים. מצמרר לחשוב מה היה קורה אם הלימודים היו מתקיימים במקום זה, עצוב לחשוב כמה זמן ייקח לשקם את המקום לפני חזרתם של הילדים. החומה סביב בית הספר זרועה סיסמאות שאותם חשוב ללמד כל ילד. "תלבש קסדה ומגנים, כי זה יציל לך את החיים", החרוז גורס. קידוש החיים מול זריעת מוות. ישראל מול שלטון הרשע באיראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר