"אנחנו הכי רחוקים מלגייס חרדים לצבא מאז שבעה באוקטובר", אומר מנכ"ל עמותת "נצח יהודה" סא"ל במיל' יוסי לוי - שנכנס היום לתפקידו כמג"ד החרדי הראשון בצה"ל - בפודקאסט "בשביל ישראל" של עידן טנדלר, בשיחה מרתקת, מכעיסה, אבל גם אופטימית.
לדבריו, הפערים שקיימים בין העולם החרדי לשאר החברה הישראלית גדולים ממה שנוח להאמין: "בכל תהליך שפונה לגיוס חרדים צריך להבין שמדובר בלהעביר אותם מאפס למאה, ממציאות שבה רק לימוד תורה הוא ערך לכך שגם להילחם למען עם ישראל זה ערך", הוא מסביר. "מדובר במהלך מורכב מאוד, כיוון שהציבור החרדי לא רואה במדינת ישראל ערך, זה לא החלום שלו, ולכן מבחינתו הוא בגלות מורכבת - חיים תחת שלטון יהודי-חילוני".
אך הייתה נקודת תפנית. התפיסה החרדית כלפי צה"ל עברה שינוי משמעותי לאחר הטבח בשבעה באוקטובר - שינוי שלפי לוי אפשר היה לנצל: "אירועי שבת שמחת תורה היו רגע שהיווה שעת כושר, ניתן היה להעביר חוק גיוס שיתאים לציבור החרדי ויביא צעירים חרדיים רבים לצה"ל. הייתה בושה שלא משתתפים בעזרה לעם ישראל. צעירים חרדים רבים - כולל האחיינים שלי, שלומדים בישיבת הדגל של הציבור החרדי - התביישו ללכת ברחוב והרגישו שהם לא מסייעים להגנה.
"זה היה רגע שניתן היה לחולל בו שינוי כולל. הבעיה היא שהרגע הזה פוספס, וכעת החברה הישראלית חזרה גם לשיח מקטב עם גל עצום של ביקורת על הציבור החרדי. הביקורת החריפה לא מועילה כלל, אלא מייצרת התכנסות והתלכדות סביב ערכי הליבה החרדיים, שהכי חשוב מהם הוא לימוד התורה. ההתקפות על עולם הישיבות, הפסקת המימון לישיבות וכן הלאה - כל הפעילות הזו יצרה מהלך הפוך".
המשבר שהוליד סטטוס קוו בעייתי
איך הגיע הפטור הגורף מגיוס לחברה החרדית? לוי מסביר שמדובר בתופעה חדשה: "במלחמת השחרור בן גוריון נתן פטור לציבור החרדי של 400 בני אדם - בפועל נוצלו מהפטור הזה רק 260 תקנים. שאר הציבור החרדי לחם כתף אל כתף עם שאר המדינה. המציאות הזו המשיכה עד מלחמת יום הכיפורים, ולוחמים חרדים רבים נפלו בלחימה.
"אחרי יום כיפור נוצר שבר ראשוני עם צה"ל, סביב שאלות רבות שהציבור החרדי הציב לצה"ל, בראשן מחלוקות סביב נושא הכשרות. אחרי כן, מנחם בגין ז"ל נתן לציבור החרדי פטור מוחלט מגיוס ללא מכסות, וכך הציבור החרדי העצים מאד את כמות תלמידי הישיבות. נקודה נוספת בעייתית היתה ב-1998, אז צה"ל ביטל את טירונות שלב ב'. הטירונות הזו אפשרה לחרדים רבים להיכנס למעגל התעסוקה וגם לשרת במילואים. מאז המציאות שנוצרה בעייתית מאוד".
"לפנות לצעירים שלא לומדים - ולחזק אותם"
"בכל שנתון היום בישראל יש 14 אלף צעירים חרדים", עדכן לוי. "מתוכם כ-10% מתגייסים לצה"ל. עוד 20%-30% מסתובבים ולא לומדים - והשאר לומדים בישיבות ובכוללים. על הלומדים אני לא מדבר, כי ערך לימוד התורה הוא הערך הכי חשוב בעיניי ואותו צריך לשמר. אבל אני כועס על הצעירים שלא מתגייסים ולא לומדים, אלא יוצאים לעבוד או הולכים ללמוד באקדמיה. בראייה שלי זו חוצפה, שבמקום לשרת הם לומדים או עובדים ולא נושאים בנטל עם הציבור.
"בגלל שבעולם החרדי אין קשר לערך השירות בצה"ל, ולכן אצל הצעירים האלו אין תחושה של בעיה. אם יתפסו אותם קודם ויסבירו להם את הדברים - ניתן יהיה להביא גם לגיוסם וגם לחיבור שלהם עם כלל הציבור בארץ. הצעירים האלו עובדים ומרווחים 8,000 שקלים במשרה רגילה, ו-15-17 אלף שקלים אם הם שליחים בוולט. לכן כשהם מסתכלים על המשכורת של לוחם חי"ר הם לא מקבלים מוטיבציה להתגייס. הצעירים האלו לא יתקדמו - וככה החברה הישראלית מאבדת אותם.
"כדי לפתור את הבעיה הזו הקמנו ב-1998 את גדוד נצח יהודה", הוא מספר. "הקמת הגדוד היתה חינוכית. המטרה היתה לפנות לצעירים שלא לומדים - ולהעצים אותם, לקדם אותם. ואכן רובם המוחלט רק התחזקו יותר מבחינה דתית ונותרו חרדים, ובמקביל הם נהיו משמעותיים יותר לעצמם ולמשפחות שלהם".
חלק מהצלחת הגדוד, הוא מסביר, היא הודות לתמהיל המבנה שלו ושל הפלוגות שבו: "בנצח יהודה יש 70% צעירים חרדים ו-30% בני הציונות הדתית. המפגש הזה עם בני הציונות הדתית פותח לצעירים החרדים את הראש, מפגיש אותם עם השקפת עולם ערכית שרואה בשירות בצה"ל והגנה על המדינה ערך, וההשקפה הזו נותנת דחיפה לחברה החרדים גם להשתייך אל הערכים האלו".
"אחי אמר 'הלוואי שהיית מת ולא מתגייס'"
את הקשיים והלבטים של הנערים האלו, שנופלים בין הכיסאות, סא"ל יוסי לוי מכיר מקרוב. עבורו הם לא רק מספרים - הם הסיפור שלו עצמו, הפרק הראשון בסיפור שהפך אותו למי שהוא היום.
"למדתי בכל המוסדות היוקרתיים ביותר בעולם החרדי. אבל בשלב מסוים הבנתי שאני לא אהיה תלמיד חכם שלומד לאורך שנים", הוא נזכר. "התחלתי להסתובב מחוץ לישיבות או סתם להעביר את הזמן. הייתי קם מאוחר והולך לישון מוקדם. פניתי לכל מיני עמותות חרדיות שיסייעו לי - אבל בשום שלב לא המליצו לי להתגייס.
"באותו שלב חייתי בדירה עם 13 צעירים חרדים - רק אני ועוד שני חברים התגייסנו", הוא סיפר. את מחיר ההחלטה שלו הוא התחיל להבין רק ביום שסיפר עליה למשפחתו: "סיפרתי למשפחה שלי שאני הולך להתגייס. אחי, שהוא אברך עד היום וקיווה שאהיה כמוהו, קם בכעס ואמר שעדיף כבר שהייתי מת מאשר מתגייס.
"אבא שלי הגיב מייד, מיתן את הדברים ואמר לאחי להתנצל. אבל מאותו רגע ההשלכות הקיפו אותי: אחותי התאומה אמרה שבגלל הגיוס שלי, הצעות השידוכים שלה נפגעו. הגיסים שלי, ששייכים לפלג הירושלמי הקיצוני, מפגינים נגדי עד היום כשאני עושה בירושלים בבנייני האומה כנסים של בוגרי נצח יהודה.
גם ההורים התקשו לשתף פעולה: "בהתחלה הם לא הגיעו לטקסים של הגדוד. ייתכן שזה היה עקרוני, ייתכן שגם היה להם קשה להיסחב באוטובוסים.
אבל אירוע אחד שינה הכול: "הפעם הראשונה שאמא שלי הגיעה לטקס היתה כשסיימתי מסלול. היא לא אמרה לי שהיא מגיעה, ולא ידעתי שהיא נמצאת. באותו אירוע קיבלתי במפתיע חייל מצטיין. עליתי לבמה - ובזווית העין ראיתי את אימא שלי בוכה. אמרתי לעצמי: 'ניצחתי. אני גם שומר תורה ומצוות, גם מצטיין במה שאני עושה - ואמא שלי גאה בי'.
"מאז ההורים שלי הקפידו להגיע לכל אירוע צה"לי שלקחתי בו חלק. כשסיימתי קורס מג"דים אמי כבר הלכה לעולמה, אבל אבא שלי התקשר חודשיים מראש וביקש שישמרו לו מקום בטקס הסיום".
"הפשרה היא חלק מהעניין"
סא"ל לוי מזכיר את אחת הדילמות שעולות שוב ושוב באשר לגיוס חרדים - ההתנגשות בינם לבין שירות חיילות לוחמות. לדבריו, "שני הצדדים יצטרכו להתפשר בנושא".
"כשהוקמה חטיבת חשמונאים עבור לוחמים חרדים, הוצאו ממנה שתי חיילות - ואז התפרסמה כתבה נגד גיוס גדול של חרדים לצה"ל, כי זה יפגע ביכולת של נשים לשרת. אף אחד לא רוצה להוציא את הנשים מצה"ל, אבל אם מקימים חטיבה חרדית - אז ההתפשרות בתחום היא חלק מהעניין. הצבא מגייס חרדים לצה"ל, וצריך להתייחס אליהם ואל מה שהם מייצגים. רק יחס כזה ייאפשר באמת לחולל שינוי גדול ולהבאת מאסות של חרדים לחטיבות חרדיות. חשוב גם לציין שבפעילות מבצעית לא ימנעו מלוחמת אישה לפעול. ההתנגדות היא רק לתפקידים לא קרביים.
"יש בציבור החילוני פחד גדול שמא הציבור החרדי ישתלט על צה"ל אם הוא יגיע כעת בהמוניו להתגייס, אבל אין חשש כזה. לא כל הציבור הצעיר החרדי צריך להתגייס, מי שלומד צריך להמשיך ללמוד. מי שיגיעו לצה"ל אלו צעירים שהחליטו להמשיך בחיים מחוץ לישיבה. הם ימלאו שלוש אוגדות בצה"ל - וזה רק ייתן לצבא אפשרות לשחרר המון לוחמי מילואים. כל העומס על חיילי המילואים ירד, כולם ירוויחו".
"מתנגדים לגיוס - אבל מעריכים לוחמים"
גם מצד הממשל, מספר לוי, חלו תמורות במוטיבציה להיאבק על המלש"בים החרדים. "עד שבת שמחת תורה, שבעה באוקטובר, אף אחד לא תכנן באמת לגייס חרדים לצבא. היו המון חוקים ותוכניות ויעדי גיוס - אבל הכל היה מהשפה ולחוץ; אף גורם במדינה לא הכין תוכנית. עכשיו, אחרי שבת שמחת תורה, יש שינוי. רואים שבמשרד הביטחון וגם במשרד האוצר יש שינוי, ויש הרבה יותר רצינות בכל הקשור להקמת יחידות חרדיות בצה"ל".
"כשאנו (גדוד 'נצח יהודה') התחלנו את הפעילות שלנו, אף אחד לא הכיר בכלל את הגדוד. עם הזמן הצלחנו לחולל מהפכה, והיום כל המגזר החרדי מכיר את לוחמי הגדוד ומעריך אותם.
"לפני עשור החלטתי שנקיים ביום הזיכרון בבנייני האומה אירוע זיכרון לכלל חללי צה"ל, ונציין את הנופלים מהמגזר החרדי. בשנה הראשונה היו מעט מאד מנהיגים רבניים. היה הרב דוד יוסף, הרב הראשי כיום, שתמך ותומך בנו בקול לאורך כל הדרך ומשלם על כך מחירים רבים. בהמשך הגיע הרב עמאר ולאט לאט הגיעו גם רבנים מלב הציבור החרדי. כיום משתתפים בטקס ראשי ישיבות, אדמו"רים וגם נשים וגברים רבים שמתנגדים לגיוס - אבל מעריכים את הלוחמים".
"אמא הייתה בטוחה שהוא בישיבה"
למרות כברת הדרך, השינוי עוד לא חדר לכל הבתים החרדיים. מאז שפתחה עמותת "נצח יהודה" את בית החייל החרדי הבודד, המיועד למתגייסים חרדים ללא עורף משפחתי, שמע סא"ל לוי עוד ועוד סיפורים יוצאי דופן.
"פגשתי חייל חרדי מהזרם המרכזי, מבית טוב, למד בישיבה סופר איכותית. הוא כל כך פחד, הוא אמר 'אמא שלי לא תעמוד בזה נפשית אם אני אספר לה שהתגייסתי לצה"ל'. היא גרה בגבעת שאול, 400 מטר מהדירה שלנו לחיילים בודדים. הוא גר בדירה שלוש שנים, כשהיא בטוחה שהוא בישיבה. הוא היה מגיע הביתה ואומר לה 'אמא, חזרתי מהישיבה', מגיע שחור לבן.
"לא מזמן הוא התחתן, זו הייתה פעם ראשונה שהוא פחד שבחתונה יבואו חיילים על מדים. הוא הלך להורים שלו בדחילו ורחימו וגילה להם שהוא היה שלוש שנים בצבא. זה עבר בשלום, אבל הוא כל כך פחד ולא סיפר להם, ויש המון צעירים חרדים שהמצב אצלם הוא לא ככה, ואנחנו מלווים אותם ונותנים להם דיור".
"ציבור שמנוכר לאירועים הגדולים בעם"
במהלך הראיון התייחס יוסי לוי למפגש שחווה עם הציונות הדתית במהלך תפקידיו השונים כקצין. הממשק הזה, שהציב אותו לא פעם במקום של "נציג החרדים", נשא איתו שאלות נוקבות שהוא נאלץ להשיב עליהן.
"במהלך השירות שלי נפל בקרב הרב אבי גולדברג. איש הציונות הדתית, ירושלמי אב לשמונה ילדים, האיש הזה היה לוחם על ואיש תורה בכל איבריו. למדתי ממנו המון והערכתי אותו מאד. הוא נפל בקרב בלבנון, ובהלווייה שלו הקיפו אותי צעירים דתיים לאומיים וביקרו אותי על כך שהמגזר שלי לא לוקח חלק בנטל.
"בתוך תוכי, גם אני מזדהה עם הביקורת הזו, אבל האמת היא שהציבור החרדי ממש עוד לא בשל לשינוי כזה. הדרך שהציבור יהיה יותר בשל היא לא רק בהתקפות ובעונשים, אלא בתהליך שיכלול גם נתינת צ'ופרים למתגייסים, וגם מקלות - אבל בתחומים שיכאבו לצעיר דתי שלא לומד תורה, כמו מניעה מלימוד באקדמיה. את מי שלומד תורה אסור להעניש, אלו מגנים דרך לימוד התורה ויש ערך עצום ללימוד שלהם. אבל מי שלא לומד, אין שום עניין שהוא לא יתגייס.
"מעבר לכך, אחרי קורס קצינים התחלתי לשרת גם ביחידות של לוחמים חילוניים ונדהמתי לפגוש אנשים ערכיים ומדהימים. התפיסה בעולם החרדי היא שערכיות מגיעה יחד עם אמונה - והנה אני מפקד על פלוגת בני מש"קים של קיבוצניקים חילוניים, והם היו אנשים סופר ערכיים, זה הדהים אותי ממש. את העולם הזה לא הכרתי כאדם חרדי, עד ששירתי ופיקדתי על לוחמים חילונים.
"בתחום הזה באמת יש בעיה בציבור החרדי, שלא מכיר את שאר הציבורים במדינה וגם מנוכר לחלוטין לאירועים הגדולים שחווה עם ישראל, שהם הקמת המדינה והנס הגדול במלחמת ששת הימים. אני מצטער שאת הדברים האלו לא למדתי בחינוך החרדי".
בסוף הראיון, כשהוא נשאל מה משאיר אותו אופטימי, סיפר המג"ד "אנו כיום מקימים ישיבות הסדר חרדיות, שבהן הלוחמים מצויים לכל אורך הזמן במסגרת מותאמת. הצעירים האלו הם לוחמים לכל דבר. יש לנו חמש מכינות קדם צבאיות חרדיות, שהלומדים בהן הולכים ליחידות הכי טובות בצה"ל.
"מדובר ממש בשינוי טקטוני בציבור שלנו; פתאום רואים שאפשר ללכת לצה"ל ולא להיבלע בו ולאבד את הזהות. העובדה הזו היא פתח ממשי לשינוי. אנחנו עובדים בתחום הזה ומגיעים לבחורים שלא לומדים כבר בגיל 16 כדי שהם לא ילכו לאיבוד. המון רבנים וגדולי דור תומכים בכך בשקט, וזה מהלך משנה סדרי עולם. זו הדרך לפעול - לא בהפעלת לחץ כמו בג"ץ שהפך 91 אלף צעירים חרדיים למשתמטים. אף בחור לא התגייס בגלל הבג"ץ הזה, אחוזי הגיוס ירדו. הדרך שלנו בנצח יהודה היא שונה - והיא זו שיש לחזק".
תמלל, סידר והביא לדפוס: אסף גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו