הפגיעות בממ"ד ואובדן האמון: סיכום המלחמה שכוונה אל העורף

פעם המלחמות היו ברורות: יש חיילים, יש אזרחים, יש חזית ויש עורף. ההגדרות והחוקים בהתאם. מה מותר, מה אסור, מה אפור ומה בית הדין בהאג. אלא שכמו הרבה דברים במאה הנוכחית, גם המלחמה הפכה לרצף ארוך של אפשרויות ומגוון סוגות.

יש חייל קרבי, יש יחידה עורפית, ויש עורף קרבי. ואם היה למישהו צל של ספק, מלחמת ה־11.5 ימים הבהירה כמה המלחמה המודרנית מכוונת כולה אל העורף.

הפגיעה הכי קשה היא באובדן האמון בממ"ד. הידיעה שהמרחב המוגן כבר לא כל כך מוגן מפני הטילים הגדולים צריכה להדליק את כל הנורות האדומות, מפיקוד העורף ועד שולחן הממשלה

האיראנים יכולים לספר סיפורי אלף לילה ומג'נון מכאן ועד ועדות הביטחון של האו"ם. ברגע האמת, הם הלכו בזדון וברשעות על מה שהכי קל והכי כואב - העורף. וצריך להודות, הצליח להם מאוד. נכון, ההערכות היו מאות הרוגים ואולי יותר, וזה נגמר בעשרות. אבל אלה לא רק המספרים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. המלחמה הזו כאבה מאוד בעורף גם מסיבות אחרות.

טילים שלא השאירו קירות

כמי שחי בדרום, גדל עם קסאמים ומכיר ממ"דים מבפנים כבר עשרות שנים, עצוב להודות שבמידה רבה די התרגלנו לעוצמות הקסאמים, להתפתחות הטכנולוגית של חמאס, ובעיקר לביטחון של כיפת ברזל.

אבל הטק"קים, הטילים הבליסטיים, טילי המצרר ושאר הקטלוג הפרסי היו ליגה אחרת לחלוטין. עוצמת פגיעת הטילים חרגה מכל מה שהכרנו ובטח ממה שרצינו להכיר.

הטילים שעברו את שכבות המגן גרמו להרס עצום של בתים, רחובות ומגדלי חיינו. שוב ושוב חשפו צילומי הרחפנים מה המשמעות של חצי טון חומר נפץ שמתפוצץ בלב שכונה אזרחית

אפשר לדבר על הניסים ועל הנפלאות, על אלו שלא שמעו להוראות פיקוד העורף, אבל בסוף זה הרג ישישות, מבוגרים, נערים, פעוטות וחיות מחמד שאיבדו את חייהם או נפצעו במקום שאמור להיות הכי בטוח: בבית. גם ההרס הסביבתי היה מחריד. הטילים האיראניים לא השאירו חורי קסאם בקיר - הם לא השאירו קירות.

הטילים שהצליחו לעבור את שכבות המגן הישראליות גרמו להרס עצום של בתים, רחובות ומגדלי חיינו. שוב ושוב חשפו צילומי הרחפנים מה המשמעות של חצי טון חומר נפץ שמתפוצץ בלב שכונה אזרחית. עשרות שנים של הכנה מצד חמאס וחיזבאללה לא הכינו את העורף לעוצמת הקרב הנוכחי.

אבל אנחנו כנראה העם הסתגלן בעולם. די היה להביט בפגיעה הראשונית בבת ים וברמת גן כדי שיוקמו ערי שינה בחניונים ושמקלטים עתיקים יעברו התחדשות עירונית. גם אילת הפכה לעיר מקלט עבור רבים. 

היו שהעדיפו לראות את הצד הרע ולהתמקד בעשבים מרושעים ורועשים. אבל מי שהיה בזירות הנפילות ראה את המהירות של כוחות החירום, את הנחישות של צוותי החילוץ ואת המחויבות של אנשי ההצלה.

אבל הפגיעה הכי קשה היא באובדן האמון בממ"ד. הידיעה שהמרחב המוגן כבר לא כל כך מוגן מפני הטילים הגדולים צריכה להדליק את כל הנורות האדומות - מפיקוד העורף ועד קצה שולחן הממשלה.

היו שהעדיפו להתמקד בעשבים מרושעים. אבל מי שהיה בזירות ראה את המהירות של כוחות החירום, את הנחישות של צוותי החילוץ ואת המחויבות של אנשי ההצלה

כעם, אנחנו מוכנים לספוג הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, אבל אסור לנו לאבד את האמון בממ"ד ובהוראות פיקוד העורף. אם זה דורש תקן חדש - הביאו תקן חדש. עד כמה שאנחנו אוהבים ניסים, אנחנו ממש לא אוהבים לסמוך עליהם.