המקלט פתוח ל-״תושבי הבניין בלבד״? זה לא מוסרי ובעיקר לא חוקי

מאז תחילת הלחימה מול איראן, לצד האזעקות והנפילות, אנחנו עדים לתופעה מטרידה ברחבי הארץ: אזרחים שמסרבים לאפשר לשכנים, או עוברי אורח להיכנס למקלטים שכונתיים או בבניינים פרטיים. בתליית שלטים ברורים ובאמירות חסרות רגישות, יש מי שמבהירים "רק לדיירי הבניין".

זה קורה דווקא בתקופה שבה המציאות הביטחונית הפכה את המקלטים ממרחב מוזנח לרגע למפלט של חיים ומוות. אז האם בכלל מותר למנוע כניסה למקלט?

התשובה חד משמעית: לא. חוק ההתגוננות האזרחית מחייב לאפשר לכל אדם להיכנס למקלט בזמן התקפה, בין אם מדובר במקלט ציבורי או פרטי. החוק לא מותיר מקום לפרשנות: אין למנוע כניסת אדם, גם לא בעלי חיים, בשעת חירום.

יתר על כן, החוק קובע שמי שמונע גישה למקלט עלול לעמוד לדין פלילי. בימי שגרה מדובר בעבירה שהעונש עליה נע בין קנס, למאסר של עד שלושה חודשים, ובמצב חירום בעורף, כפי שאנו חווים כעת העונש עלול להגיע עד לשנה מאחורי סורג ובריח.

מעבר לאותיות הקטנות של החוק, עומדת כאן שאלה מוסרית עמוקה: האם נוכל לשרוד כחברה אם כל אחד מאיתנו יחשוב רק על עצמו?

רבות דובר על האיחוד בעם בשעות קשות ולכן דווקא בזמנים כאלה האחריות שלנו כחברה נבחנת. המקלט הוא לא נכס פרטי, הוא כלי ביטחון שמציל חיים, ובזמן מלחמה הוא שייך לכולנו.

אז בפעם הבאה שמישהו דופק לכם על דלת המקלט פתחו לו, לא רק כי זו חובה חוקית, אלא כי זה מה שמצופה מוסרית.