משמעות הדגל האיראני: סמל למאבק על אופי המדינה

מאז תחילת המלחמה מול איראן הרשתות החברתיות מתמלאות בדגלי איראן, לא אחד אלא שני סוגי דגלים שמבטאים את היחס של העם האיראני למצב במדינה. הדגל הראשון שהיה הדגל הרשמי בתקופת השאה הוא בעל שלושת הפסים ירוק, לבן ואדום עם סמל האריה והשמש המייצגים את פרס הקדומה ונחשבים לסמל של יציבות לאומית, חילוניות וגישה מערבית. כאשר כל צבע בדגל מסמל ערך שונה של המדינה, ירוק כסמל לאסלאם, לבן כסמל לשלום ואדום כסמל לגבורה. 

לאחר המהפכה האסלאמית של 1979, שהונהגה על ידי האייתולה חומייני, שינתה איראן את פניה ואת פני הדגל. האריה והשמש נמחקו והוחלפו בסמל קליגרפי של המילה "אללה" במרכז הדגל, ולצידו 22 פעמים צירוף המילים "אללה אכבר", כמחווה לתאריך פרוץ המהפכה. צבעי הדגל הפכו מייצוגים אוניברסליים של גאווה לאומית לרמזים טעונים באידיאולוגיה דתית־משיחית.

בעיניי חלק מהאיראנים, בעיקר בגולה, הדגל הנוכחי מייצג לא את המדינה, אלא את המשטר שמדכא אותה. עבורם, החזרת האריה והשמש היא יותר ממשאלת לב אסתטית, זהו קרב על שימור הזהות הפרסית המקורית, החילונית, זו שנעלמה עם עליית המשטר הדתי.

וכעת, במקביל לדיווחים על מתיחות גוברת בין ישראל לאיראן, גם ברשתות החברתיות מתנהל קרב משלו. עשרות אלפי תגובות של איראנים מציפות את טוויטר, אינסטגרם ופלטפורמות נוספות, כשהן מלוות בדגלים שונים של איראן. לא מדובר בגילוי פטריוטיות רגיל אלא באמירה פוליטית. מי שמרגיש מיוצג על ידי הדגל הרשמי מזדהה כתומךבמשטר הנוכחי. מנגד, רבים מעלים את הדגל הישן עם האריה והשמש כדי לסמן שהם מתנגדים לאייתולות ותומכים ברפורמה, חילוניות או אף שינוי משטר.

כך הפך הדגל למסר מוצפן של עמדה, זעקה או תקווה, ובזמן שהטילים עפים, הדגלים מתנופפים.