סוכנות הידיעות "בלומברג" מדווחת כי איראן חודרת למצלמות אבטחה ביתיות בישראל במטרה לאסוף מודיעין בזמן אמת על תוצאות מתקפותיה – ועל תנועות צה"ל.
רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי וכיום מנכ"ל חברת Code Blue לניהול משברים בתחום הסייבר, סיפר כי "בימים האחרונים האיראנים מנסים להתחבר למצלמות פרטיות כדי להבין היכן פגעו הטילים שלהם וכיצד לדייק בפעמים הבאות".
מדובר בטקטיקה מוכרת מהעבר: חמאס השתמש במצלמות פרטיות כדי לאסוף מודיעין לקראת מתקפת 7 באוקטובר 2023, והרוסים עשו זאת באוקראינה, כשהשתמשו במצלמות תנועה ומצלמות אבטחה כדי לכוון תקיפות על מטרות אזרחיות וצבאיות כאחד.
עשרות אלפי מצלמות חשופות לפריצה
לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, נעשו ניסיונות מתמשכים לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל מאז תחילת הלחימה. דובר המערך אישר כי המצלמות שמחוברות לאינטרנט מהוות יעד ברור עבור מתכנני המלחמה האיראניים.
מחקר חדש שפורסם על ידי חברת BitSight חושף כי יותר מ-40 אלף מצלמות אבטחה משדרות תמונה חיה באינטרנט – כולל כ-66 אלף מצלמות בישראל שעדיין פועלות עם סיסמת ברירת מחדל כמו "1234", מבלי שהמשתמשים שינו אותה אי פעם.
פלג וסרמן, אדריכל אבטחת מידע בחברת אנרגיה גלובלית, הזהיר: "רוב האנשים מתייחסים למחיר ולא לאבטחה. מצלמה חלשה יכולה להיות שער לחדירה לכל הרשת הביתית – ולשימוש עוין במידע פרטי או צבאי".
משדרים לחמאס בלי כוונה
בתחקיר צה"ל לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, התברר כי מצלמות פרטיות בקיבוצים שצולמו על ידי חמאס סיפקו מידע קריטי על תנועת כוחות הביטחון ביישובים. גבי פורטנוי, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי, אמר כי "זה היה אסון מודיעיני, חמאס עקב במשך שנים אחרי מצלמות פרטיות וציבוריות כאחד".
גם מצלמות שמוקמו על ידי חקלאים למניעת גניבות תיעדו בלי כוונה מיקומי חיילים לאורך גדר הגבול עם עזה.
המסקנה של אנשי הסייבר ברורה: כל מצלמת אבטחה יכולה להפוך לנשק שמשמש את האויב. "אתה מנסה להגן על עצמך", אמר פרנקו, "אבל באותה נשימה אתה גם עלול לחשוף את עצמך – ואת המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו