"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אבא לחם בארבע מלחמות": בני הזוג בלו שנרצחו בפגיעה בפתח תקווה, יובאו למנוחות

הטיל האיראני פגע פגיעה ישירה בממ"ד של בני הזוג יעקב ודסי בלו • בנם אופיר, שהגיע מברזיל, זיהה את הבניין מהטלוויזיה: "כשנכנסו לממ"ד הבנו שאין ספקות" • הלווייתם תיערך היום בבית העלמין ירקונים

,עודכן
0השמעה
יעקב ודסי בלו נהרגו בפגיעת הטיל בפתח תקווה. צילום: באדיבות המשפחה

בני הזוג יעקב (79) ודסי (77) בלו, שנהרגו מפגיעה ישירה בעת ששהו בממ"ד שבבניין מגוריהם בפתח תקווה בלילה שבין ראשון לשני, יובאו היום בשעה 14:00 למנוחות בבית העלמין ירקונים. הם הותירו אחריהם שלושה בנים, שתי נכדות ושני נכדים. בנם אופיר, המתגורר בברזיל, הגיע לארץ לאחר שנודע לו על האסון.

יעקב ודסי בלו נהרגו בפגיעת הטיל בפתח תקווה,צילום: באדיבות המשפחה

"יש לי את האפליקציה של ההתרעות", משחזר אופיר. "כשראיתי שיש התרעות, פתחתי טלוויזיה ומיד זיהיתי שיש נפילה באזור פתח תקווה. התקשרתי לאח שלי שגר לא רחוק מההורים ושאלתי אם היה אצלם פיצוץ. הוא ענה שכן, שהיה פיצוץ חזק. ניסינו להתקשר להורים, אבל הם לא ענו – חשבנו שזה בגלל שהם בממ"ד. כששוחררו, אחי יצא מהמקלט ואמר שיש לו נזקים בבית – הוא גר בערך 150 מטר מההורים. הם לא ענו גם בווטסאפ המשפחתי, אז הוא טס לדירה שלהם. כשהגיע, ראה את החור בקיר – ואני צפיתי בטלוויזיה וזיהיתי שזה הבניין שלהם. אמרתי לו שיעשה הכל כדי לעלות לדירה. הוא באמת בגבורה עלה למעלה, למרות ההריסות, והוביל את אנשי ההצלה אל הממ"ד. ככה גילינו את מה שקרה".

שיקום כבניין הכוח של העורף. הבניין שנפגע בפתח תקווה,צילום: יהונתן שאול

אופי המשיך: "כשראינו את הבניין, והבנו שבמקום שבו היה חדר השינה של ההורים לא נשאר כלום – לא היו הרבה ספקות. היה ברור שזה מצב קשה, אבל עדיין קיווינו שאולי הם רק פצועים. זה לקח זמן, כי כשנכנסים לדירה – הכל הרוס, אין קירות ואין כלום. אפילו אנשי החילוץ לא ידעו איפה הממ"ד מרוב ההרס. אח שלי עמד איתם, כיוון אותם, והתעקש שיכנסו לתוך הממ"ד. כשהם נכנסו – הבנו שהתקווה נגוזה. הטיל פגע פגיעה ישירה בממ"ד, ולא השאיר להם שום סיכוי. אם היה זז חצי מטר ימינה – היה פוגע בשטח ריק ומפספס את הבניין".

אנשים עם שמחת חיים

אופיר סיפר על הוריו: "זה זוג בני 79 ו-77, שנקטפו ממש בדמי חייהם. כשאנשים שומעים את הגיל – הם חושבים 'הם כבר עשו את שלהם'. אבל ההורים שלי היו פעילים, אוהבי ים, ריקודים, בילויים, טיולים. אנשים חיוניים, עם שמחת חיים. היו להם עוד שנים טובות. זו פשוט אבידה. הם כבר היו בפנסיה, אבל אמא שלי עבדה בחנות בגדים כדי שלא ישעמם לה. אמרנו לה לעזוב, אבל היא – רק תן לה לעבוד. אבא שלי היה יושב בפרלמנט בים. אנחנו משפחה של ים, של גלישה ושייט. הוא היה יושב עם חברים, שומע מוזיקה יוונית ושותה אוזו. הוא לחם בארבע מלחמות – בהתשה, ששת הימים, יום כיפור ומלחמת לבנון – ובסוף נהרג בתוך הממ"ד, בבית שלו".

אופיר הצליח להגיע לישראל למרות סגירת השמיים. "הרשויות דאגו לי לטיסה מיוחדת. כולם עזרו – עיריית פתח תקווה, פיקוד העורף – הם עוטפים אותנו מכל כיוון. את כל המשפחה. הם עושים מלאכת קודש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר