"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"נציגי העירייה חסמו את הדרך": תושבים הגיעו למקלטים, אך כניסתם נמנעה
תושבים ברחבי הארץ מתלוננים על מניעת כניסה למקלטים ציבוריים בזמן התקפות איראן, כשנציגי עיריות ודיירים חוסמים בכוח את הדרך • במקרים המקוממים ביותר: ילדים בני 4-9 סולקו באגרסיביות ממקלט באשדוד על ידי חברת ועד בית ש"התגאתה" בגירוש • בפתח תקווה נציגי עירייה מנעו כניסה למקלט למרות שפעל בו חפ"ק • למרות פניות למשטרה, הבעיה נמשכת ושוטרים מודים שאין להם מה לעשות
אזרחים בדרך למקלט תת קרקעי במרכז. צילום: אי.אף.פי

"נציגי העירייה חסמו את הדרך": תושבים הגיעו למקלטים, אך כניסתם נמנעה

תושבים ברחבי הארץ מתלוננים על מניעת כניסה למקלטים ציבוריים בזמן התקפות איראן, כשנציגי עיריות ודיירים חוסמים בכוח את הדרך • במקרים המקוממים ביותר: ילדים בני 4-9 סולקו באגרסיביות ממקלט באשדוד על ידי חברת ועד בית ש"התגאתה" בגירוש • בפתח תקווה נציגי עירייה מנעו כניסה למקלט למרות שפעל בו חפ"ק • למרות פניות למשטרה, הבעיה נמשכת ושוטרים מודים שאין להם מה לעשות

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

המלחמה של ישראל עם איראן מצריכה ישראלים רבים שאין להם ממ"ד לרדת אל מקלטים ציבוריים הפזורים.אולם מתברר שלמרות שמדובר בפיקוח נפש, כפי שמעידה שורת האזרחים הנרצחים, בחלק מהמקומות ישראלים מתקשים להיכנס למקלטים.

תיעוד רגע פגיעת הטיל הקטלני בפתח תקווה %2F%2F מצלמות אבטחה

"מאז יום שישי החלו להגיע אל עמוד הפייסבוק שלנו סיפורים על הבעיה הזו", אומרת ל"ישראל היום" הפעילה החברתית אנה ז'רובה, מנכ"לית העמותה "חברים ישראלים של אוקראינה". ז'רובה, שעוסקת בעיקר בקשר עם ישראלים יוצאי חבר העמים, מספרת כי "המידע הראשוני הגיע מעולים, אך התברר שהבעיה קיימת בהרבה מקומות בארץ".

היא הוסיפה וסיפרה כי "העולים הם ציבור חלש, שלא שולט בשפה העברית ולא פעם מתקשה לעמוד על זכויותיו. ציבור זה לא פעם זוכה להתעלמות מצד המערכות השונות. מדובר במצב בלתי נסבל".

האם נעשית פנייה למשטרה על ידי המתלוננים?

ז'רובה ציינה כי המענה אינו מספק ולא פותר את הבעיה מייסודה. "חלק מאלו שפנו אלינו התקשרו למשטרה וניידת הגיעה למקום. אבל יום אחרי כן שוב נמנעה כניסתם, ושום דבר לא השתנה. השוטרים גם אומרים לא פעם שאין להם מה לעשות. לצערי, גם בחלק מהעיריות מסננים או מתעלמים מהתלונות".

אנה ז'רובה, מנכ"לית העמותה "חברים ישראלים של אוקראינה", צילום: אלבום פרטי

המציאות הקשה הביאה את אנה ופעילים נוספים להתייעץ עם עורכי דין כדי לברר האם מניעת כניסה למקלטים היא עבירה שאינה ניתנת לאכיפה וכן מה אומר החוק. "סעיף 15(ו) לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, קובע באופן ברור כי 'המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה'".

"בהמשך החוק, בסעיף 24(ב)(1), מובהר כי 'מי שעשה אחת מאלה: (1)עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילוים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה; דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס, ואם נעברה העבירה בעת מצב מיוחד בעורף, דינו – מאסר שנה אחת או קנס'. החוק נותן כלים להתמודדות עם אלו מסכנים את חייהם של אחרים".

הסעיף על המצב המיוחד בעורף הינו בדיוק המצב כעת, מסבירה ז'רובה, שמעירה כי "ההחלטה להותיר אנשים מחוץ למקלטים - ממש מסכנת את חייהם".

הבניין ההרוס בפתח תקווה, צילום: רויטרס

ולדימיר, תושב פתח תקווה. מספר כי "בלילה, בסביבות השעה 00:20, במהלך אזעקה, אני ותושבים נוספים מהאזור פעלנו לפי הנחיות פיקוד העורף ויצאנו לעבר המקלט הציבורי הקרוב ביותר. הכוונה היא לחניון תת-קרקעי רב-קומות, שמחובר במעברים תת-קרקעיים לקניון הסמוך. אתר זה מצוין באופן רשמי באתר העירייה כמקלט. בתוך המקלט שהו חיילים ואזרחים שנכנסו קודם לכן, ותפקד בו חפ"ק פעיל. בניגוד להיגיון ובאופן בוטה, נציגי העירייה מנעו מאיתנו את הכניסה". ולדימיר ציין כי זהו המקלט הקרוב והנגיש היחיד לתושבי הרחוב.

מקרה מקומם אחר קרה לאירינה, תושבת אשדוד. "במהלך האזעקה הראשונה הייתי בחצר הבניין ברחוב נחום הנביא 6, יחד עם בני בן ה-4.5 ועוד שני ילדים בני שש ותשע של השכנים. סיכמנו מראש עם ההורים שניכנס יחד למקלט הציבורי שבחצר, ששייך לעירייה ומיועד לדיירי כל הבניינים סביב. כשניסינו להיכנס, אישה (חברת ועד הבית) חסמה את הכניסה ואמרה שאין לנו מקום. הסברתי שהילדים גרים בבניין, אך היא התעקשה שאני לא מוכרת לה ודרשה שנלך. בהמשך הצטרפו אליה עוד שני שכנים שחסמו את הדרך באגרסיביות. התקשרתי מיד להורי הילדים והודעתי שאני לוקחת את כולם למקלט אחר. ההורים הזעיקו משטרה, שרק שוחחה עם הדיירים".

אזרחים במקלט ציבורי, צילום: אי.אף.פי

אירינה פנתה מאוחר יותר למוקד 106 של העירייה ונענתה כי "היה צריך לדווח על המקרה בזמן אמת". בהמשך סיפרה כי חברת ועד הבית התגאתה שגירשה אותם ובאותו הלילה, אישה נוספת עם שני ילדים סולקה מהמקלט.

מעיריית פתח תקווה נמסר כי "העירייה פועלת בהתאם להנחיות פיקוד העורף ובשיתוף פעולה מלא, כדי להבטיח את ביטחון התושבים בעת חירום. עד שחניון שפיגל הוסדר למקלט המוני, התושבים נכנסו למקלט של החפ"ק של העירייה. עם קבלת אישור מסודר בין העירייה להנהלת החניון, מועברים התושבים ישירות לכניסה הראשית, מרחק של מספר מטרים מהחפ"ק לצורך התגוננות בטוחה ויעילה. הציבור עודכן על השינוי באמצעי התקשורת, לרבות רשתות חברתיות, והשומר במקום הונחה להכווין את הבאים אל תוך המתחם, בו נמצאים גם מאווררים. על פי בדיקה מקצועית, זמן ההתראה בן עשר הדקות מספיק להגעה בטוחה לכניסה המיועדת. אנו מבינים את חשיבות הנושא וממשיכים לפעול כל העת לשיפור המענה המיגוני עבור כלל תושבי העיר".

אזרחים בחניון תת קרקעי במרכז, צילום: אי.אף.פי

עיריית אשדוד מסרה על המקרה של אירינה והילדים כי "זהו אירוע מקומם שאין לו מקום בקרבנו, בוודאי לא כשהדברים נוגעים לשמירה והצלת חיים. מדובר במקלט שותף לארבעה בניינים והוא אמור לשרת את כולם. לאיש אין עליו חזקה ולא סמכות לקבוע מי ייכנס ומי לא. כבר היו מקרים של 'תפיסת' מקלטים ומיד עם קבלת הדיווח של אנשי השיטור העירוני, דאגו להרחיקם. המקרה הנ"ל דווח למוקד בדיעבד וממילא טיפול בו כבר לא רלוונטי. יחד עם זאת, נרענן את הציפייה להתנהגות אחראית ומתחשבת, בקרב התושבים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "למענה לפנייתך יש לפנות לפיקוד העורף או לרשות המקומית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...