סקר בזק של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחר התקיפה באיראן מגלה כי רוב הציבור בישראל תומך במהלך, גם ללא סיוע פעיל מצד ארצות הברית. 70% מהנשאלים השיבו כי הם תומכים בפעולה, ובהם 82% מהיהודים לעומת 11% בלבד מהערבים. מנגד, 65% מהערבים השיבו כי הם מתנגדים לתקיפה – לעומת שיעור אפסי של 3% מהיהודים.
הסקר, שנערך בין ה־15 ל־17 ביוני על ידי מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה, חושף תמיכה רחבה בתקיפה ובמועדה בקרב כלל הגושים הפוליטיים בציבור היהודי. לעומת זאת, 84% מהנשאלים הערבים סבורים שהעיתוי שגוי, ו־60.6% מהם אף טוענים כי העיתוי “בכלל לא מתאים”.
פער חד נרשם גם בתחושת החוסן והביטחון האישי: בעוד ש־91% מהיהודים מעריכים את החוסן הלאומי כגבוה או גבוה מאוד, בקרב הערבים רק 35% סבורים כך. לעומת זאת, רמת הדאגה לביטחון האישי גבוהה יותר דווקא בקרב הערבים – 89% מהם הביעו חשש, לעומת 66% מהיהודים.
בשאלת מניעיו של ראש הממשלה לפתוח במתקפה, הציבור מפוצל כמעט באופן מגזרי: 67.7% מהיהודים מעריכים כי נתניהו פעל משיקולים ביטחוניים, ואילו 68.3% מהערבים סבורים שהשיקולים היו פוליטיים.
אחד הנתונים הבולטים בסקר הוא הקונצנזוס סביב ההנחיות של פיקוד העורף – 91% מהציבור השיבו כי ההנחיות היו ברורות או ברורות מאוד, והפערים בין יהודים לערבים בתחום זה כמעט אינם קיימים.
שורד השבי מקסים הרקין הגיע לראשונה לכיכר החטופים | ישיר מהעצרת
"הסתובבנו בין הקברים ולא האמנו": גלי וזיוי ברמן על הרגע שבו גילו שחבריהם אינם
פרסומת | למה כולם מדברים על בריאות העין?
אכזריות לשמה: פלשתינים פרצו לחווה בבנימין והרעילו עיזים למוות | קשה לצפייה
מאחורי המילה "מתנחלים": המדריך המלא להבנת ההתיישבות ביהודה ושומרון
בשאלת הקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, הסקר מצא תמיכה של 50% מהציבור. התמיכה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב מצביעי המחנה הממלכתי (79%), מרצ (71%) ויש עתיד (68%). גם מצביעי רע”ם (60%) וישראל ביתנו (55%) הביעו תמיכה, בעוד שבקרב מצביעי ש”ס, הציונות הדתית ויהדות התורה, התמיכה הייתה נמוכה יחסית – כ־34% עד 38%.
הסקר התבסס על מדגם מייצג של 594 יהודים ו־143 ערבים בגילי 18 ומעלה, והועבר במסגרת מדד “עם כלביא” של המכון. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון iPanel, ואת הסקר הובילו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
