"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוב הישראלים תומכים בתקיפה באיראן – וכמה בעד ממשלת אחדות? | סקר מקיף

70% תומכים בתקיפות באיראן – גם בלי ארה"ב • רוב היהודים סבורים שנתניהו פעל משיקולים ביטחוניים, רוב הערבים טוענים: פוליטיקה • חצי מהציבור בעד ממשלת אחדות • קונצנזוס נדיר סביב הנחיות פיקוד העורף

,עודכן
0השמעה
תיעוד התקיפות באיראן. צילום: רשתות ערביות

סקר בזק של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחר התקיפה באיראן מגלה כי רוב הציבור בישראל תומך במהלך, גם ללא סיוע פעיל מצד ארצות הברית. 70% מהנשאלים השיבו כי הם תומכים בפעולה, ובהם 82% מהיהודים לעומת 11% בלבד מהערבים. מנגד, 65% מהערבים השיבו כי הם מתנגדים לתקיפה – לעומת שיעור אפסי של 3% מהיהודים.

הסקר, שנערך בין ה־15 ל־17 ביוני על ידי מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה, חושף תמיכה רחבה בתקיפה ובמועדה בקרב כלל הגושים הפוליטיים בציבור היהודי. לעומת זאת, 84% מהנשאלים הערבים סבורים שהעיתוי שגוי, ו־60.6% מהם אף טוענים כי העיתוי “בכלל לא מתאים”.

דיווחים נוספים באיראן על פיצוצים בטהרן

פער חד נרשם גם בתחושת החוסן והביטחון האישי: בעוד ש־91% מהיהודים מעריכים את החוסן הלאומי כגבוה או גבוה מאוד, בקרב הערבים רק 35% סבורים כך. לעומת זאת, רמת הדאגה לביטחון האישי גבוהה יותר דווקא בקרב הערבים – 89% מהם הביעו חשש, לעומת 66% מהיהודים.

בשאלת מניעיו של ראש הממשלה לפתוח במתקפה, הציבור מפוצל כמעט באופן מגזרי: 67.7% מהיהודים מעריכים כי נתניהו פעל משיקולים ביטחוניים, ואילו 68.3% מהערבים סבורים שהשיקולים היו פוליטיים.

אחד הנתונים הבולטים בסקר הוא הקונצנזוס סביב ההנחיות של פיקוד העורף – 91% מהציבור השיבו כי ההנחיות היו ברורות או ברורות מאוד, והפערים בין יהודים לערבים בתחום זה כמעט אינם קיימים.

בשאלת הקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, הסקר מצא תמיכה של 50% מהציבור. התמיכה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב מצביעי המחנה הממלכתי (79%), מרצ (71%) ויש עתיד (68%). גם מצביעי רע”ם (60%) וישראל ביתנו (55%) הביעו תמיכה, בעוד שבקרב מצביעי ש”ס, הציונות הדתית ויהדות התורה, התמיכה הייתה נמוכה יחסית – כ־34% עד 38%.

נתניהו ולפיד,צילום: אבי אוחיון/ לע"מ.

הסקר התבסס על מדגם מייצג של 594 יהודים ו־143 ערבים בגילי 18 ומעלה, והועבר במסגרת מדד “עם כלביא” של המכון. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון iPanel, ואת הסקר הובילו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר