מאז תחילת מבצע “עם כלביא”, שוגרו לעבר ישראל מעל ל־300 טילים בליסטיים ולמעלה מ־100 כלי טיס בלתי מאוישים. כדי ליירט את האיומים האלה ולהגן על העורף, הופעלו כמעט כל מערכות ההגנה שברשות ישראל, חלקן מהמתקדמות בעולם, וחלקן גם מהיקרות שבהן.
עשרות מיירטים ממערכות ״חץ״, ״קלע דוד״, ״ברק מגן״ וכנראה גם סוללות אמריקאיות מסוג THAAD, כאשר עלות כל יירוט נעה בין מאות אלפי דולרים ועד 15 מיליון דולר.
כשאיראן משגרת מאות טילים וישראל משיבה במיירטים ששווים מיליונים, מישהו משלם את החשבון. וזה לא רק משרד הביטחון. בזמן שאנחנו נלחמים על שמיים בטוחים, יוקר המחיה ממשיך לטפס. רק בשבוע שעבר משרד התחבורה הודיע על העלאה של מחירי התחבורה הציבורית ולפי איך שזה נראה זה לא ייעצר שם.
המלחמה מול עזה עוד לא הסתיימה, ואנחנו כבר רואים את ההשלכות שלה, האטה כלכלית, זינוק ביוקר המחיה ולחץ תקציבי. והנה, כעת – עימות חדש, יקר יותר, מסוכן יותר, שמגביר את תחושת אי־הוודאות הכלכלית בכל בית בישראל.
אנחנו משלמים לא רק במיסים, אלא גם ביוקר הסופר, במחירי החשמל, בתחבורה, ואולי בקרוב גם בחינוך וברפואה.
מלחמה היא לא רק עניין ביטחוני, היא עניין כלכלי, חברתי, יומיומי. וישראל, שכבר שנים מתמודדת עם יוקר מחיה בלתי נסבל, ניצבת שוב מול מציאות שהיא מפחידה בטחונית, אבל גם כלכלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו