המקלט שלנו נעול: "ניסינו לפרוץ את הדלת במשך זמן רב והלכנו לעמוד במסדרון"

24 הרוגים, יותר מ־500 פצועים, ומאות אלפים שבילו את הלילות האחרונים בחרדה קיומית במרחבים לא ממוגנים. מאז תחילת מתקפת הטילים מצד איראן, שוב ושוב חוזרים פיקוד העורף, מד"א וגופי ההצלה כולם על משפט אחד פשוט: "מיגון מציל חיים". אבל מה קורה כשאין מרחב מוגן? או כאשר אי אפשר להיכנס אליו?

בשבוע האחרון התקבלו עדויות קשות מכל רחבי הארץ, שמעידות על תופעה חמורה: מקלטים ציבוריים נעולים, תפוסים, משמשים כמחסנים פרטיים, מוסבים לגנים או מושכרים לדיירים - והציבור נשאר בחוץ. בחלק מהמקרים לא מדובר במבנים נטושים, אלא במקלטים עירוניים תקניים שנסגרו לציבור בידי שכנים, מוסדות חינוך או אפילו העירייה עצמה.

אהרון, תושב רחוב אשל אברהם בבני ברק, מתאר כיצד המקלט הציבורי מול ביתו הפך למחסן ציוד של זק"א תל אביב. ביום חמישי האחרון, רגע לפני המטח, פנה לעירייה בבקשה לקבל קוד פתיחה. בעירייה טענו שאינם יודעים את הקוד. "השכנים הגיעו רועדים ומבוהלים עם קוד שגוי. ניסינו לפרוץ את הדלת במשך זמן רב והלכנו 20 איש לעמוד במסדרון".

ארגון זק"א תל אביב טוען: "המקלט משמש את הארגון בשגרה ונותן שירות לבתי אבלים תושבי העיר והסביבה, והודות לכך הוא שמיש וראוי לשהייה בחירום. הקוד של המקלט נמצא בידי מוקד העירייה וכן בידי שכן סמוך".

תהילה בן הרוש מספרת על מקלט ציבורי ברחוב חיים לנדאו בקריית הרצוג בעיר, שנבנה בתוכו גן ילדים. "הצוות חסם את הכניסה, ולסבתא שלי ולשאר השכונה אין ממ"ד. פנינו לעירייה ונאמר שאין מה לעשות".

גם ברחוב וסרמן בבני ברק הסיפור דומה, רק שכאן השכן שהשתלט על המקלט הוא "צדיק גדול" שהפך את המקלט למחסן הפרטי שלו. "הוא הקים ארונות מתכת בתוך המקלט, שמאחסנים את הספרים. הוא לא מוכן לפתוח אותו לשכנים", מספרת יעל.

תושב אחר, הגר מול השלישות בעיר, מספר על פנייתו לשיטור העירוני, שהציע לו "תפרוץ". "במוצ"ש, בזמן האזעקות, לא היתה לי ברירה. לקחתי דיסק חשמלי ופרצתי את הדלת של המקלט של הסמינר. אני מתבייש, אבל לא היתה לי ברירה".

תושב שיכון ה' בבני ברק שיתף על מקרה חריג במקלט ציבורי ברחוב שפירא שעבר הסבה לבית כנסת של חסידות גור. במהלך האזעקה אחת השכנות נכנסה למקלט אך לאחר כחמש דקות דרש ממנה אחד הגברים לעזוב מאחר שהם "באמצע תפילה".

בעקבות תלונות אלה הגיבה עיריית בני ברק: "פרסמנו מייד עם פרוץ המבצע רשימה של המקלטים הציבוריים ברחבי העיר הפתוחים לציבור. מאז תחילת המבצע נבדקו תלונות לגבי מקרים חריגים שבהם מקלטים ציבוריים היו נעולים, והם נפרצו על ידי העירייה".

הבעיה לא נגמרת בבני ברק. רננה מירושלים גרה בבניין רכבת שבו גרים אנשים במקלטים. "האנשים שגרו במקלט לא נתנו להיכנס למקלט באזעקות. הם נועלים את הדלת ואין עם מי לדבר. חלק מהאנשים האלה ממש מפחידים ואלימים".

סיפור דומה מתרחש גם בשכונת הדר בחיפה. אם לשמונה ילדים מספרת: "מישהו מרמת גן קנה את המקלט והפך אותו לדירת מגורים שהוא משכיר אותה. כשפנינו לעירייה ולפיקוד העורף, אמרו 'אתם צודקים, אבל אין מה לעשות'".

העדויות הללו מגיעות מתוך הערים הצפופות והמאוכלסות בישראל. בני ברק, ירושלים, חיפה. מקלטים מוגדרים ותקניים שלא נגישים בעת חירום. תושבים שלא יכולים להתמגן לא בגלל מחסור במבנים, אלא בגלל הזנחה, הפקרה, והשתלטות שמוסדות המדינה מעלימים ממנה עין.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "בעקבות פניית תושבי הבניינים לעירייה הגיעו צוותים של אגף האכיפה ופעלו למציאת פתרונות. כתוצאה מהתערבות העירייה פונו המקלטים מפסולת, נוקו ונערכו כך שבזמן חירום ניתן יהיה לשהות בהם בבטחה".

מהמשטרה נמסר: "מתוקף תפקידה ואחריותה לאכיפת החוק, המשטרה מסייעת בין היתר לבעלי סמכות למימוש תפקידם במקרים שבהם נדרשת התערבות משטרתית כחוק".

מעיריית ירושלים נמסר: "במקום ישנם ארבעה 'מחסות', שמשמשים כמבנים ממוגנים, רק אחד מהם הוכשר לשהייה בעת אזעקה.

העירייה אוכפת ופועלת לפינוי יתר המחסות. במידה ולא יתפנו, העירייה תנקוט בצעדים בהתאם
ברחוב קיים גם מקלט ציבורי סמוך, ברחוב קוסטה - ריקה 70".