בהערכת המצב האחרונה של פיקוד העורף הוחלט לקבוע כי העורף הישראלי יישאר כרגע במדיניות התגוננות מספר 4, הגבוהה ביותר - זאת לפחות עד למחר (ראשון) בערב, כאשר תתכנס הערכת מצב נוספת.
למעשה, מדיניות ההתגוננות הזו היא זו שאנחנו, אזרחי המדינה, נמצאים בה החל מרגע פתיחת מבצע ״עם כלביא״ נגד ההתבססות האיראנית בתחום הגרעין, ועד עכשיו. מלבד השם המלחיץ והעובדה כי מדובר ברמת ההתגוננות הגבוהה ביותר שלא פוסחת על שום אזור בארץ - מה זה באמת אומר לנו, האזרחים?
נתחיל מהבסיס: בפיקוד העורף החליטו לחלק את מדיניות ההתגוננות לאוכלוסייה לארבעה מדרגים המחולקים לצבעים שונים. בימי שגרה, המדינה נמצאת במדרג ״פעילות מלאה״, הצבוע בירוק; על פי המדרג הזה, ישראל יכולה לקיים פעילות שגרתית מלאה, לרבות התקהלויות, יציאה למקומות העבודה, שליחת הילדים לבתי הספר וכדומה.
כחלק מאותו הרעיון, קיימים גם מדרגים צהובים וכתומים, ״פעילות חלקית״ ו״פעילות מצומצמת״, בהתאמה; המדרגים הללו נוקשים יותר ומגבילים את הציבור הישראלי בשלל תחומים, על מנת לוודא שהוא יוכל להישאר מוגן במקרה הצורך. כאמור, מאז תחילת מבצע ״עם כלביא״ האוכלוסייה הישראלית נמצאת במדיניות האחרונה, האדומה - ״פעילות הכרחית״.
באופן כללי, המדרג קובע כי כאשר המדינה נמצאת בסקטור הרביעי, הפעילות היחידה שמותרת היא זו של המשק החיוני בלבד. האמור נוגע לכלל התחומים במדינה; החל מיציאה למקומות העבודה, דרך שליחת תלמידי בתי הספר למוסדות הלימוד וכלה בהתקהלויות, פעילות תחבורה ציבורית ובתי חולים וכן פעילות חנויות ומשרדי ממשלה.
מה זה אומר בפועל?
לאחר קיום הערכות המצב, בפיקוד העורף מפיצים את טבלת מדיניות ההתגוננות המעודכנת. נכון לשעה זו, אלה הרכיבים המהותיים בה:
מקומות תעסוקה
על פי המדיניות, אין לקיים פעילות במקומות התעסוקה השונים - בין אם בשטח סגור ובין אם פתוח, למעט עסקים שנחשבים חיוניים. המשמעות היא שסביר שבמקומות רבים יעבירו את העובדים למודל עבודה מרחוק, ובמקומות אחרים העובדים פשוט לא יגיעו. הכתוב מוציא מן הכלל חנויות לממכר מזון ואת אתרי הבנייה, שיישארו בפעילות בכפוף לקרבה למרחבים מוגנים.
למקרה בו עובד אמור היה להגיע לעבודה, אבל נשאר בבית בגלל המצב הביטחוני, יש מדיניות מיוחדת. לדברי עו"ד ארגוב שנהב, "זכאות לשכר עבור היעדרות מטעמי חשש אישי – להבדיל מהיעדרות מכוח הוראת רשות מוסמכת – אינה מעוגנת בחוקי העבודה, אלא אם הוסדרה בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או נוהג במקום העבודה. ככל שלא הוכרז עוצר או סגירה רשמית, והעובד נמנע מלהתייצב רק בשל תחושת סכנה, ייתכן שהמעסיק לא יחויב בתשלום שכר, אף שמעסיקים רבים נוהגים בגמישות במצבים כאלה, במיוחד אם העבודה אפשרית מרחוק".
מדיניות ההתגוננות ללא שינוי.
— פיקוד העורף (@PikudHaoref1) June 14, 2025
המדיניות בתוקף החל מיום שבת, 14 ביוני 2025, בשעה 20:30 ועד ליום ראשון, 15 ביוני 2025, בשעה 20:00.
ההנחיות המלאות מפורטות בקישור הבא: https://t.co/S1h1hksJF3 pic.twitter.com/Zdx7Wqi1nR
עוד הוסיף עו"ד ארגוב שנהב: "ככל שההיעדרות נבעה מהנחיית פיקוד העורף, למשל בעקבות סגירת מוסדות חינוך או הנחיה להימנע מהגעה לעבודה, מדובר בהיעדרות מוצדקת, והדין ייטה להכיר בה כהיעדרות שלא תוביל להפרת חוזה, אף אם לא מזכה כשלעצמה בשכר. יש לעקוב אחר הנחיות משרד העבודה אשר צפוי, ככל שמצב החירום יתארך, להסדיר מנגנוני פיצוי ייעודיים כפי שנעשה בעבר וזאת באופן רטרואקטיבי".
מודל עבודה מהבית
לדברי עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד ארנון תדמור לוי, ההחלטה אם לאפשר לעובד לעבוד מהבית היא בשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק, אשר חייב כמובן להפעילו בתום לב ובסבירות. למשל, במקום עבודה שבו בדרך כלל נעשית חלק מהעבודה מרחוק, יהיה למעסיק קשה להגביל את האפשרות הזו כעת. אבל החלטה זו נשארת בידי המעסיק.
במצב של הורים לילדים עד גיל 14 שהמסגרות החינוכיות שלהם סגורות או ילדים בעלי צרכים מיוחדים עד גיל 21, נקבעה בחוק הגנה מפיטורים בשל היעדרות כזו, אך לא נקבעה בחוק חובת תשלום שכר בעת ההעדרות. זה כמובן בהנחה שאין בן או בת זוג הנעדרים מאותה סיבה מהעבודה גם כן.
מוסדות לימודיים
על פי הגדרות פיקוד העורף, מעונות היום, בתי הספר, גני הילדים והצהרונים, תנועות הנוער, החוגים, מוסדות החינוך המיוחד ומוסדות ההשכלה הגבוהה יישארו סגורים. בחלק מבתי הספר כבר הודיעו כי יעברו למתכונת של למידה מרחוק, ובחלק כבר הפנימו שתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים התחילו את החופש הגדול מוקדם מן הצפוי. תדרוך מדויק יותר לגבי אופן פעילות מוסדות החינוך יינתן בשעה 21:00.
בתי חולים ומרפאות
באופן כללי, מוסדות רפואיים מוגדרים חיוניים על פי הצבא. בהתאם לכך, בתי החולים החלו בהעברת המחלקות לאזורים ממוגנים, לצד דילול כוח האדם למינימום ההכרחי עבור הפעילות השוטפת של המוסד הרפואי. גם במקרה הזה, בפיקוד העורף מבהירים כי בהישמע אזעקה יש להיכנס למרחבים המוגנים עד להודעה חדשה. תדרוך מדויק יותר לגבי אופן פעילות מוסדות הרפואה יינתן בשעה 21:00.
ומה בנוגע לתחבורה הציבורית?
קווי רכבת ישראל, הרכבות הקלות וקווי האוטובוסים הצטמצמו ביממה האחרונה באופן גורף. כך למשל, הרכבת מירושלים להרצליה יוצאת מהבירה פעם בשעה, ולא פעם בחצי שעה. גם פעילות התחנות המרכזיות בערים השונות הצטמצמה, ואלה מופעלות בכפוף לסמיכותן למרחבים המוגנים.
נוסף על מדיניות ההתגוננות שהוזכרה מעלה, בפיקוד העורף יצאו ביממה האחרונה במדיניות מיגון מחודשת כחלק מההתמודדות של העורף עם איום הטילים האיראני - שני שמות דומים, עם משמעות שונה.
מדיניות המיגון - "הכי מוגן שיש"
מדיניות המיגון דומה במהותה לרעיון ״הכי מוגן שיש״, שמנחה כל אזרח מה המרחב המוגן האידאלי בסביבתו, על פי מיקומו. כך למשל, אזרח שנמצא ברחוב יחפש את הבניין הקרוב אליו כדי להיכנס למקלט שבו, ואזרח בשטח פתוח ישתטח על הקרקע וישים ידיים מעל הראש, במטרה להגן עליו מרסיסים.
המדיניות החדשה נועדה בעיקרה עבור אנשים שאין בקרבתם ממ״ד או מקלט, אבל רלוונטית לכולם, במטרה שיוכלו להתמגן בצורה המיטבית, והיא מורכבת מארבעה שלבים עיקריים:
השלב הראשון - קבלת הודעה מקדימה על איום פוטנציאלי
בהינתן ויתאפשר, אפליקציית פיקוד העורף תתריע כ-15-30 דקות טרם הגעת האיום, על כך שהאזרחים צריכים לשהות בסמוך למרחבים המוגנים - ממש כפי שקרה ביממה האחרונה לא פעם. זאת, במטרה לאפשר להם ״לתכנן״ את הצעדים קדימה, ולסרוק אחר המרחב המוגן האופטימלי לנוכח הסיטואציה.
השלב השני - הנחיה מקדימה
כשבמערכת הביטחון יזהו שאכן שוגר מטח של טילים או נחיל כטב״מים לעבר ישראל, תישלח כעשר דקות טרם הפעלת האזעקות ברחבי המדינה התרעה רועשת שתזהיר את האזרחים. מדובר בהתרעה של מערכת ה״סל ברודקאסט״, שמטרתה להניע את האזרחים להגיע למרחב המוגן בהקדם. מדובר באותה מערכת שלא פעלה לפנות בוקר (בין שישי לשבת) במרכז, אולם בצבא מציינים כי התקלה תוקנה.
השלב השלישי - התרעה הצופרים וביישומון
האזעקה שהפכה למוכרת בכל בית בישראל, במסגרתה עלינו להתמגן ולסגור את דלת המרחב המוגן, וכן את החלון שבו - בהינתן ויש כזה.
השלב הרביעי - הודעת שחרור מהמרחבים המוגנים
ברגע שמבינים במערכת הביטחון שמתאפשר לצאת מהמרחבים המוגנים, תופץ הודעה במכשירים הסלולריים וכן אחת דרך דובר צה״ל לתקשורת כי האזרחים רשאים לצאת מהמרחבים המוגנים ולא להישאר בסמיכות להם. בניגוד להתרעות שאנו מכירים עד כה, לא מדובר בהישארות במרחבים המוגנים למשך עשר דקות, אלא החל משמיעת האזעקה ועד להודעת השחרור של פיקוד העורף.
השתתפו בהכנת הכתבה: היאלי יעקבי-הנדלסמן ולילך שובל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו