כשקול האחות חזק מצליל האזעקה: הרגע המקסים בפגייה בזמן התקיפה באיראן

רגע מקסים נרשם לפנות בוקר (שישי) בפגיית בית החולים הדסה עין-כרם, כזה שמצליח לספר את סיפור החוסן הישראלי תוך כדי הכאוס של השעות האחרונות; עם השמעת האזעקה בשעה שלוש לפנות בוקר, פונתה מחלקת הפגייה אל מתחם ממוגן, זאת כחלק מהמעבר של בית החולים לפעילות במתכונת חירום. "ברגע שנשמעה האזעקה עברנו בבית החולים לנוהל חירום", מספרת טליה לב, האחות הראשית של הפגייה וטיפול נמרץ פגים בבית החולים.

"כל אחד מאנשי הצוות שלא היה במשמרת הגיע במהירות לבית החולים לנוהל פינוי הפגים שלנו למתחם ממוגן שהוכן מראש, כחלק מההיערכות והניסיון שהספקנו לצבור במהלך השנתיים הללו", היא מוסיפה. "אישית, אני הגעתי עם הבן החייל שלי שהיה בחופשה קצרה בבית, הבין את גודל השעה והגיע לעזור". "בפועל", טליה מציינת בחיוך, "הוא כבר מנוסה מפעמים קודמות בהן חווינו הסלמה ואיומים של ירי טילים ומכיר את ההתנהלות שלנו. אז עבדנו יחד, כל אנשי המחלקה, והעברנו את כל הפגים באינקובטורים".

למעשה, בעתות חירום מתורגלים הצוותים הרפואיים לפנות מטופלים אשר מצבם מאפשר שחרור מיידי מבית החולים, זאת לצד תגבור הפעילות השוטפת ופינוי מחלקות שלמות אל מתחמים מוגנים כנדרש. בדומה לשאר בתי החולים בארץ, ניתוחים, לידות וטיפולים מצילי חיים ממשיכים בעתות חירום באופן שוטף, ואילו כל שאר הפעילות האלקטיבית - נדחית.

התינוק היה לא נינוח

תהליך העברת הפגים באינקובטורים לאזור שונה הוא רגיש וקפדני, וצוותי בית החולים נדרשו לבצע אותו בעדינות וברוגע המירבי - זאת על מנת שגם הקטנטנים יישארו רגועים בתוך הכאוס הלילי. "בתוך 45 דקות כל הפגים כבר הוכנסו למתחם הממוגן, האינקובטורים חוברו למקומם החדש והמבצע עבר בהצלחה", היא מסכמת.

אלא שאז, אחות הפגייה מעיין קום, שהשתתפה במבצע המורכב, הבחינה כי אחד הפגים לא נינוח, ובוכה ללא הרף. לדבריה, המעבר של הפגייה למשכנה הזמני הוא זה שהקשה על חלק מהפגים: "היה לי ברור שהמעבר והשינוי של הסביבה מקשה עליו", היא ציינה. "הרמתי אותו, חיבקתי אותו וניסיתי להרגיע איתו. ובאמת, ככל שהזמן עבר הוא נרגע והפסיק לבכות והרגשתי איך הוא נעשה נינוח. אני חושבת שהרגעים הארוכים האלה הרגיעו אותו, אבל לא פחות חשוב מזה - גם אותי".

אמו של הפג, תושבת ישוב סמוך לירושלים סיפרה ל"ישראל היום" על החששות במהלך הלילה, ועל תחושת הרוגע כשהבינה שהפגיעה נמצאת במקום בטוח. "עכשיו, כשאנחנו במתחם מוגן אני מרגישה בטוחה", היא מסכמת בחיוך. "התרגשתי מהמהירות שבה כל הצוות הגיע, חלק במהלך משמרת וחלק מהבתים. כולם התרכזו כאן תוך דקות וישר ניגשו למשימה, מכל הלב".