"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כשקול האחות חזק מצליל האזעקה: הרגע המקסים בפגייה בזמן התקיפה באיראן
האזעקה שהופעלה בשעה שלוש לפנות בוקר לא פסחה על בית החולים הדסה עין-כרם • שם, הצוותים הרפואיים נאלצו לפנות מחלקות, ביניהן הפגייה - שנחשבת למחלקה רגישה במיוחד • חיבוק אחד שהעניקה אחות המחלקה לאחד הפגים מספר את הסיפור הישראלי כולו, שמבקש להמשיך בתוך הכאוס המוחלט
אחות הפגייה בבית החולים הדסה מעיין קום. צילום: דוברות הדסה

כשקול האחות חזק מצליל האזעקה: הרגע המקסים בפגייה בזמן התקיפה באיראן

האזעקה שהופעלה בשעה שלוש לפנות בוקר לא פסחה על בית החולים הדסה עין-כרם • שם, הצוותים הרפואיים נאלצו לפנות מחלקות, ביניהן הפגייה - שנחשבת למחלקה רגישה במיוחד • חיבוק אחד שהעניקה אחות המחלקה לאחד הפגים מספר את הסיפור הישראלי כולו, שמבקש להמשיך בתוך הכאוס המוחלט

,עודכן
0השמעה
[object Object]

רגע מקסים נרשם לפנות בוקר (שישי) בפגיית בית החולים הדסה עין-כרם, כזה שמצליח לספר את סיפור החוסן הישראלי תוך כדי הכאוס של השעות האחרונות; עם השמעת האזעקה בשעה שלוש לפנות בוקר, פונתה מחלקת הפגייה אל מתחם ממוגן, זאת כחלק מהמעבר של בית החולים לפעילות במתכונת חירום. "ברגע שנשמעה האזעקה עברנו בבית החולים לנוהל חירום", מספרת טליה לב, האחות הראשית של הפגייה וטיפול נמרץ פגים בבית החולים.

בתי החולים העבירו מטופלים למרחבים ממוגנים תת קרקעיים // דוברות בלינסון, אסף הרופא, שיבא

"כל אחד מאנשי הצוות שלא היה במשמרת הגיע במהירות לבית החולים לנוהל פינוי הפגים שלנו למתחם ממוגן שהוכן מראש, כחלק מההיערכות והניסיון שהספקנו לצבור במהלך השנתיים הללו", היא מוסיפה. "אישית, אני הגעתי עם הבן החייל שלי שהיה בחופשה קצרה בבית, הבין את גודל השעה והגיע לעזור". "בפועל", טליה מציינת בחיוך, "הוא כבר מנוסה מפעמים קודמות בהן חווינו הסלמה ואיומים של ירי טילים ומכיר את ההתנהלות שלנו. אז עבדנו יחד, כל אנשי המחלקה, והעברנו את כל הפגים באינקובטורים".

למעשה, בעתות חירום מתורגלים הצוותים הרפואיים לפנות מטופלים אשר מצבם מאפשר שחרור מיידי מבית החולים, זאת לצד תגבור הפעילות השוטפת ופינוי מחלקות שלמות אל מתחמים מוגנים כנדרש. בדומה לשאר בתי החולים בארץ, ניתוחים, לידות וטיפולים מצילי חיים ממשיכים בעתות חירום באופן שוטף, ואילו כל שאר הפעילות האלקטיבית - נדחית.

התינוק היה לא נינוח

תהליך העברת הפגים באינקובטורים לאזור שונה הוא רגיש וקפדני, וצוותי בית החולים נדרשו לבצע אותו בעדינות וברוגע המירבי - זאת על מנת שגם הקטנטנים יישארו רגועים בתוך הכאוס הלילי. "בתוך 45 דקות כל הפגים כבר הוכנסו למתחם הממוגן, האינקובטורים חוברו למקומם החדש והמבצע עבר בהצלחה", היא מסכמת.

תהליך העברת הפגים באינקובטורים לאזור שונה הוא רגיש וקפדני (ארכיון),צילום: (אילוסטרציה) לירון אלמוג

אלא שאז, אחות הפגייה מעיין קום, שהשתתפה במבצע המורכב, הבחינה כי אחד הפגים לא נינוח, ובוכה ללא הרף. לדבריה, המעבר של הפגייה למשכנה הזמני הוא זה שהקשה על חלק מהפגים: "היה לי ברור שהמעבר והשינוי של הסביבה מקשה עליו", היא ציינה. "הרמתי אותו, חיבקתי אותו וניסיתי להרגיע איתו. ובאמת, ככל שהזמן עבר הוא נרגע והפסיק לבכות והרגשתי איך הוא נעשה נינוח. אני חושבת שהרגעים הארוכים האלה הרגיעו אותו, אבל לא פחות חשוב מזה - גם אותי".

אמו של הפג, תושבת ישוב סמוך לירושלים סיפרה ל"ישראל היום" על החששות במהלך הלילה, ועל תחושת הרוגע כשהבינה שהפגיעה נמצאת במקום בטוח. "עכשיו, כשאנחנו במתחם מוגן אני מרגישה בטוחה", היא מסכמת בחיוך. "התרגשתי מהמהירות שבה כל הצוות הגיע, חלק במהלך משמרת וחלק מהבתים. כולם התרכזו כאן תוך דקות וישר ניגשו למשימה, מכל הלב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו