מצפון עד דרום: התוכנית לחיזוק הגבול המזרחי

הממשלה אישרה לאחרונה את השלב הראשון בתוכנית של ארגון "השומר החדש" להקמת 11 יישובים חדשים • מדובר בגרעיני נח"ל, מכינות קדם־צבאיות, גרעיני צבר, ישיבות הסדר וישיבות חרדיות, כמו גם בהקמת חוות חקלאיות וכפרי סטודנטים • "7 באוקטובר לימד אותנו שצריך לעשות שינוי מהפכני בתפיסת הגבולות - לבנות קווי הגנה חדשים"

נוטעים שורשים. מצפה יונתן של השומר החדש. צילום: ללא

11 נקודות - מהחרמון, דרך רמת הגולן ועד לערבה: הממשלה אישרה לאחרונה את השלב הראשון בתוכנית של ארגון "השומר החדש" שצפויה לשנות את הדרך שבה מתנהלת מדינת ישראל בגבולותיה.

בתוכנית של השומר החדש - ארגון חברתי, חינוכי וציוני שהוקם ב־2007 - מדובר בהקמת ישיבות ומכינות שיהיו חלק מאבטחת הגבול דה־פקטו, חיזוק יישובים ישנים באופן דרמטי, הקמת יישובים חדשים ויצירת מרחבי אבטחה שיאפשרו להם להגן על עצמם ועל האזור בעת מתקפה אפשרית בסגנון 7 באוקטובר. כעת, לראשונה, חושפים בשומר החדש כיצד יהפכו הגבולות הישראליים למבוצרים - ולערכיים.

11 נקודות שחלקן כבר אושרו ואחרות יאושרו בעתיד, שיחזקו דרמטית אזורים חלשים בגבולות ישראל, צילום: ללא

עוד קודם לשבת השחורה הבינו בארגון כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. כבר ב־2021, שבועות ספורים לפני פרוץ מהומות שומר החומות, התקיים כנס ראשון מסוגו בשיתוף עם "ישראל היום" בנוגע לפשיעה באזורי הספר בישראל. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות המהומות, החל השיח בנוגע להקמת המשמר הלאומי. במקביל קידמו בארגון הקמה של כפרי סטודנטים באזורים בעלי אוכלוסייה חלשה יותר, כדי לחזק אותם יישובים.

7 באוקטובר חידד את ההבנה כי יש צורך במהלך רחב בהרבה, שחוזר עמוק למקורות - אל שנות הקמתה של מדינת ישראל. "בעשור הראשון של המדינה יגאל אלון היה מוטרד מאוד. כמי שפיקד על הלחימה המאתגרת והדרמטית במלחמת העצמאות, הוא הבין שבלי גבולות מאוד חזקים הסכנה עליה רק תלך ותגבר", מסביר מייסד ומנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן. אלון סבר כי יש להקים ריכוזי אוכלוסייה "קיפודים", חזקים, מאומנים ומשגשגים - "הם אלו שיאפשרו את העומק האסטרטגי של ישראל ויבלמו בעצמם את האויב עד שהצבא הגדול יגיע".

כעת נחשפות לראשונה התוצאות של אותן מסקנות שהחיו בארגון, בתמיכתה של הממשלה, מתורתו של יגאל אלון. 11 נקודות שחלקן כבר אושרו ואחרות יאושרו בעתיד, שיחזקו דרמטית אזורים חלשים בגבולות ישראל.

הנקודה הצפונית ביותר צפויה להיות בשיפולי הר החרמון, שתצטרף לנווה אטי"ב. נקודות ישראליות אלו, יחד עם מסעדה ומג'דל שמס, הופכות את האזור לעוגן חזק במיוחד באזור שאך לא מזמן קיבל חיזוק אסטרטגי בדמות כתר החרמון.

ברמת הגולן מתכננים בשומר החדש להקים שתי נקודות בצמוד לגבול עם סוריה, שיחזקו מהותית את ההתיישבות בצפון הרמה. הראשונה צפויה לקום ממזרח למרום גולן ולעין זיוון, מול קונייטרה ולא הרחק מעמק הבכא. השנייה בין אלוני הבשן לקשת, במטרה להפוך את שני ריכוזי ההתיישבות הסמוכים ל"קיפוד" על פי תורתו של יגאל אלון.

מייסד ומנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן, צילום: השומר החדש

דגש משמעותי ניתן לגבול המזרחי של מדינת ישראל, בבקעת הירדן. בארגון מעוניינים להפוך את אזור שדמות מחולה, רותם, משכיות וחמדת לגוש התיישבות. כדי לעשות זאת הם מתכננים להקים שתי נקודות - אחת, ככל הנראה היישוב תבץ שאושר בשבוע שעבר בחשאיות על ידי הקבינט, יהיה בסמוך מאוד למשולש הכפרים טמון, טובאס ותייסיר, שהפך לקן צרעות ולציר הברחת נשק על ידי איראן לתוך יו"ש כשהיעד הוא גוש דן. השני הוא יישוב שימוקם בין משכיות לחמדת, על ציר 90, במקום שכרגע ריק מיישובים ישראליים.

דרומה משם, התכנון הוא להפוך את השטח שבין מבואות יריחו לנעמה, בצד הצפוני של יריחו, לגוש התיישבות ישראלי באמצעות יישוב חדש שימוקם במרכז השטח. בצד השני של יריחו, בשטח שבין היישובים אלמוג וקליה, כשבתווך בית הערבה, צפוי גם כן לקום יישוב חדש. גם קיבוץ עין גדי המבודד יקבל חיזוק בדמות יישוב חדש שיעבה אותו ויאפשר התגוננות טובה יותר בעת הצורך.

קו המלש"בים

אזור חצבה, בערבה, יהפוך על פי התוכנית של השומר החדש לגוש יישובים של ממש. לעין חצבה, עיר אובות, עידן וחצבה, כולם יישובים קטנים, יצטרפו שני יישובים חדשים שיהפכו את האזור לגוש של ממש שיוכל להגן על עצמו. היישוב נאות הכיכר, שסבל כמה פעמים מאיום חדירה בשנה וחצי האחרונות, כבר לא יהיה מבודד, ויישוב נוסף ישמש חוצץ בין הגבול המזרחי למלונות ים המלח וכביש 90. שני גושים אלו גם ישמשו באופן מיטבי לחסימת כביש 25 וכביש 227 (מעלה עקרבים) שמובילים לקריה למחקר גרעיני בדימונה ולערי הנגב.

התוכנית של השומר החדש מתחברת להחלטת הממשלה שעברה לפני שבועות אחדים, שבמסגרתה יוקמו גרעיני נח"ל, מכינות קדם־צבאיות, גרעיני צבר, ישיבות הסדר וישיבות חרדיות, כמו גם הקמת חוות חקלאיות, כפרי סטודנטים ומגורי ביניים לתושבים חדשים ביישובים קיימים, כדי לחזק את הגבול המזרחי.

לוגו השומר החדש, צילום: ללא

"לפני 7 באוקטובר תפיסת היסוד בכל רחבי ישראל היתה שהגדרות הן חומות בצורות, קיר ברזל שהאויב לא ירצה לחצות אותו. התפיסה הזו התפרקה לחלוטין", אומר זילברמן. "אנו צריכים כעת לייצר שטחים שמחברים בין היישובים, שיפעלו בערבות הדדית ובשיתופי פעולה - מתאמנים יחד, עובדים ביחד ובונים את תפיסת הקיפודים של יגאל אלון".

החלטת הממשלה, הוא אומר, צפויה ליצור חיזוק אדיר לגבולות ישראל. "7 באוקטובר לימד אותנו שצריך לעשות שינוי מהפכני בתפיסת הגבולות שלנו - לבנות קווי הגנה חדשים למדינת ישראל. שם התפתחה התפיסה שקראנו לה 'קו המלש"בים', או 'קו הקריות החינוכיות'. אנחנו לא מזהים מצב שבו הצבא פתאום משלש את הכוחות שלו, זה לא דבר שיקרה, אבל נייצר קו של צעירים, מועמדים לשירות ביטחוני - דתיים, חילונים, אפילו חרדים - שיוכלו לעבות את הגבול ובמקביל להפוך את השטח למרכז פיתוח ענק, עם כל החדשנות, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית שיאפשרו ייצור חקלאות משגשגת ועצמאות תזונתית במקסימום.

"הגבול המזרחי הוא הדחוף ביותר, אבל צריך לאחר מכן להעתיק את המודל הזה גם לגבול סוריה, מצרים ולבנון, ולאחר שנראה מה יקרה בעתיד בעזה - גם לשם. יש צורך לעבות באופן דרמטי את היישובים עצמם ולהקים יישובים ונקודות חדשות שיהפכו את הגבולות שלנו לבטוחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר