עיריית רמת גן זכתה השנה לראשונה במקום הראשון בקטגוריית הרשויות הגדולות במדד הגאווה השנתי של האגודה למען הלהט"ב, כשתל אביב-יפו וכפר סבא חלקו את המקום השני. כך לפי נתונים שפורסמו היום (רביעי). המדד, שנערך השנה השישית ברציפות, בחן את פעילות 45 רשויות מתוך 87 שפנו אליהן - שיעור השתתפות של 65% מהרשויות שאינן מפונות או על קו הגבול.
רמת גן מובילה עם "משפחות מגוונות"
עיריית רמת גן, שקיבלה 105 נקודות, זכתה בהכרה על יוזמות פורצות דרך. בין השאר, העירייה השיקה את תוכנית "משפחות מגוונות" לגיל הרך במסגרתה הוגדר הנושא כנושא שנתי בכל גני העירייה. כמו כן, המרכז הגאה בעיר מנגיש שירותים לאוכלוסייה הגאה דוברת הרוסית ומפעיל קבוצה פעילה. "רמת גן מקדמת מדיניות של הובלה לאומית ואקטיביזם קהילתי", נכתב בדוח.
במקום השני משותף זכו תל אביב-יפו וכפר סבא עם 104 נקודות כל אחת. תל אביב-יפו המשיכה להוביל בפעילויות נרחבות לשירותי רווחה מסובסדים ומותאמים, תרבות גאה ונראות להט"בית, לצד הפקה ואירוח של מצעד הגאווה הגדול בארץ. כפר סבא חנכה השנה בית גאה חדש וקיימה פעילויות מגוונות כמו טיול רב דורי, סיור משפחות גאות בספארי והקרנת האירוויזיון.
במקום השלישי זכתה עיריית הרצליה עם 101 נקודות, תוך קפיצה משמעותית של 20 נקודות משנת 2022. הרצליה בלטה ביוזמות חינוכיות, יצירת מרחבים בטוחים ומתן מענה לשירותים מותאמים. ראשון לציון זכתה במקום הרביעי עם 100 נקודות והמשיכה להוביל שינוי עמוק בזירה המוניציפלית. השנה פתחה העירייה מרכז גאה עירוני ובו הורחבו משמעותית השירותים למען הקהילה, כולל שלושה תקני עו"סיות ייעודיות ללהט"ב.
"תקווה ואחריות"
נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיבל השנה את המדד בטקס מיוחד בבית הנשיא בהשתתפות נציגי הרשויות המצטיינות, אמר: "בימים של אתגר עמוק לחוסן החברתי בישראל, מדד הגאווה מבטא תקווה, אחריות ומחויבות של הרשויות המקומיות כלפי אזרחיהן. נוכחותן של רשויות מכל רחבי הארץ, גדולות וקטנות כאחת, מוכיחה כי גם בעתות משבר, ניתן – וצריך – להמשיך לקדם שוויון, סובלנות וכבוד האדם".
הנשיא הוסיף: "אני מברך את הערים והמועצות שבלטו במדד השנה – רמת גן, כפר סבא, תל אביב-יפו, גבעתיים, רעננה, קריית טבעון, דרום השרון, קדימה-צורן ורבות נוספות – על עשייה מעוררת השראה. בזכותכן, אנחנו מתקרבים לחברה שוויונית, מכילה ובטוחה לכולנו".
לראשונה השנה, חולק המדד לשלוש קטגוריות לפי גודל: רשויות גדולות (מעל 100,000 תושבים), בינוניות (בין 50,000-100,000) וקטנות (מתחת ל-50,000). בקטגוריית הרשויות הבינוניות זכו במקום הראשון משותף גבעתיים ורעננה עם 102 נקודות כל אחת.
גבעתיים המשיכה להוכיח מחויבות עמוקה ויציבה לקידום הקהילה הגאה בעיר, בעוד רעננה רשמה עלייה מרשימה של 20 נקודות. רעננה הקימה ועדה עירונית לאוכלוסיית הלהט"ב, קיימה מפגשי שיח לקהילה הלהט"בית הדתית והרחיבה משמעותית את תקציבי התמיכה בארגון איגי. במקום השני בקטגוריה זכתה קרית ביאליק עם 97 נקודות.
בקטגוריית הרשויות הקטנות זכתה קרית טבעון במקום הראשון עם 99 נקודות. המועצה המקומית הצפונית הפכה למרכז לתרבות גאה בפריפריה הצפונית, מקיימת קבוצות תמיכה, הכשרות חינוכיות ואירועים אזוריים. לצד הכשרות לצוותי חינוך וטיפול מתקיימת ברשות קבוצת להט"ב להורים ולילדים על הקשת הטרנסית.
במקום השני זכתה מועצת דרום השרון עם 98 נקודות - רשות בולטת עם עשייה רחבת היקף הכוללת ליווי משפחות גאות, הכשרות לצוותים ופעילות חינוכית. במקום השלישי זכתה קדימה צורן עם 91 נקודות, כאשר לראשונה ברשות התקיים הפנינג למשפחות גאות, נערך סקר צרכים מקיף והורחבו שיתופי פעולה עם הקהילה המקומית.
השנה הצטרפו למדד שש רשויות חדשות: אבן יהודה, באר יעקב, מועצה אזורית חוף השרון, עמק יזרעאל, סביון וראש העין. אבן יהודה הקדישה לראשונה סעיף תקציבי לטובת קידום הקהילה ברשות, בעוד חוף השרון גייסה עו"ס להט"ב לשירותי הרווחה. עמק יזרעאל בלטה באירועים ופעילויות ברחבי המועצה בתחום התרבות.
מדד השנה נערך בצל מלחמת "חרבות ברזל", כאשר 18 רשויות מיישובי עוטף עזה והצפון שפונו או שהושפעו משמעותית לא נכללו במדידה. למרות הנסיבות הקשות, רשויות רבות המשיכו ואף הגבירו את פעילותן. "שנת 2024 נפתחה בתוך מציאות חירום מתמשכת. המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 טלטלה את החברה הישראלית כולה", נכתב בדוח.
המדד בחן חמישה תחומים: חינוך (54% הצלחה), רווחה (72%), נראות במרחב הציבורי (79%), תשתית ומבנה ארגוני (64%) ותרבות (75%). התחום המוביל היה נראות במרחב הציבורי, הכולל ייצוג לקהילה הגאה במרחב הציבורי ברשות דרך דגלים, שלטים ופרסומים רשמיים.
התחום המאתגר ביותר נותר החינוך, שכולל קבוצת נוער גאה הפועלת בעיר, אירוע לקראת יום ההבנ"ה, הכשרות לצוותי חינוך והכשרות לילדים ונוער בבתי ספר. רק 54% מהשאלות נענו כתשובה מלאה על ידי הרשויות בתחום זה.
25 רשויות לא שיתפו פעולה או לא התקבל מהן מענה עד פרסום המדד, ביניהן חולון, אילת, אשקלון, ירושלים, לוד ועכו. כמו כן, רשויות רבות בחרו שלא להסכים לקחת חלק במדד השנה, ביניהן אלפי מנשה, בנימינה גבעת עדה, גזר וגני תקווה, שפירטו את עשייתן למען הקהילה הגאה בהודעות נפרדות.
"הרשויות - קו ההגנה הראשון"
יו"ר האגודה הילה פאר הדגישה: "בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, כשברקע מצב לחימה מתמשך, החמרה בשיח המסית וקיצוצים בתמיכות מהממשלה - מדד הגאווה מזכיר לנו פעם אחר פעם שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה".
פאר הוסיפה: "הרשויות המשתתפות במדד פועלות לאורך כל השנה כדי לספק מענה חברתי וקהילתי חיוני. עבור חברות וחברי הקהילה, מדובר לא פעם בהבדל שבין תחושת שייכות וביטחון לבין ניכור ובדידות. האגודה למען הלהט"ב קוראת לרשויות המקומיות לעמוד איתנו יחד כדי לשמור על העשייה החשובה הזו".
מנכ"לית האגודה יעל סיני ביבלש הוסיפה: "במקומות בהם יש ואקום של מדיניות, פועלות הרשויות המקומיות כעוגן של אחריות ציבורית. הן מבינות יותר ויותר שהשינוי לא נעשה עבור הקהילה, אלא בשיתוף איתה. לא מעל הראש, אלא יד ביד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו