"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
Your browser doesn’t support HTML5 audio
0
{{#enabled}}{{/enabled}}
שיתוף כתבה
ביטול מסלול ההחזרים: פגיעה בילדים בשם רפורמה לא מוכנה
מאות אלפי ילדים עומדים לאבד את האפשרות לקבל טיפול התפתחותי חיוני, בגלל רפורמה שמשרד הבריאות לא ערוך ליישם. יעל ויסוצקי קוראת לעצור – עד שתהיה אלטרנטיבה אמיתית
ביטול מסלול ההחזרים: פגיעה בילדים בשם רפורמה לא מוכנה
מאות אלפי ילדים עומדים לאבד את האפשרות לקבל טיפול התפתחותי חיוני, בגלל רפורמה שמשרד הבריאות לא ערוך ליישם. יעל ויסוצקי קוראת לעצור – עד שתהיה אלטרנטיבה אמיתית
מה הסיפור של ביטול “מסלול ההחזרים” בהתפתחות הילד, ולמה זה צריך להדאיג כל אחת ואחד מאיתנו?
יעל ויסוצקי, צילום: אלה לב-ארי
אבל מה קורה כשהמערכת הציבורית לא עומדת בעומס?
בשנת 2010, על רקע תורים ארוכים במכונים, נולד “מסלול ההחזרים”: הורים לילדים שלא התקבלו לטיפול תוך 3–5 חודשים קיבלו אישור לפנות למטפלים פרטיים, ולקבל החזר חלקי מקופת החולים. לא פתרון אידיאלי – זה יקר, זה שוחק – אבל זה איפשר להורים להציל את ילדם מהמתנה ממושכת שעלולה לפגוע בהתפתחותו.
למרבה הצער, התורים הארוכים לא נעלמו. מערכת הבריאות הציבורית לא נערכה לגידול בצרכים – לא אז, ולא היום. מדיניות של תת־תקצוב שיטתית הובילה למחסור חמור במטפלות ומטפלים, בתקנים ובחדרי טיפול. לאורך השנים, היחידות הקהילתיות להתפתחות הילד נסגרו בהמוניהן, והרשויות המקומיות נותרו בלי תקצוב שהובטח להן. ההפקרות רק העמיקה.
תנאים בלתי אפשריים
מה מקור המשבר?
ראשית, האוכלוסייה גדלה והמודעות לקשיים התפתחותיים עלתה. שנית – וזה קריטי – אנשי מקצוע כמו מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פסיכולוגיות ופיזיותרפיסטיות מקבלות שכר נמוך משמעותית ממעמדן והשכלתן, מה שגורם לרבות מהן לנטוש את התחום הציבורי או לעבוד במשרות חלקיות בלבד. חלקן עוברות למערכת החינוך, לעמותות או למגזר השלישי – אחרות פשוט פורשות לחלוטין.
לכך מתווסף מחסור בתקנים, מחסור בחדרי טיפול הולמים, ותנאי עבודה שגורמים לשחיקה מואצת. מערכת שראוי היה לחלום לעבוד בה – הפכה למציאות בלתי אפשרית.
ומה עכשיו?
משרד הבריאות מתכנן לצאת לדרך עם רפורמה חדשה ב־1 בספטמבר 2025. על פי המתווה, ילדים שלא נכנסו עד אז למסלול ההחזרים – לא יהיו זכאים להחזרים כלל, למעט חריגים (כמו ילדים אוטיסטים וסומטיים). עד שנת 2029 יופסקו ההחזרים לחלוטין.
הבעיה: אין ודאות שמערכת הבריאות ערוכה לקלוט את כל הילדים בזמן סביר ובמרחק הגיוני מהבית. ניסיון דומה שנעשה ב־2020 נכשל – התורים התארכו, והמצב בפריפריה החמיר.
מה כן?
לפני שמבטלים את ההחזרים – שהם לעיתים קרובות הדרך היחידה של משפחות לקבל טיפול – יש לחזק את המערכת:
•להוסיף תקנים
•לשפר את תנאי ההעסקה והשכר
•לוודא שיש חדרי טיפול הולמים וציוד מתאים
•ובעיקר – להוכיח שהמתנה לטיפול לא עולה על שלושה חודשים
רק כשיוכח שמערכת הבריאות יכולה לספק מענה הולם, אפשר יהיה להתחיל לחשוב על ביטול ההחזרים. עד אז – זו פגיעה חמורה בזכותם הבסיסית של ילדים לקבל טיפול.