דגל ישראל ענק בכותל המערבי. צילום: רויטרס

ערב יום ירושלים 2025: כמה ביקרו באתרים הדתיים בעיר שחוברה לה יחדיו? | הנתונים נחשפים

פערים דרמטיים בדפוסי הביקור במקומות הקדושים בירושלים: 98% מהיהודים ביקרו בכותל המערבי לפחות פעם בחיים • בניגוד מוחלט - בהר הבית חילונים מובילים עם 29% שעלו לפחות פעם בחיים • 46 אלף יהודים עלו להר הבית ב-2023 - פי 8 מ-2009 • 89% מהמוסלמים ביקרו במסגד אל-אקצא לפחות פעם בחיים • כל הנתונים

ביקרתם? דו״ח חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף נתונים חדשים מתוך שנתון ״דת ומדינה״, המציגים את היקף ומאפייני הביקור של יהודים ומוסלמים במקומות הקדושים בירושלים - הכותל המערבי, הר הבית, קבר רחל ומסגד אל-אקצא. הנתונים נאספו עד סוף שנת 2023, ומייצגים את אותה השנה - בדומה למחקרים אחרים שמבוצעים בעיר על ידי מכוני מחקר שונים ומייצגים את השנה-שנתיים שלפני שנת פרסום המחקר.

נתוני הביקורים במקומות הקדושים בי-ם,

הכותל המערבי: מעל 50% מבקרים במתחם לפחות פעם בשנה

על פי הערכות הקרן למורשת הכותל, כ-12 מיליון מבקרים פוקדים את הכותל המערבי מדי שנה. על פי נתוני משטרת ישראל, האירועים ההמוניים ביותר במהלך השנה במתחם הם אירועי ״התרת הנדרים״ בערב יום הכיפורים (עם כ-19 אלף מבקרים בשנת 2023), וכן ״ברכות הכהנים״ בחג הסוכות ובפסח (עם כ-26 אלף מבקרים וכ-18 אלף בסך האירועים לשנת 2023, בהתאמה).

כצפוי, הכותל המערבי נותר האתר הפופולרי ביותר בבירה, כאשר 98% מהיהודים דיווחו כי ביקרו בו לפחות פעם אחת במהלך חייהם. קצת יותר מחצי מהנשאלים העידו כי הם נוהגים לפקוד את האתר לפחות אחת לשנה. תדירות הביקורים בשנה, אגב, קטנה ככל שנעים מנשאל המאמץ אורח חיים חרדי (96%) לזה שמאמץ אורח חיים חילוני (24% בלבד). 60% מהמשתתפים במחקר העידו כי סיבת הביקור המרכזית שלהם במתחם היא לשם סיור ו-45% ענו שהם מגיעים לשם קיום תפילה.

נתון מעניין שעלה מהנתונים הוא הפער בין מספר טקסי בר המצווה שהתקיימו בכותל בשנת 2022 לזו שאחריה, העומד על תוספת של 435 טקסים שהתקיימו בשנה המוקדמת יותר. את הפער נועצים במכון במלחמה שפרצה ב-2023, כאשר 70% מכלל טקסי בר המצווה שבוצעו במקום באותה השנה, בוצעו בכלל עבור ילדי חו״ל.

השתחוויות המוניות בהר הבית (ארכיון) %2F%2F אור נחמיה אהרונוב

הר הבית: אחוז המבקרים הגבוה היותר נרשם בקרב חילונים

על פי נתוני המשטרה, מספר היהודים שעלו להר הבית בשנת 2023 עמד על כ-46 אלף. מדובר בנתון אסטרונומי ביחס לזה של שנת 2009 שנבחרה דווקא היא כפרמטר להשוואה, העומד על יותר מפי שמונה (כ-5,600 באותה השנה). בשיטה מיושנת, משהו, בנתון זה נספרו יהודים בעלי חזות דתית בלבד. השאר נכנסו לקטגוריה של ״התיירים הלא-מוסלמים״, שעמדה בשנת 2023 על יותר משליש מיליון בני אדם שרובם ביקש לבקר בכלל את מסגד אל-אקצא.

עוד מעלה המחקר כי קצת פחות מרבע מהיהודים עלו להר במהלך חייהם, כאשר רובם הוא גברים. 12% מהם עלו להר פעם אחת בלבד והמחצית השנייה לעיתים תדירות יותר - 9% אחת לכמה שנים או לפחות פעם אחת בשנה (קצת פחות מ-3%).

בצורה הפוכה מהמגמה בכותל המערבי, בכל הקשור לעלייה להר הבית - המספרים גדלים ככל שההגדרה נעה מנשאל חרדי לכזה חילוני. בתוך כך, רק 2% מן הנשאלים החרדיים ציינו כי עלו להר פעם אחת לפחות בחייהם, ואילו נתון של 29% מהחילוניים העידו את אותו הדבר. הנתונים לא מפתיעים, בייחוד על רקע העובדה כי רוב הרבנים החרדים מטילים איסור עלייה להר בשל המחלוקת ההלכתית בכל הקשור לביקור ולקיום תפילה בו.

מתחם קבר רחל, צילום: צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'

קבר רחל: האתר היהודי השלישי במספר המבקרים

קצת פחות מחצי מהאוכלוסייה היהודית במדינה (48%) העידו כי ביקרו בקבר רחל, המהווה את האתר היהודי השלישי במספר המבקרים בו בשנה אחרי הכותל המערבי וקבר הרשב״י במירון, לפחות פעם אחת במהלך החיים. מתוכם, 13% ציינו כי הם מבקרים במקום לפחות פעם בשנה.

מסגד אל-אקצא: שני שליש בקרב המוסלמים מבקרים אחת לשנה

המחקר בחן גם, כאמור, את הרגלי העלייה של האוכלוסייה המוסלמית בישראל למסגד אל-אקצא. מהנתונים עולה כי כ-89% מקרב המוסלמים בני 18 ומעלה ביקרו במסגד לפחות פעם אחת במהלך חייהם. נתון גבוה יחסית של 70% מתוכם, העיד כי נוהג לבקר במסגד לפחות פעם אחת בשנה, אם לא יותר.

״שני אתרי הליבה של הזהות היהודית בירושלים, הכותל המערבי והר הבית, מספרים סיפור שונה מאוד זה מזה״, מסבירה ל״ישראל היום״ עורכת הדין שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי המחקר.

מסגד אל אקצא והר הבית בירושלים, צילום: אי.אף.פי

״מאז שחרורו, הפך הכותל למוקד כמעט קונצנזואלי שמאגד סביבו מסורת, היסטוריה, טקסים וממלכתיות. לעומתו, הר הבית נטען מחדש במשמעויות פוליטיות, דתיות ולאומיות ומחולל מתחים עמוקים. מעניין לראות שדווקא חילונים הם שיאני הביקור בהר הבית לאורך השנים, בעוד החרדים נמנעים מכך כמעט לחלוטין״.

באופן כללי, המחקר והנתונים מתוכו מצביעים על שונות גבוהה בין קבוצות דתיות ובין הדורות השונים באוכלוסייה, ומצליחים להדגיש את מרכזיותם של המקומות הקדושים בתרבות, במסורת ובזהות הלאומית והדתית של כל קבוצה.

״לצורך העניין, הביקור בהר, שהיה במשך שנות השבעים, השמונים והתשעים נורמה ציונית רחבה ו׳סיור חובה׳ אצל רבים מאוהבי הארץ, הפך בשנים האחרונות נחלתן של קבוצות מצומצמות״, מוסיפה טור פז בהמשך ומסכמת: ״בסמיכות גיאוגרפית של כמה עשרות מטרים, מתגלה הישראליות כולה: בין קודש לריבונות, בין הלכה למחאה, בין מסורת רחבה לסמל שנוי במחלוקת״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...