איבדה את אחיה הקצין בעזה ואת אחותה למחלה: "הכאב והגעגוע לחן שברו את ליאל"

"האמנתי שנצא מזה", קולה של מצדה בוכריס נשבר. "חשבנו שהאבדן היה טריגר, וליאל תצא מזה. אבל הגעגוע והכאב לחן שברו אותה".

מצדה היא אחותו של רס"ן חן בוכריס ז"ל, סגן מפקד מגלן שנהרג ב-7 באוקטובר בקרב. בשבוע שעבר, שנה וחצי אחרי שנהרג, נפטרה גם אחותה ליאל מסרטן, ובני המשפחה שוב יושבים שבעה, ומנסים למצא דרך לאחות את השברים.

הם היו חמישה אחים. חן היה הצעיר, בן 26 במותו. ב-7 באוקטובר הוא פיקד על הכח שפרץ את הדרך לקיבוץ נחל עוז, ונהרג בקרב עם המחבלים, יחד עם סרן יפתח יעבץ ז"ל וסמ"ר אפיק רוזנטל ז"ל.

"חן לא היה רק אח. הוא היה עוגן, חבר נפש, מישהו שתמיד ידע להאיר גם את הרגעים החשוכים. כשהוא נהרג, משהו מת בנו. הבית שלנו הפך לבית של שכול", אומרת מצדה בגעגוע.

בשורת האיוב השנייה

לדבריה, במלאת חודש למותו של חן, ליאל החלה לסבול מכאבים בבטן. במשפחה חשבו שמדובר בכאב על האבדן. אבל כשהכאבים החלו להתגבר, הרופאים גילו שליאל סובלת מסרטן בבטן.  

ליאל, בת 34 במותה, היתה מנהלת מסחרית בחברת זארה. "היא האמינה שלאנשים יכול להיות טוב דרך הלבוש. בשבעה מגיעים אלינו כל מיני אנשים, בינהם מנהלי סניף שהיא עבדה בו, וסיפרו שהיא כל הזמן הרימה לאנשים. הצליחה לגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, ובמקביל להגדיל את המכירות. ריגש אותנו לשמוע שהיא מאוד עזרה לאנשים".

"איך אפשר בלעדיו"

מצדה משרתת מתחילת המלחמה במיל' פעיל כלוחמת. מאז שאחיה נהרג ואחותה חלתה, היא ליוותה אותה בטיפולי הכימותרפיה ובימים הקשים.  "לפני 3 שבועות, אחרי טיפולים קשים מאוד, היא אמרה די. שנמאס לה לנסות, שהיא לא יכולה לראות יותר בתי חולים. בהתחלה היא חשבה על חן. היתה אומרת שהוא שומר עליה. בכל פעם שהרגישה קצת יותר טוב, היא אמרה שזה בזכותו. הלכה לפי המוטו שלו, שאין תירוצים, וקשה זה טוב, ואפשר לקום כל בוקר ולנצח את עצמך. חן אהב לרוץ ואת הים, וליאל אהבה את הים. אז היא היתה צוחקת שהוא יחזור והיא תבריא והם ירוצו בים.

"אני מאמינה שהגעגוע לחן החזיק אותה ושבר אותה באותה מידה. באחד הלילות היא בכתה בלילה, תפסה את הלב ואמרה שכואב לה. רציתי לעזור, להציע תרופה, משהו. אבל היא אמרה 'כואב לי על חן, איך הוא לא כאן, איך אפשר לחיות בלעדיו'".

השכול, ההנצחה וכאב האחים

במשפחה הקפידו להנציח את זכרו של חן. לאחרונה הקימו לזכרו ולזכר רס"ן אריאל בן משה ז"ל, שנהרג בלחימה בבארי, מכינה בצוחר. המכינה משלבת בין נוער מצטיין לנוער פטור מגיוס במטרה להוביל אותם לשירות משמעותי.

בנוסף, מצדה, שלומדת באוניברסיטה העברית, פרסמה מחקר שעסק באחים שכולים. לפי המחקר, אחים ואחיות שכולים חשים מצוקה רגשית גדולה, חווים קושי כלכלי וחשים שהם "שכול סוג ב'".

"אנחנו אחים שנשארים מאחור מרגישים שאנחנו חווים שכול שקוף", היא אומרת בכאב. "אנחנו מחזיקים את המשפחה, את הזיכרונות, את השברים. אנחנו ממשיכים לחיות, אבל משהו בנו מת יחד איתם.

"מבחינת חוק המשפחות השכולות שקיים ולא השתנה מאז שנות ה-50. רק הורים, אלמנות וילדים זכאים לסיוע והטבות רפואיות רבות בעת התפרצות מחלה. אנחנו האחים לא זכאים לשום סיוע, ולכן היה מאוד קשה לעזור לליאל. לא מובן למה יש היררכיה בשכול ועיוות אדיר. לא יכול להיות שאחים שבדרך כלל הם אלה שמסייעים יותר מכל להורים ולמשפחה לא יקבלו שום תמיכה.

"השכול הוא לא רק מספרים. הוא כאב יומיומי, שקט, שמלווה אותנו בכל נשימה. הכאב הזה הכניע את ליאל. הכאב הזה הוא של כולנו".

הצעיר ביותר בתפקיד

חן גדל באשדוד כצעיר מבין חמישה אחים ואחיות. ארבעה מתוכם יצאו לקצונה בעת שירותם בצה"ל ושירתו בתפקידי שטח קרביים. בוכריס, הקצין הצעיר ביותר שהתמנה לתפקיד סגן מפקד מגלן, נפל בקרב על הגנת קיבוץ נחל עוז במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

הוא היה מבין הקצינים הראשונים שהגיעו לעוטף, שם הוביל את חפ"ק הכוחות שניסו לפרוץ את הדרך לקיבוץ נחל עוז הכבוש. הכוח של מגלן בפיקודו היה הכוח הצבאי הראשון – ובמשך שעות ארוכות גם היחידי – שהגיע לאזור. בוכריס ושניים מלוחמיו – סרן יפתח יעבץ ז"ל וסמ"ר אפיק רוזנטל ז"ל – נהרגו תוך כדי הקרבות הקשים.