דברי הבלע של יאיר ״מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב״ גולן ושל ראש הממשלה לשעבר אהוד ״מה שישראל עושה בעזה מתקרב לפשע מלחמה״ אולמרט, על מדיניות ישראל ופעולת צה״ל נשמעים היטב בחו״ל. הנזק הציבורי והדיפלומטי שהם עושים לישראל רב.

אבל לדברים הללו עלול להיות גם משקל קונקרטי במערכה המשפטית שמנהלים הפלשתינים, האיראנים, הדרום־אפריקאים ומדינות אחרות נגד ישראל. הם יכולים להיות הדבר מה הנוסף שיביא להליכים משפטיים ומעצרים נגד בכירים ישראלים וחיילים בצה״ל. מצער שמי שעמדו בראש הצבא והמדינה פוגעים באופן כל כך חריף בה ובחיילים שמגנים עליה.

לצד המערכה הצבאית הקיומית שמנהלת ישראל בעזה והמערכה הדיפלומטית על הלגיטימציה של הלחימה בעזה בבירות המערב ובעולם, מתנהלת נגד ישראל מערכה משפטית חובקת עולם. הפלשתינים ועוזריהם עושים כל מאמץ להביא לפגיעה בשמה הטוב של ישראל ושל חיילי צה״ל באמצעות שורה של כלים משפטיים. ההיבטים המוכרים יותר של המערכה הזו הם בתי הדין הבינלאומיים בהאג.

בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מתנהלת נגד ישראל חקירה פלילית ובמסגרתה כבר הוצאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר גלנט. ייתכן ובית-הדין כבר הוציא צווי מעצר נגד בכירים נוספים אבל לא פרסם זאת. בכל מקרה ברור שהסיכון המשפטי למדינת ישראל ולבכיריה ב-ICC הוא חסר תקדים. מערכה נוספת מתנהלת נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שם במסגרתה, בהובלת דרום אפריקה, שורה של מדינות מבקשות לקבוע כי מה שישראל עושה בעזה היא ג׳נוסייד-השמדת עם.

"סמכות אוניברסלית"

מערכה פחות מוכרת אבל מסוכנת לא פחות היא זו שמנהלים הפלשתינים בשורה של מדינות בעולם בהן ניתן להעמיד לדין ״פושעי מלחמה״ על בסיס מה שמכונה ״סמכות אוניברסלית״. במדינות הללו, אפשר לפעול כנגד מפקדי וחיילי צה״ל שהשתתפו בלחימה בעזה. המצב הזה חושף חיילים שהשתתפו בלחימה בעזה ושמטיילים לתומם במדינות באירופה ובעולם כולו, למעצר פתאומי וחלילה גם להעמדה לדין.

בכל ההליכים הללו, לשאלת ההקשר של פעילות צה״ל בעזה ולמשמעות המשפטית של ההחלטות המדיניות והצבאיות, יש משקל רב. בכל ההליכים, ובוודאי באלו המתנהלים בבתי-הדין הבינלאומיים, ה״ממצאים״ של החקירות ותיקי הראיות מתבססים במידה רבה על התבטאויות של בכירים ישראלים לאורך המלחמה.

כך למשל, ב״תיק הג׳נוסייד״ ב־ICJ חלק ניכר מהמסמכים שהגישה דרום אפריקה לבית-הדין הם ציטוטים של בכירים ישראלים שמוכיחים לכאורה את כוונתה של ישראל לבצע רצח עם בעזה. הפלשתינים ועוזריהם ברחבי העולם עושים על כן מאמץ להיות קשובים למה שקורה ובעיקר למה שנאמר בישראל.

מחיר ממשי

הדברים הקשים שהטיחו יאיר גולן ואהוד אולמרט בצה״ל ובמדינת ישראל הם על כן לא עוד כותרת תקשורתית בעלמא. לצד הסיפוק שהפיקו מהם אויבי ישראל ברחבי העולם, שאת צהלוליהם ניתן היה לשמוע היטב בתקשורת וברשתות החברתיות, לדברים הללו עלול להיות מחיר ממשי במערכה המשפטית. חלק מה״פשעים״ שמיוחסים לישראל ולחיילי צה״ל על ידי אויבינו בעולם הם עבירות ששאלת הכוונה וההקשר של ביצוען רלבנטית ליכולת להעמיד לדין בגינם.

בעולם בו השאלה היא לא רק מה קרה אלא גם למה קרו הדברים ומה הייתה הכוונה והמודעות לעובדה שאולי מדובר בעבירות על פי המשפט הפלילי הבינלאומי, לדברים הללו עלול להיות משקל. הנה, באים שני מנהיגים ישראלים בכירים, אחד עמד בראש המדינה והשני מוביל מפלגה והוביל את הצבא, ומצהירים שישראל לא נלחמת על נפשה אלא ״הורגת תינוקות כתחביב״ ומבצעת פשעי מלחמה. אם כך סבורים מנהיגים ישראלים, קל להסיק שלכך מתכוונים גם מי שמנהלים בפועל את המערכה, ומכאן הדרך להפללה יותר קצרה.

לדברים הללו עלול להיות מחיר הן ביכולה של ישראל להמשיך ולהילחם והן, הן במחיר הדיפלומטי שהיא עלולה לשלם בסנקציות והחלטות נגדה והן חלילה בחרותם של חיילי צה״ל ומפקדיו. טוב יעשו אלו ומנהיגים ישראלים אחרים אם ישקלו את דבריהם לפני שהם מביעים ביקורת על פעולות ישראל. צרינו אורבים למוצא פיהם ויעשו בו כל שניתן כדי לפגוע בנו עוד יותר.

ד״ר שוקי פרידמן הוא מנכ״ל ה-JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי ׳פרס׳.