"למה סומכים על הערבי שמנתח בבית החולים אבל לא סומכים עליו שיהיה איש הייטק?"

"אחרי 7 באוקטובר ידעתי שלא תהיה השתתפות של המגזר הערבי באירועים ושהשקט יישמר", כך אומר חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים בישראל, בראיון לפודקאסט 'בשביל ישראל' של עידן טנדלר.

"אמרתי את זה לכל מי ששוחחתי איתו. היה לי חשוב להרגיע כי היה הרבה חוסר ביטחון ואי שקט, שנובע גם מכך שאין מספיק היכרות בין המגזר היהודי למגזר הערבי. החשש הזה יכול היה לחולל תבערה גדולה אם היה מתחולל אירוע אפילו מינורי במקום כלשהו", מסביר טואפרה.

פער בהיכרות בין הציבורים

"בישראל יש מציאות לא נכונה שבה הציבור היהודי כמעט לא מכיר את הציבור הערבי. אנשים גרים באותה מדינה קטנה אבל כלל לא פוגשים אחד את השני וזה מייצר תחושה של ניכור ושל חשש", קובע טואפרה. "במדינות אחרות בעולם לא קיימת מציאות כזו שבה מיעוט משמעותי של כ-20 אחוז לא מצוי בקשרים משמעותיים וביחסי היכרות עם הרוב".

לדבריו, "מה שעושים בחו"ל זה פעילות מדינתית ליצירת החיבור וההיכרות בין הצדדים וזה מה שחשוב שיעשה גם בישראל. הכרה כזו תפוגג את המתחים, תעצים את החיבור בין הצדדים וזה תהליך שחשוב מאוד לעשותו".

אחד החסמים המרכזיים להשתלבות הערבים בשוק העבודה, מדגיש טואפרה, הוא הירידה בידע של השפה העברית בקרב תלמידי בתי הספר במגזר.

"בקרב תלמידי בתי הספר במגזר הערבי יש ירידה משמעותית ביכולת להבין ולדבר עברית ברמה המדוברת. זאת בניגוד ללימודי האנגלית בחמש יחידות שבהן המגזר כל הזמן נמצא בעלייה, כי התלמידים מבינים את החשיבות הרבה של השפה הזו עבורם", הוא מסביר.

"בנוגע לעברית מדובר בחסם משמעותי ביותר בכל הנוגע להתקבלות לעבודה ולחיבור עם החברה הישראלית. גם המדינה נכשלת כאן בתכנים שהיא מלמדת. שיטות הלימוד ישנות ולא מתאימות אם רוצים ללמד את הצעירים הערביים את השפה של רוב תושבי המדינה".

טואפרה מדגיש את האבסורד: "מדינת ישראל קלטה מיליוני עולים והצליחה ללמד אותם עברית בצורה טובה כך שהם יכלו לתפקד היטב בארץ. דווקא את הערבים לא מצליחים ללמד וזו גם בעיה של מערכת החינוך".

הוא מוסיף כי מחקר שערכה הרשות גילה ש"דור ההורים מאוד רוצה שהילדים ילמדו עברית אבל לצעירים עצמם לא ברור למה זה חשוב. זה מצב לא טוב שמעצים את הפער בין הצדדים".

התפתחות הרשות והישגיה

טואפרה מציין כי הרשות הוקמה כחלק מלקחי ועדת החקירה של השופט תאודור אור אחרי אירועי אוקטובר 2000. "בוועדת החקירה התברר שיש פערים מאוד גדולים בין שתי החברות ועלה הצורך לקדם את המגזר הערבי", הוא מסביר.

"הרשות עצמה קמה רק בשנת 2007 אחרי הצטרפות ישראל לארגון מדינות ה-OECD, שהצביעו על הפער הזה. בעקבות הקמת הרשות הוטל זרקור גם על ההזנחה של המגזר".

טואפרה מצביע על בעיות תשתית מהותיות: "בתחום התחבורה הציבורית, חוץ מלנצרת, עד 2015 לא היה קו אוטובוס שנכנס ליישובים ערביים, גם ליישובים גדולים כמו העיר טייבה שיש בה עשרות אלפי בני אדם. כיום בישראל יש 70 תחנות רכבת ואף אחת מהן לא בנויה בעיר ערבית".

"המציאות הזו יוצרת קושי לעבוד בחברות גדולות במרכז. היישובים הערביים מצויים בעיקר בפריפריה וכך הציבור הזה לא מצליח להתפרנס טוב והוא מתנכר לחברה שלא עוזרת לו".

לדעתו, "את זה צריך לשנות הן בבניית כבישים מהירים והן בבניית מסילות רכבת שיחברו את היישובים האלו למרכז הארץ ולמקומות בהם יש את עיקר מקומות העבודה בישראל".

בעיית המשכנתאות

טואפרה מתאר את בעיית המשכנתאות: "בעבר לא הייתה אפשרות לערבי לקחת משכנתאות מהבנקים. רק אחוז אחד מהמשכנתאות ניתן למגזר. הסיבה הייתה כי הבנקים אמרו שהנכסים האלו לא סחירים אם לוקח המשכנתא לא יכול לעמוד בתשלום ההחזרים".

"הקושי הזה יצר מציאות שבה כדי שזוג צעיר יבנה לעצמו בית הוא היה צריך או לבנות המשך של בית החמולה המשפחתית שלו, או לשבור המון חסכונות כספיים, או לפנות אל השוק השחור".

טואפרה גאה בהישגי הרשות בשנים האחרונות: "כשהרשות החלה לעבוד על תחום התעסוקה לפני כ-10 שנים, רק 28 אחוז מהנשים בחברה הערבית עבדו וכיום אחרי הפעילות שלנו 47% מהנשים עובדות".

הוא מדגיש את העלייה במספר הסטודנטים: "אם בעבר למדו 30 אלף סטודנטים ערבים בכל המסגרות האקדמיות, היום מדובר ב-60 אלף סטודנטים. בטכניון כיום שליש מהסטודנטים הם ערבים".

עם זאת, הוא מציין שבתחום ההייטק אחוז העובדים הערבים נע בין 2-4 אחוז בלבד. "זה לא סביר בכלל ומצריך תיקון וסיוע. אם בתחום הרפואה 40 אחוז מהעובדים הם ערבים, אין שום סיבה שאחוז המועסקים בהייטק הוא כה נמוך".

הפשיעה במגזר

טואפרה מביע תסכול מהמצב הביטחוני במגזר: "כמות מקרי הירי והרצח במגזר הערבי קפצה פי שלוש מאז שנת 2021. יש לכך הרבה הסברים, בהם גם העובדה שגורמים עבריינים שבעבר היו בחברה הישראלית נדחקו ועברו למגזר הערבי".

"כיום יש כ-300 אלף כלי נשק לא חוקיים במגזר הערבי שמגיעים מיו"ש, מצה"ל וממקומות נוספים והמדינה לא יוצאת למבצע גדול לאיסוף הנשק הזה".

הוא מזהיר: "אם כשאני פותח חנות אני מסתבך עם עבריינים, אז החנות שלי תיסגר. כך כל ההתקדמות הכלכלית של המגזר תיעצר בבת אחת וההישגים הרבים שהצלחנו להשיג בקידום המגזר ובשילובו בתוך הציבור הישראלי תיבלם ואף תהיה נסיגה לאחור".

לפי טואפרה, המגזר הערבי מתקדם בכל פרמטר: "אם בעבר אחוז הזכאים לבגרות עמד על 47 אחוז בלבד, היום שיעור זכאי הבגרות עומד כבר על 76 אחוז - אותו אחוז שיש במגזר היהודי".

"בעשור האחרון אפשר לראות איך יש כל שנה קפיצה של 4 אחוז בהתקדמות החברה הערבית בישראל. זה מתבטא גם בהתחזקות של הרשויות הערביות".

טואפרה מציין התקדמות גם בתחום השירות הלאומי: "היום ברור לראשי הרשויות במגזר ולכל אישי הציבור כי יש לסייע לצעיר בן 18 להתקדם וזאת כדי שהוא לא יפספס את הרכבת של היכולת להתקדם בארץ".

"כיום 5,000 צעירים ערביים מצויים כבר במסגרות של שירות לאומי או שירות עירוני. אמנם יש במגזר כ-35 אלף צעירים בגילאים המתאימים, אבל גם כאן רואים את ההתקדמות הגדולה מאוד בתחום".

אופטימיות לעתיד

בסיום דבריו מדגיש טואפרה: "כדי שהציבור הערבי ירגיש שייך יותר למדינה הוא צריך להרגיש יותר מחובק ושיותר אכפת לרוב הישראלי ממנו. אם אנשים מרגישים שאכפת מהם אז רמת הניכור שלהם למדינה יורדת".

הוא מסכם באופטימיות: "בתחום הזה קיימת התקדמות ענקית בעשור האחרון ואני בטוח שעוד 15 שנה המצב יהיה עוד יותר טוב. אני אופטימי ביחס לתהליך כי אי אפשר להחזיק בעמדה פסימית בתחום הזה אם רוצים לחולל בו שינוי".

"אחרי 7 באוקטובר נוצר שבר בין המגזרים ויש יותר חרדה וחשדנות, אבל זה בין השאר התפקיד שלנו כרשות וכן התפקיד גם של כל החברה, להקטין את החשדנות ההדדית הזו ולאפשר לשתי החברות להעצים את ההיכרות ביניהן וכן גם להעצים את היכולת לעבוד יחד".