המספרים מדברים - יום ירושלים 2025: כמדי שנה בסמוך ליום ירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם את השנתון הסטטיסטי לירושלים ובגרסה המתומצתת שלו, "על נתונייך ירושלים", המתבססים על נתונים שנאספים במהלך השנה-שנתיים שלפני שנת פרסום הדוח.
השנה, נחשפו מספר נתונים וממצאים מעניינים באשר לעיר אשר חושפים תמונת מצב קריטית בתחומים שונים, כמו: דמוגרפיה, תחבורה, חינוך ותעסוקה.
תעסוקה: עלייה בהיקף החרדים והערביות בשוק העבודה
בין היתר, הדוח בחן את שיעורי השתלבות החברות השונות בעיר במוקדי התעסוקה השונים. אחד הנתונים העלה כי החברה החרדית בירושלים- שמהווה כמעט 30% מסך האוכלוסייה בעיר, לא משתלבת ברובה במערך החברתי-כלכלי במדינה.
פרופ׳ בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, כחלק מפרויקט "ירושלים 2030", ציין כי ההתנגדות להשתלבות של החרדים בעיר נובעת משיקולים עקרוניים, ואמר בעבר ש"נראה כי לא יהיה שילוב משמעותי במקצועות רווחיים בקרוב".
על פי ממצאי השנתון, המגמה ברורה, והנתונים מוכיחים זאת - בשנים האחרונות שיעורי ההשתתפות הנמוכים יותר בקרב האוכלוסיות השונות, נרשמו אצל אוכלוסיית הנשים הערביות וכן בקרב הגברים החרדים.
למרות זאת, השנתון מוכיח כי עדיין יש למה לצפות, ובעיקר יש סיבה להיות אופטימיים. לצד נתוני חוסר ההשתלבות במערך העבודה, ניתן לראות עלייה מתונה ועקבית בשיעורי ההשתתפות בקרב קבוצת הנשים הערביות והגברים החרדים, כאשר בשנת 2024 עמד שיעור ההשתתפות של נשים ערביות על 30%, בהשוואה ל-23% בשנת 2019. בקרב גברים חרדים גדל שיעור ההשתתפות בשנים הללו מ-44% בשנת 2019 ל-52% בשנת 2024.
בנוסף, בשנת 2024 עמד שיעור ההשתתפות של תושבי ירושלים בכוח העבודה על 68%. מדובר בנתון נמוך מאוד ביחס למצב בישראל, שעמד על 81%.
המצב לא מפתיע, בעיקר בשל העובדה שבבירה שתי קבוצות עיקריות שברובן לא משתלבות בשוק העבודה המקומי. "הערבים במזרח ירושלים (40% מסך האוכלוסייה בעיר) לא מאמצים את האזרחות הישראלית, ובמערכת החינוך לא רוכשים את השפה העברית, ולא שמים דגש על לימודים שיעזרו לתלמידים בשוק העבודה. השילוב של התושבים במערכת הכלכלית הישראלית והירושלמית כמעט בלתי-אפשרי להשגה, בטח לא במשרות 'מכניסות'", ציין בעבר פרופ' בנטל.
אוכלוסיית ירושלים: מעל למיליון נפשות
כזכור, במסגרת הפרויקט המיוחד של "ישראל היום", שביקש לסקור את העיר בשנת 2030, פרופ' אמריטוס סרג'ו דלה-פרגולה, דמוגרף באוניברסיטה העברית בירושלים שהיה חלק מצוותו הייעודי של אהוד אולמרט כראש העיר ירושלים בכל הקשור לשינויים הדמוגרפיים העתידיים הצפויים בעיר, חזה תחזית מעניינת באשר לפרמטר הצפיפות בעיר.
פרופ' דלה-פרגולה אמר: "אם התהליכים ימשיכו ללא הפרעה משמעותית, בשנת 2030 הצפיפות תגדל כיוון שבעיר יחיו למעלה ממיליון ומאה איש, כש-58% מסך התושבים יהיו יהודים ו-42% מהם יהיו ערבים, וכך זה יימשך וילך".
כבר בסוף שנת 2023 מנתה אוכלוסיית ירושלים, עיר הבירה והגדולה ביותר בישראל, 1,028,400 תושבים – פי שניים מהעיר הבאה אחריה. המשמעות – אחד מכל עשרה ישראלים הוא ירושלמי.
לשם השוואה, בתל אביב ובחיפה, שהן הערים הבאות בתור ברשימה, התגוררו 495,200 תושבים ו-298,300 תושבים, בהתאמה. מתוך מיליון התושבים בבירה, כ-577,000 הם יהודים, המהווים 60% מסך האוכלוסייה המרכיבה את העיר.
הרכב האוכלוסיה הירושלמית - שיעור החרדים מוביל
מבין האוכלוסייה היהודית שבעיר, 47% מגדירים עצמם כחרדים, 24% כדתיים או דתיים מאוד, 12% כמסורתיים ו-15% חילונים. שני האחוזים הנותרים העידו כי הם מתגוררים במשקי בית מעורבים, ועל כן אין להם הגדרה ברורה באשר לאורח החיים המתנהל באמתחתם.
בהסתכלות על שאר הארץ, אגב, הפילוח עומד על כ-16% המגדירים עצמם כחרדים וכ-45% המזדהים כחילונים, כשהשאר מתחלקים בין לבין. חרף הנתונים הללו, את תהליך ההתחרדות בבירה ממנו מתריעים לא פעם יש לקחת בעירבון מוגבל, בעיקר בשל העובדה שניתן להבחין בהלימה מסוימת בין הילודה הגבוהה במגזר החרדי בעיר לבין ההגירה הפנימית שלו למספר ערים ספציפיות, דוגמת ביתר עילית ובית שמש.
"ההתחרדות של העיר קיימת, אבל היא הרבה יותר איטית ממה שהייתה אילו העוזבים החרדים לא היו בוחרים לעזוב", סיכם זאת באותו פרויקט יאיר אסף-שפירא, חוקר בכיר וראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, וגם אחד מהעומדים מאחורי "על נתונייך ירושלים". אגב, בשנת 2023 שיעור הפריון הכולל בעיר עמד על 3.6, והוא היה גבוה באופן ניכר משיעור הפריון בישראל שעמד על 2.9.
אם כבר בהגירה עסקינן, על פי נתוני המכון שנת 2023 התאפיינה בהגירה פנימית שלילית, כאשר באותה השנה נכנסו לירושלים 13,600 תושבים חדשים ואילו יצאו ממנה 24,900 מהם.
עם זאת, המאזן הפנימי היה חיובי יותר מאשר זה שנרשם בשנת 2022. בראש היישובים מהם נכנסו לירושלים נמצאים בית שמש ובני ברק (1,000 תושבים שנכנסו מכל עיר), תל אביב (800), מודיעין עילית (500) וביתר עילית (400 נכנסים).
לעומת זאת, היישובים המרכזיים אליהם יצאו הירושלמים הם בית שמש (4,300 תושבים שיצאו), תל אביב (1,600), ביתר עילית וגבעת זאב (1,200 יוצאים לכל יישוב) ומודיעין-מכבים-רעות (800).
נושא ההגירה השלילית מהבירה מעסיק את בכירי העירייה והעומד בראשה לא מעט, ואלה מנסים כבר במשך שנים להביא לפתרון בסוגיה. זאת ועוד, גורמים המקורבים לראש העיר ליאון מציינים כי זה בטוח שבשנים הקרובות אותו מאזן שנצבע באדום ייצבע בקרוב בירוק; נאלץ להמתין ולראות.
עלייה: יותר מ-3,000 עולים חדשים
מבחינת עלייה, בשנת 2023 הגיעו לעיר כ-3,100 עולים חדשים בהשוואה לכ-7,600 בשנת 2022. הפער הגדול, שעומד על יותר מפי 2 בין השנים, נובע ככל הנראה מהירידה בהיקף העולים שהגיעו מאוקראינה ורוסיה בשנת 2023, לעומת הכמות שהגיעה בשנת 2022.
במכון מציינים כי אותו גל עלייה גם מצליח להסביר את המאזן השלילי החריג שנרשם בשנת 2023, שכן עלייה במספר העולים מגדילה, בהכרח, את מספר העוזבים את העיר, שחלקם חזרו לארצות המוצא מהם הגיעו.
מאזן ההגירה הכולל בבירה בשנת 2023 (הכולל בתוכו נכנסים לעיר, עולים אליה, תושבים חוזרים וכאלה שהגיעו על רקע איחוד משפחות פחות היוצאים העוזבים לחו"ל) עמד על 9,800-, זאת בהשוואה ל-7,200- בשנת 2022.
פקקים סביב לה: מספר שיא של משתמשים בתחבורה הציבורית
בחודשים האחרונים סוגיית הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה בבירה הצליחה לטלטל את אמות הסיפים של בכירי העירייה, בעיקר בשל הביקורת הציבורית הנוקבת סביב העיכובים האין-סופיים לקראת המהלך, לצד רמת השירות לאחריו, שנטען כי זו הגרועה ביותר בכל הזמנים.
בינתיים, השנתון מדד את מצב התחבורה הציבורית בעיר בשנת 2024, כשזו הייתה רגועה יחסית ל-2025 בכל הקשור לאתגרי הרכבת הקלה. על פי הנתונים, באותה השנה נרשמו בירושלים 195.1 מיליון תיקופים בכלל התחבורה הציבורית בעיר; מדובר בגידול של 10% בהשוואה לשנת 2023.
באוטובוסים העירוניים בירושלים נרשם גידול של 12% במספר התיקופים, שהגיעו יחד למספר של 156.2 מיליון תיקופים בשנה החולפת. ברכבת הקלה נרשם גידול של 4% במספר התיקופים, עם 38.9 מיליון תיקופים בסך הכל. בקרב חברות האוטובוסים הפועלות במזרח ירושלים נרשמו 17.5 מיליון תיקופים – היחידים שהיוו ירידה של 10% בהשוואה לשנת 2023.
"בבניין ירושלים ננוחם"? - מעל כ-6,000 היתרים
בכל הקשור לתחום הבנייה בבירה, נראה כי המקורות השונים לא מצליחים להסכים על המספרים. במכון נועצים זאת בעניין טכני בלבד, לפיו הפער מקורו בשיטות איסוף ומדידה שונות שהגופים נמצאים בשיח לגביהן. על פי הלמ"ס, בשנת 2024 ניתנו כ-6,400 היתרי בנייה בירושלים. בעיריית ירושלים, לעומת זאת, הנתון עומד על 7,700 היתרים. ומה לגבי התחלות הבנייה?
ובכן, בלמ"ס טוענים כי באותה השנה החלה בנייתן של כ-5,200 דירות בעיר שחוברה לה יחדיו, ואילו בעיריית ירושלים מציינים כי המספר עומד על כ-6,400 דירות.
כשמפלחים את המספרים, שני שלישים מהדירות שהחלו בבנייתן היו בנות שלושה-ארבעה חדרים. נתון מעניין מאוד נוגע לאופי הבניינים בהן נמצאות אותן דירות; על פי הנתונים, 70% מהדירות שהחלו בבנייתן נמצאות בבניינים שגובהם מעל ל-8 קומות, בהשוואה ל-58% מהדירות בישראל.
כזכור, הבנייה לגובה היא אחת מתכניות הדגל של ראש עיריית ירושלים משה ליאון, כזו שהצליחה לייצר לאורך הדרך מתנגדים רבים – הן לגופו של עניין, והן לגופו של בניין.
ילד טוב ירושלים - מובילה בלימודים הגבוהים
מערכת החינוך הירושלמית היא המגוונת ביותר בישראל, ובמהלך שנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) למדו בה כ-308,000 תלמידים; בחינוך העברי למדו 187,200 תלמידים (37% בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי ו-63% למדו בחינוך החרדי, ואילו בחינוך הערבי בעיר למדו כ-120,500 תלמידים (88% בחינוך הציבורי ו-12% בחינוך הפרטי). בדיוק כפי הפילוח באוכלוסייה, תלמידי החינוך הערבי בבירה היוו 40% מכלל התלמידים הלומדים במערכת החינוך בירושלים.
זאת ועוד, במכון מציינים כי בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 41,600 סטודנטים שהיוו 14% מכלל הסטודנטים בישראל. קצת יותר מחצי מכלל הסטודנטים בבירה למדו באוניברסיטה העברית, שליש מהם למדו באחת משבע המכללות האקדמיות והשאר למדו באחת מארבע המכללות האקדמיות לחינוך.
שביעות רצון גבוהה
באופן כללי, סקרים העלו שלאורך השנים האחרונות הירושלמים הביעו שביעות רצון גבוהה מרמת החיים שלהם בעיר. למעשה, 81% מכלל תושבי העיר השיבו כי הם מרוצים מאזור מגוריהם. זאת, לצד גידול שנרשם בכל הקשור לשביעות הרצון באשר לניקיון, למצב השטחים הירוקים בבירה ואפילו סביב מצב התחבורה הציבורית בעיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו