"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שורדת השבי שחזרה: "כששוחררתי גיליתי שבני חי, כל הגוף שלי רעד"

אביבה וקית' סיגל השתתפו בוועידת "בשבע" בניו יורק וסיפרו על הימים הקשים והאפלים בשבי חמאס • "אל תפסיקו להילחם בשביל ה-58 שעדיין נמצאים שם"

,עודכן
0השמעה
אביבה וקית' סיגל בכנס בניו יורק. צילום: עקיבא שיינברגר

שורד השבי קית' סיגל, ששוחרר משבי חמאס אחרי 484 ימים, השתתף בוועידת "בשבע" בניו יורק יחד עם רעייתו אביבה, ששוחררה מהשבי בעסקה הראשונה לאחר כשבעה שבועות.

“נשארתי בשבי למעלה משנה, אבל החלק הכי קשה היה לא לדעת אם אי פעם אצא משם,” אמר קית', “היו ימים שלא חשבתי שאשרוד. אני יודע בדיוק מה עוברים 58 החטופים שעדיין שם ואני רק מבקש מכם: אל תפסיקו להילחם בשבילם”.

אביבה תיארה את הרגע שבו הבינה שהיא חופשייה באמת: “לא האמנתי לחמאס כשהם אמרו לי שאני משתחררת. רק כשראיתי את החייל הראשון פרצתי בבכי. בכיתי כמו תינוקת.”

במהלך דבריה חשפה אביבה כי הייתה בטוחה שבנם שי נהרג ב-7.10 וגילתה שהוא חי רק ברגע השחרור: “רק חשבתי איך אסתכל על שלוש הבנות שלי בלי שי? ואז העובדת הסוציאלית אמרה לי: ‘שי חי.’ כל הגוף שלי רעד”.

על הרגע שבו התאחדו מחדש סיפרה: “כשראיתי את קית' לא זיהיתי אותו. הוא היה שלד, איבד מעל 30 קילו. אבל זה נס. אני עדיין צריכה לצבוט את עצמי כדי להאמין שהוא באמת כאן.”

קית הדגיש את החובה לזכור את החטופים שעדיין בשבי: “ארבעה מהם היו איתי. אני מכיר אותם. אני יודע מה הם עוברים. ההתעללות, הפחד, הבדידות. זה בלתי נתפס".
הזוג שלח גם מסר למשפחות השכולות ולחיילים שבחזית: “אנחנו מחבקים אתכם. אתם הגיבורים האמיתיים. לא נשכח את מי שנפל כדי להציל אותנו ולא את אלה שעדיין נלחמים כדי להחזיר את כולם הביתה”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר