היי שירה גפן יקרה. קראתי שאת טוענת שישראל מבצעת רצח עם בעזה. אז עשיתי מעשה והלכתי לבדוק נתונים.
אז ככה: מאז 7 באוקטובר ועד היום נולדו בעזה 74,750 (ממוצע של 130 ילדים ביום, לפי UNICEF (קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים), לא הארגון הכי פרו-ישראלי בעולם).
לפי נתוני האו״ם (ארגון פרו-ישראלי נוסף), מאז 7 באוקטובר מתו כ-65 אלף פלשתינים, מתוכם לפחות 30 אלף רוצחי חמאס נושאי נשק, בקרבות עם צה״ל, הצבא הרוצח שמאפשר לך לחיות בבטחה בתל-אביב ולהסית כנגד חייליו, ועל הדרך גם נלחם כדי להשיב את חטופינו. זה, כלומר, בהנחה שאת בעד השבת החטופים.
נחזור למספרים. אם נפחית את מספר הרוצחים ההרוגים ממספר המתים הכללי, נגיע למספר 35 אלף, כלומר, פי שניים ילדים נוספו למספר העזתים מאז 7 באוקטובר (74,750, כאמור) לעומת מספר המתים.
עוד אעדכן בנתון הבא: הממוצע של יחס המתים האזרחים מול חיילים במלחמות במאה העשרים והעשרים ואחת (לפי האו״ם), עומד על 1-5.2, ובעברית: 5.2 אזרחים על כל חייל. היחס של ישראל במלחמה הנוכחית עומד על 1.3-1, כלומר: 1.3 אזרחים על כל רוצח נושא נשק. למיטב הבנתי ומחקרי זה היחס הנמוך ביותר שנרשם בתקופה בה נמדדו הנתונים.
אז אוכלוסיה שבמהלך ״רצח עם״ הדמוגרפיה שלה חיובית, ולמעשה גדלה ב 1.5 אחוזים בקירוב, אינה בסכנת השמדה. נהפוך הוא. וצבא שיחס הפגיעות שלו באזרחים בהשוואה לרוצחים נושאי נשק הוא הנמוך ביותר שנמדד - אינו מבצע רצח עם. למעשה, הוא נמנע בכל כוחו מהרג אזרחים.
אלה המספרים. והעובדות.
אז אני מציע רק שתגשי למילון ותבדקי אם גידול אוכלוסין, והיחס הכי נמוך בין מות אזרחים לנושאי נשק במאה עשרים וחמש השנים האחרונות, עונה להגדרה של ״רצח עם״. לדעתי המילון יגחך בפרצופך גיחוך גדול.
בכלל, הצורך הזה של ישראלים ויהודים מסוימים לגלות אמפטיה גדולה יותר לאויביהם מאשר לאוהביהם ואחיהם נפלא מבינתי - וגם מבינתם של מרבית הישראלים והיהודים בעולם - אבל איטס א פרי קאנטרי בייבי. מותר לך להגג כל תועבה על בני עמך, כולל כאלה שמזיקות להם (וגם לך, אגב), בזמן מלחמה. מלחמה שאינה רק נגזרה עלינו לאחר מעשה הטבח המפלצתי ביותר שנעשה ליהודים (שוב, מתנצל על התזכורת המנדנדת: בני עמך וארצך) מאז השואה, כי אם גם בתקופה שבה היהודים סובלים מגל רדיפות אנטישמיות אשר מזכיר בהיקפו ובטירוף השנאה שלו את ערב מלחמת העולם השנייה.
אני יודע, אני יודע שאת מרגישה נעלה מוסרית על כולנו; אולי איזה מצפן מוסרי, או אור של אנושיות וחמלה שהולך לפני מחנה החושך שהוא ארצך וצבאך, והעם הרוצח שגורלך המר בחר להשתייך אליו, אבל אני חושש שתפיסתך את עצמך לוקה מעט בחסר.
אחרי הכל, כל חייל צה״ל אשר מסכן את עצמו ממש ברגע הזה עבורך, ונמנע בכל מאודו מפגיעה באזרחים חפים מפשע, מכיוון שאלה פקודותיו, וזה גם צו מצפונו וחינוכו, מוסרי יותר ממך מאה מונים - ובניגוד אליך, הוא לא לובש טי-שירט מתריס, או מצייץ ציוץ בטוויטר, כי אם מסכן את חייו, ונלחם ברוצחים שמפלציותם היא עניין שבטח הספקת לשכוח.
אז עם כל הכבוד לטהרנות הנאצלת שלך, אינך עומדת במקום בו את רשאית להטיף מוסר לאיש, בטח לא שעה שאת מדברת והם נופלים, נפצעים, מותירים אלמנות, יתומים, הורים שכולים לבכות על קבריהם, שעה שאת מטנפת עליהם את תרעלת הבושם הזחוח הזה.
אין אף ישראלי, בטח לא חייל צה״ל, ששמח במות תינוק, אישה, קשיש או חף מפשע - אבל במלחמות, אפשר ויצא לך להיתקל במושג באיזה ספר, דברים נוראים קורים. כמה חבל שחמאס פתח במלחמה, וגם כעת, לאחר חורבן של הרצועה, הוא מסרב להניח את נשקו ולשחרר את החטופים.
כמה חבל שעלינו להמשיך להילחם. אבל נאלץ לעשות זאת, שירה, בכדי שאנשי נוח'בה לא יבואו אל סף ביתך, בדיוק כשאת משגרת לעולם עוד ציוץ נאצה נגד צה״ל וישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו