"העם רוצה את החטופים – הממשלה רוצה מלחמה": צעדת הנשים הגיעה לשגרירות ארה"ב

בראש הצעדה שורדות שבי ובני משפחות החטופים, הקוראות להשבת כל החטופים ולסיום המלחמה • "בלתי נתפס שאנחנו זועקות לנשיא טראמפ – כי הממשלה שלנו הפנתה גב" • נאומים חוצבי להבות קראו לחשבון נפש לאומי ולסיום הלחימה

0_jtJFvZ8cfp5EVgKOyZ. צילום: גדעון מרקוביץ

כעת בדרך לשגרירות ארה״ב, המונים בצעדת מחאת הנשים. בראש המפגינות צועדות שורדות השבי ארבל יהוד, נילי מרגלית, שני גורן ויוכבד ליפשיץ. אלפי הצועדות פנו לנשיא טראמפ ישירות בקריאה: President Trump End the war, Leave no hostage behind

הקראת שמות החטופים מחוץ לשגרירות ארה"ב//טל א.מ

מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים: בלתי נתפס שהציבור בישראל צריך לפנות לנשיא טראמפ ולממשל האמריקאי שיציל אותנו מהממשלה שלנו. ממשלה ללא אמון ציבורי, שמפקירה את החטופים וממשיכה במלחמה אינסופית כשהציבור כולו מבקש לסיים אותה.
כל הסקרים מראים שהיעד העליון היחיד הוא החזרת כל החטופים בהסכם. שחרורו של עידן אלכסנדר חייב להיות פתח להסכם שיחזיר את כולם ויוביל לסיום המלחמה ונסיגה מעזה, מיד.

מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים, צילום: גדעון מרקוביץ

נילי מרגלית, שורדת השבי ובתו של אליהו צ׳ר׳ציל מרגלית שנרצח ונחטף לעזה במסר כואב: "היום, אני רוצה להפנות את המילים שלי אל האזרחים, גם אל אלו שמגוייסים:
הכל כבר ידוע ומוצהר - החטופים עוברים עינויים בלי סוף, שמתעצמים כשצה״ל מתקרב,
אם הצבא יתקרב מידי, השובים ירצחו את בני הערובה, מצבם הרפואי והנפשי על סף מוות,
הרמטכ״ל אמר באופן חד משמעי שהלחימה תסכן את החטופים והסיכויים להשיבם בדרך זו קלושים. על אף שכל המידע הזה ידוע לממשלה ולציבור, הקבינט הביטחוני בחר פה אחד לצאת למלחמה. אבל ראש הממשלה ישן טוב בלילה.

במצב המטורלל שהביאו אותנו אליו, האחריות עוברת גם אלינו. החיילים צריכים להבין שהם נשלחים לקרב לא בשביל להגן על המדינה אלא כדי לממש את גחמות הממשלה לכבוש את עזה ולהישאר בכיסא. והטייסים, לפני שמפציצים, צריכים לזכור שמי שנתן את הפקודה להפציץ ילדים ונשים, לא יהיה שם להגן עליו בהאג.

בכל מקצוע, על כולנו מוטלת גם האחריות האישית. בכל תפקיד, כולל בצבא, עומדת בפנינו זכות ההחלטה. היחידים שיכולים למנוע הרג מיותר של חיילים וחטופים - זה אנחנו האזרחים. במלחמה על השבת בני הערובה וזהות המדינה, אנחנו לא נוותר ולא נפסיק עד שכולם יחזרו". 

שורדות השבי ארבל יהוד ויוכבד ליפשיץ, יחד עם סילביה קוניו, צילום: גדעון מרקוביץ

עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר פנתה אל בנה "מתן אהוב שלי, ילד שלי שכבר לא חיבקתי 585 ימים. הלב שלי נשבר ונקרע, איך אתה מחזיק מעמד לבד שם? האם אתה מצליח לשמוע אותי? האם אתה מצליח לשמוע את עם ישראל זועק את הזעקה שלך?

חיים שלי, אין כבר מי שיטפל ויסעד אותך. הופקרת בגיהנום החמאס לבד עם מחלת ניוון שרירים. האם אתה מצליח להחזיק כוס מים? להכניס את רבע הפיתה לפה? אתה מצליח להעביר לילה בלי רעידות?" 

צנגאוקר מוסיפה "ראש הממשלה הפך להיות מלאך המוות שלנו. מקריב את אזרחיו בשביל להקים התנחלויות מעל המנהרות בהן מוחזקים המשפחות שלנו. במקום להציל נפשות ולהביא חללים לקבורה ראויה במדינה, הוא בוחר להפוך את האהובים שלנו לגופות שיעלמו במלחמה. נתניהו בחר בבן גביר וסמוטריץ׳ על פני מתן, דויד ואריאל, גיא, נמרוד, ענבר וכל יתר החטופים והחטופות."

מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים, צילום: גדעון מרקוביץ

גם יעל בן עזרא משה, בתם של דוד משה ז״ל, ושורדת השבי עדינה משה קראה "חלפו מעל 580 ימים – ואנחנו רק מידרדרים. איך זה קרה לנו? איך איבדנו כיוון ? איך איבדנו כל מצפן מוסרי? איך לעזאזל יש עדיין חטופים בעזה? איך זה שהחיים שלנו מנוהלים על ידי קומץ הזויים, ערלי לב?

איך זה שחברי ממשלה שותקים, שחברי ש"ס מדברים על "פדיון שבויים מעל הכול" – וביום למחרת מצביעים בעד המשך המלחמה? אני כבר לא מוכנה שבניי ייכנסו שוב ללחימה בעזה. זה לא קרב הוגן – זו מלחמת שולל שהפכה אותנו לעם שכול.

מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים, צילום: גדעון מרקוביץ

שי מוזס, אחיין של גדי מוזס: "ערב של שמחה גדולה על שחרורו של עידן אלכסנדר. בן אדם שעזב את חיי הנוחות בארה"ב, התגייס לגולני למרות שלא היה חייב לעשות זאת בגלל הערך של "כל ישראל ערבים זה לזה", נלחם ב-7.10 והופקר במשך 584 ימים בשבי. אני מודה לנשיא טראמפ שפעל בצורה נחושה על מנת להציל חיים של אזרחים ישראלים ואמריקאיים- לפני כניסתו לתפקיד ולאחריה.

בצד זאת, אני מרגיש שאנחנו עדים לעוד דוגמא להתפוררות המדינה תחת ממשלת נתניהוהמדינה שלא היתה שם ב-7.10 כדי להגן על גדי ועל הנגב המערבי כולו, המדינה שלא הייתה שם בשבועות שלאחר ה-7.10".

מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים, צילום: גדעון מרקוביץ

גל גורן, בנם של מיה ואבנר גורן ז״ל, אמר בצעדה "זה לא סוד שאין כאן מדינה. כבר 585 יום שהיא בוחרת שוב ושוב ושוב לא להיות כאן. אבל חסרונה אתמול צעק כל כך. נדמה שקו השבר הכבד ביותר הגיע ונשברנו כבר הרבה יותר מדי.

ביום ראשון דיברתי ב101 ואמרתי שאנחנו ביום הדין. בשבועות הקרובים יוכרע האם דוד יחבק את אמה ויולי. יוכרע האם תמיר אי פעם ייקבר. ומעבר לגורלם של ה59, אנחנו לקראת הכרעת גורלה של החברה כולה. אנחנו בהחלט כאן. וביום הדין הזה אסור לנו להפסיד. איני רואה ברירות אחרות. איני מוכן לחשוב עוד על מה יהיה אם נפסיד. אני מכריז כאן שאת יום הדין אנחנו עומדים לסיים עם 58 חטופות וחטופים בבית!!!!!!! ועדת חקירה ממלכתית עוד תקום!!!! כל עוד זורם בנו דם"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר