גם בקיבוץ חצור, מחכים לשחרורו של עידן אלכסנדר משבי החמאס. בקיבוץ מתגוררים גפנית ודורון זקצר, הוריו המאמצים של אלכסנדר, אחד מבני גרעין “צבר” שנחטף ב-7 באוקטובר. היום, כשברקע הדיווחים על התקדמות במגעים לשחרורו, הקיבוץ כולו עוצר נשימה. חדר האוכל, שלרוב מתמלא בשיחות חולין הפך למוקד של של תקווה וציפייה.
חבריו של עידן מהגרעין חלקם חיילים בסדיר, אחרים משרתים ביחידות מסווגות הגיעו לקיבוץ, מלווים בתחושת שליחות וגעגוע. עידן, שעלה לישראל במסגרת תוכנית “צבר”, מצא בבית חצור לא רק קורת גג, אלא משפחה. “הם דאגו לו כמו הורים. טיפלו בו, חיכו לו כל שישי”, מספרת עופרה, חברת הקיבוץ. “הוא היה מגיע עם חיוך רחב, והם היו מקפידים לאכול איתו ארוחות שישי״.
תיעוד ראשון של יעל אלכסנדר ואדם בוהלר בטיסה לישראל: "לא ננוח עד שנחזיר את החטוף האחרון" || צילום: דותן סטניצקי
אראלה אם הבית של הגרעין סיפרה: ״עידן בחור חמד צנוע הוא היה מגיע אבל לא המון כי יש לו סבתא שגרה בתל אביב הוא היה בא להפגש עם החבר׳ה הם היו גרעין של 16 חברים, כל סוף שבוע הם היו עושים כושר מרימים אלונקות משחקים כדורגל בבריכה. כשעידן נחטף אמא שלו הייתה בארץ, הם באו לפה רצו לראות את החדר שלו״.
ובזמן שההתרגשות שוטפת את חדר האוכל, גפנית ודורון שוהים בבית החולים איכילוב לצד סבתו של עידן, ורדה, שגם לה היה תפקיד חשוב בליוויו לאורך הדרך. לסופי השבוע שלו בארץ הייתה חלוקה ברורה: בין סבתא חמה למשפחה מאמצת אוהבת.
הסבתא ורדה בן ברוך אמרה "מחכים לעידן סוף סוף. אני מאד מתרגשת מהמפגש הזה, ההורים זוכים לקבל את הילד שלהם חזרה הביתה, אני שקטה. תודה על כל מה שעשיתם עבור עידן. יודעת שזה מהלב הטוב שלכם.
גם הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר לא פסח על הקיבוץ. ליאור רודאיף ז״ל, אביה של נעם בת הקיבוץ נרצח בקיבוץ ניר יצחק, והכאב הקהילתי התערבב באבל הפרטי. כעת, בתוך האובדן, נדמה שהתקווה לשובו של עידן ממלאת את הקיבוץ בשמחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו