נתניהו, יש לך בכלל תוכנית להחזרת החטופים?

אני רוצה לשתף אתכם בתחושות שלי. אני מרגישה שבמשך שנה וחצי רימו אתכם ואותי. אמרו לנו שיש שני יעדים למלחמה והם שלובים זה בזה - החזרת החטופים ומיטוט חמאס. לפני יומיים, בעיצומו של יום העצמאות, אמר ראש הממשלה: "למלחמה יעד עליון, וזה הניצחון על אויבינו".

בבקשה תגידו לי - איך אני כאמא, ששומעת שהחזרה של נמרוד שלי היא לא היעד העליון, איך אני אמורה להרגיש? איך אני אמורה לישון בלילה בידיעה שהבן שלי לא נמצא בראש סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות? איך אני אמורה לישון בלילה כשאני שומעת את רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו אומרת שיש פחות חטופים חיים ממה שאנחנו המשפחות יודעות?

אני דורשת תשובות והבהרות. אני דורשת תשובה לשאלה בסיסית אחת: אדוני ראש הממשלה, מהי התוכנית שלך להחזרתם של נמרוד ויתר החטופים? יש לך בכלל תוכנית? איך זה מסתדר עם היעד העליון של המלחמה? מה יקרה כשתהרגו את החמאסניק האחרון? יהיה מי שיחזיר את נמרוד? אני דורשת ממקבלי ההחלטות: אל תפקירו את נמרוד ואת כל החטופים בשביל ניצחון מדומיין שלא קיים. הניצחון היחיד שמדינת ישראל זקוקה לו הוא החזרת הילדים שלנו הביתה. חברי ממשלת ישראל – מספיק! די! היו לכם 574 ימים להילחם. עכשיו הגיע זמן חטופים. רק עסקה תביא את שחרורם וחזרתם של אהובינו.

השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות. הלב נשבר למול כמות המשפחות שהצטרפו השנה למשפחת השכול, ועדיין ישנן משפחות שאין להן קבר לפקוד, כי יקיריהן עדיין חטופים בעזה. והשנה, כמה סמלי, לא התקיימו חגיגות יום העצמאות כי אי אפשר לחגוג כשלחטופים אין עצמאות. תפארתה של מדינת ישראל תוצג בגאון ביום שהילדים שלנו יחזרו.

אני אמא מודאגת. לא עצמתי עין כבר 574 לילות. אני לא יודעת איפה הבן שלי נמרוד. מתי הוא אכל בפעם האחרונה, מתי הוא שתה, מתי הוא קיבל חיבוק חם ואוהב שאני בטוחה שכל כך חסר לו בעומק המנהרה. נמרוד שלי, אני אוהבת אותך ילד שלי. אנחנו מתגעגעים אליך, תהיה חזק. עוד קצת. לא נפסיק להשמיע את קולך.