מטה המשפחות להחזרת החטופים מקיים הערב (שבת) עצרת מיוחדת בכיכר החטופים בתל אביב תחת מסר דרמטי משבת חרדה: "ישראל בדרכה לשקוע בבוץ העזתי". המסר, שפורסם לאחר שבת שבה התלהטו הדיווחים על הרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל קריאה דחופה לממשלה ולצה"ל "לעצור את הטעות הזו".
המשפחות מתריעות: "הרחבת הלחימה תסכן את החטופים, החיים והחללים כאחד, תעלה בחיי חיילינו ותגבה מחיר כבד מעשרות אלפי אנשי מילואים ומשפחותיהם".
במסר חד משמעי, מציין המטה כי "ישראל בדרכה לשקוע בבוץ העזתי בשם אשליה שניתן להגיע לניצחון כלשהו מבלי להשיב את אחינו ואחיותינו מהשבי. זאת תהיה בכייה לדורות".
"חייבים להביא להסכם שישיב את כולם", קוראות המשפחות, וממשיכות: "המשפחות מבקשות להרים דגל אדום ולהתריע מפני ההחלטה המסוכנת שנרקמת בימים אלו".
"אבא בחר להילחם על כולנו - כמו שכולם חייבים להילחם להחזיר אותו"
"אחותי, נוגה, בחרה להתגייס לצה"ל אחרי שחזרה מהשבי. ההורים שלנו לימדו אותנו שיש מחויבות בלתי ניתנת לפרימה בין היחידים לחברה שלנו בישראל", אמרה הערב מיטל וייס מקיבוץ בארי בעצרת משפחות החטופים. אביה, אילן וייס, היה סגן ראש צוות החירום היישובי בבארי, יצא להילחם ביום הפלישה, נרצח ונחטף.
"אבא שלי התנדב להגן על כולנו. הוא בחר להילחם – לא רק על הבית והמשפחה שלו, אלא על כולנו", הוסיפה. "למרות הכאב הגדול, אני יודעת שהוא לא יכול היה לבחור אחרת. הערכים של חברות, מסירות ומחויבות הנחו אותו בחייו ובמותו".
וייס קראה לקהל להמשיך במאבק: "המאבק הזה גדול מאיתנו. הוא מאבק על דמותה של המדינה והחברה שבה נחיה. השבוע עברנו יום זיכרון עם משפחות שאין להן קבר לעלות אליו, ויום עצמאות בלי עצמאות אמיתית".
על רקע הדיווחים על הרחבת הלחימה בעזה, הדגישה: "אנחנו חייבים להחזיר את כל החטופים כדי שנוכל לחזור לעצמנו, ולהיות שוב המדינה שהיינו. מדינה שבה אדם מתנדב בשביל כולם, וכולם נלחמים כדי להשיב אותו בחזרה".
"שאלו את השרים: איפה הקרב שלכם על החטופים?"
"איך אחי הקטן, איך אני יכול להפנים בשורה כזאת בלי שהוא כאן?" - שאל בכאב עומרי שתיוי, אח של עידן שתיוי, שהוכרז כהרוג בשבי. "ביום הזיכרון הבנו שוב - כדי שנוכל לסגור מעגל כמשפחה וכמדינה, חייבים להשיב את כולם, את החיים ואת החללים. מיד".
שתיוי הסביר: "אחרי יום הזיכרון הכואב כל כך שהיה, הבנתי עוד דבר - קל מאוד להיות מנהיגים חלשים לעם כל כך חזק. כל מסר קורבני וכל כשל של הממשלה, יש מי שלוקח אחריות. העם".
הוא פנה באשמה ישירות לממשלה: "חיילים יוצאים להילחם בעבור החטופים, כולנו ראינו את המכתבים האחרונים - 'אני יוצא לקרב להחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה גם אם זה ייקח שנתיים'. ואתם, השרים בממשלה והעומד בראשה, יושבים שם למעלה, שולחים את החיילים, את הנשמות הטהורות של כולנו לקרב. חוץ מלצייץ בטוויטר - איפה הקרב שלכם? מה אתם עושים בשביל להחזיר אותם?".
בהתייחס למשא ומתן, הוסיף: "המוביל את המשא ומתן להשבת החטופים חייב להיות גורם מקצועי, עם אינטרס אחד: השבת החטופים ושמירה על ביטחון ישראל. אני מרגיש שהתחיל קמפיין ויתור על החטופים. דואגים להעביר לנו בכל דרך אפשרית שהחטופים הם לא היעד הכי חשוב".
"עוד רגע זה 600 ימים שהם שם, זה בלתי נסבל"
"כולכם ראיתם אותם לפני חודשיים, כשהוציאו אותם מהמנהרה לצפות איך משחררים את עומר ונקרט, מי שהפך ללא פחות מאחיהם בתקופת השבי. ראיתם אותם מתחננים בזעקות למצלמה: 'תעזרו לנו עם ישראל, תוציאו אותנו, אנחנו רוצים להיות כמוהם'", אמרה הערב יעלה דוד, אחותו של החטוף אביתר דוד.
"קוראים לי יעלה דוד, בת 20, אחותו הקטנה של אביתר דוד. אחות קטנה שנאלצה להתבגר כדי להילחם יום יום, שעה שעה, למען השחרור שלו ושל כולם", נפתחה דוד, שאחיה נחטף מפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר יחד עם החבר הכי טוב שלו, גיא גלבוע דלאל.
על אביתר, אמרה: "הוא אח גדול מדהים. הוא הבן אדם הזה שאני מספרת לו דברים שאני מפחדת להגיד ליד שאר המשפחה. תמיד מבין, מייעץ. כשהיינו ביסודי הרגשתי כל כך בטוחה וגאה, שאחי הגדול לצדי, שומר עלי".
"לאביתר היה חשוב לדאוג לכל מי שסביבו, גם לחבריו הקרובים וגם לאותם אנשים שאף אחד לא רואה", הוסיפה. "אביתרי הוא אח שלי בדם, ואיתו נמצאים עוד 58 חטופים שהם האחים והאחיות של כולנו. עוד רגע זה 600 ימים שהם שם. זה בלתי נסבל. אנחנו חייבים להוציא אותם משם מיד".
בקריאה אישית לאביתר, סיימה דוד: "אח שלי הגדול, אני אוהבת אותך, תחזיק מעמד, כי אני יודעת שביחד כולנו נצליח להחזיר אותך ואת כולם. נתראה בקרוב בבית".
"הבן שלי לא עוד היעד העליון?"
"אני רוצה לשתף אתכם בתחושות שלי: אני מרגישה שבמשך שנה וחצי רימו אתכם ואותי", אמרה הערב ויקי כהן, אמו של נמרוד כהן החטוף. "אמרו לנו שיש שני יעדים למלחמה והם שלובים זה בזה: החזרת החטופים ומיטוט החמאס. לפני יומיים, בעיצומו של יום העצמאות אמר ראש הממשלה: 'למלחמה יעד עליון, וזה הניצחון על אויבנו'".
"קוראים לי ויקי, ואני אמא מודאגת. לא עצמתי עין כבר 574 לילות", פתחה בדבריה. "574 ימים שאני לא יודעת איפה הבן שלי נמרוד. מתי הוא אכל בפעם האחרונה, מתי הוא שתה, מתי הוא קיבל חיבוק חם ואוהב שאני בטוחה שכל כך חסר לו בעומק המנהרה".
כהן פנתה ישירות אל ראש הממשלה: "מאז ומתמיד נהגתי מולך בממלכתיות, וכך אמשיך. זו דרכי. אבל, בבקשה תגיד לי: איך אני כאמא, ששומעת לראשונה שאתה מודה בקולך שהחזרה של נמרוד הבן היקר שלי זה לא היעד העליון, איך אני אמורה להרגיש?".
היא הביעה בקשות ברורות: "אני דורשת תשובה לשאלה בסיסית אחת: אדוני ראש הממשלה, מה התכנית שלך להחזיר את נמרוד וכל החטופים? יש לך בכלל תכנית? איך זה מסתדר עם היעד העליון של המלחמה? מה יקרה כשתהרגו את החמאסניק האחרון? יהיה מי שיחזיר את נמרוד?"
בסיום קריאתה, הדגישה: "אני קוראת מכאן לממשלת ישראל: מספיק. די. היו לכם 574 ימים להילחם. עכשיו הגיע זמן חטופים. רק עיסקה תביא את שיחרורם וחזרתם של אהובינו. אין מחיר לחיי אדם שניתן להציל. זו חובתה של המדינה ועליה לבצעה עוד היום".
שלושה שורדי שבי לממשלה: "חזרנו לחיים אבל לא באמת"
"אורי בחר לחזור אל התופת כדי לחפש אותנו. הוא לא היה חייב. אבל הוא עשה את זה. כי כך נראה אומץ לב. כי כך נראית ערבות הדדית", סיפרו הערב שלושה שורדי השבי - איתי רגב, מיה רגב ועומר שם טוב - על אורי דנינו ז"ל, שנחטף עמם מהנובה ונרצח בשבי.
השלושה פתחו בדבריהם: "אנחנו עומדים כאן הערב בכיכר החטופים – לא רק כאנשים שחוו את הבלתי נתפס, אלא כקולם של אלו שאינם יכולים להיות כאן איתנו. קשה, כמעט בלתי אפשרי, לדבר על עצמאות כשאנחנו יודעים שישנם עדיין 59 בני אדם, אחינו ואחיותינו, שאיבדו את כל חירותם לפני 575 ימים".
"חזרנו לחיים אבל לא באמת", אמר איתי רגב. "לא יכולנו להמשיך להתקדם הלאה ולטפל בעצמנו כשחלק ענקי מהלב שלנו יושב שם ומחכה שיצילו אותו. קיבלנו עצמאות אבל לא הרגשנו שאנחנו באמת חופשיים".
עומר שם טוב, שחזר מהשבי באפריל, הוסיף: "נשארתי מאחור, בתחושה שהפקירו אותי, שכחו אותי, ישבתי עוד 450 ימים עד שיצאתי לחופשי. וגם עכשיו, לאחר ששלושתינו חופשיים, אנחנו חופשיים פיזית, אבל לא נפשית. האחים שלנו נשארו מאחור מחכים שיבואו להציל אותם מהגיהנום הנורא".
השלושה קראו לממשלה: "הכוח להשיב את החטופים נמצא בידיים שלכם. האחריות היא שלכם. אתם אלו שיכולים וצריכים להחזיר אותם עכשיו. לא מחר. לא בעתיד הרחוק. עכשיו. הבטחתם - שלא תשקוט מדינת ישראל עד שכל החטופים ישובו הביתה. אז תקיימו. תחזירו את כולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו