"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בין האש שבחוץ לאש שבפנים: כזה יום עצמאות לא היה כאן מעולם

חג עצמאות בלי טקסים, בלי משואות, בלי ריקודים • חג עם חשש עמוק לירושלים ולהרים סביב לה, שמא תכלה השריפה כעסה לא רק בצומח ובדומם, אלא גם בחי • ואי אפשר לה לדאגה שבלב לא לנדוד אל האש האחרת, זו הפנימית שבינינו, שיש מי שמתעקשים שוב ושוב ללבותה

,עודכן
0השמעה
יום עצמאות בצל שריפה. הגאווה הלאומית בשיאה. צילום: יהונתן שאול

שמיים כתמתמים ואוויר כבד עם ניחוח עשן שנישא ברוחות העזות. תחושת סוף העולם מתגנבת ללב. כך התחיל לו ליל העצמאות, כמו מסרב להתנתק מעננת העצבות של יום הזיכרון.

השריפות ביום הזיכרון,צילום: אורן בן חקון

חג עצמאות בלי טקסים, בלי משואות, בלי ריקודים. חג עם חשש עמוק לירושלים ולהרים סביב לה, שמא תכלה השריפה כעסה לא רק בצומח ובדומם, אלא גם בחי.

ואי אפשר לה לדאגה שבלב לא לנדוד אל האש האחרת, זו הפנימית שבינינו, שיש מי שמתעקשים שוב ושוב ללבותה, רוחשים בגחלים בוז, כעס, חשדנות, שנאת אחים. ואי אפשר שלא לתהות מי מסוכנת יותר - האש שבחוץ או האש שבפנים.

תחושת סוף העולם - כך התחיל לו ליל העצמאות, כמו מסרב להתנתק מעננת העצבות של יום הזיכרון

בודדים הם מציתי האש הפנימית, קנאים ממחנה זה או ממחנה אחר. בודדים אך קולניים. ואדוות חרון אפם משפיעה על היער כולו, זה המלבלב בערבות הדדית, באחוות אחים, במסירות נפש ובאהבת המולדת.

לראשונה זה 77 שנות עצמאות, במקום לחגוג יחד התפזר עם ישראל איש־אישה לביתם. במקום הטקסים והדגלניות וההופעות, ישבנו מול המסך וצפינו בחזרה הגנרלית של הטקס המרכזי שבוטל.

יום העצמאות 2025,צילום: אורן בן חקון

והיתה איזו חינניות מיוחדת בסיטואציה, דווקא ברישול הזה, שבו לא הכל תפור, ויש מי שנעדר מן הטקס, או מי שנעדרה שמלתה והגיעה בג'ינס. ובעוד האש שבחוץ בוערת, הודלקו המשואות שהן־הן עמוד האש, זה ההולך לפני העם בחשכת המדבר, בימי המלחמה הקשה והממושכת העוברים עלינו.

ולא היה אפשר שלא להידבק בהתרגשותם של אנשי המופת שהדליקו את מדורות השבט, במעשיהם הטובים, בגבורתם, בדיבורם הטוב, בעוז רוחם, בגופם הנחוש והפצוע, בתקוותם, בתפילתם לניצחון ולשיבת אחים.

ובבוקר קמנו ליום חדש והשמיים כבר חזרו לצבעם התכול, והאוויר צלול היה, והרוחות שככו. העולם עוד כאן. סופו לא הגיע. ומדינתנו הצעירה הצליחה, במקום שבו מדינות ותיקות וגדולות כשלו, לעמוד מול האש המכלה ולסיים את האירוע בלי נפגעים בנפש.

לא היה אפשר שלא להידבק בהתרגשותם של אנשי המופת שהדליקו את המשואות, במעשיהם הטובים, בגבורתם, בדיבורם הטוב, בעוז רוחם, בגופם הנחוש והפצוע, בתקוותם, בתפילתם לניצחון ולשיבת אחים

לא מעצמו קרה הדבר, אלא הודות לתפקוד נפלא של מערכות המדינה, למסירות הנפש של לוחמי האש והמשטרה, ולערבות ההדדית של האזרחים שמיהרו לסייע למפונים.

באיחור קל יצאנו לקיים את מצוות היום, לתלות בחצר את הדגל הכחול־לבן, זה שבשל הרוחות העזות נותר בבית. ובמנגינת הדלקת נרות חנוכה בירכנו על שזכינו להניף את דגל ישראל. וכמו בכל שנה יצאנו לטייל בהרי הארץ הטובה והקשה הזו, ולהודות בלב נפעם ונרגש על נס תקומתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר