במהלך השנה האחרונה ביצע מכון "תכלית" - המכון למדיניות ישראלית - סדרת מחקרי דעת קהל עמוקים, שניסו לפצח מה באמת עובר על הציבור הישראלי מאז 7 באוקטובר. לא רק מה הישראלים חושבים, אלא איך הם מרגישים, איך הם מזהים את עצמם, ועל מה הם מוכנים (או לא מוכנים) לוותר.
הפרויקט מבוסס על 14 מחקרי דעת קהל שהתבצעו מדי חודש, כולל אחד עדכני שבוצע בימים האחרונים, וכללו יותר מ־10,000 נשאלים מכל חלקי החברה הישראלית, המחזיקים במגוון דעות. הסקרים נערכו בשיתוף מכוני מחקר מגוונים (iPanel, Panel4all, מדגם, Sapio, Kantar, DirectPolls).
בסיום שנה של מחקר מתמשך, מתבהרת התמונה: הציבור בישראל חזר ל־6 באוקטובר. לא לרגע האחדות של תחילת הלחימה, לא לתחושת השותפות שהיתה בשטח - אלא חזרה ברורה לקווי השבר של לפני. ומתוך הקרעים האלה, בעיצומו של משבר קיומי, עולה תמונה מורכבת של אומה המחפשת את דרכה מחדש - בין תקווה לשבר, בין אחדות לפילוג, ובין זהות משותפת לזהויות מחנאיות. יש בידינו את הכוח לבחור לאן הולכים מכאן.
הממצאים מראים:
הציבור הישראלי מתרחק יותר ויותר זה מזה
ביום העצמאות השנה, יותר מתמיד, ישראלים מוצאים את עצמם מתנגשים זה בזה - לא רק פוליטית, אלא סביב שאלות זהות עמוקות. בשנה שמאז מאי 2024, הציבור הישראלי מתהפך - יותר ויותר ישראלים מבקשים לשנות את האיזונים הבסיסיים של המדינה: 41% תומכים בחיזוק הרכיב הדמוקרטי ו־35% בחיזוק הרכיב היהודי.
20% מעוניינים להשאיר את המצב כמו שהוא כיום. המספרים הללו משקפים מגמה של קצוות, שבה כל צד מושך חזק יותר לעבר ערכיו. זהו מאבק בין משיכה לקצוות לבין הרצון לשמור על שלם משותף - והוא ממחיש היטב עד כמה ההתנגשות בזהות היא לא רק בין ימין לשמאל, אלא גם בתוך כל מחנה בפני עצמו.
העיסוק בקיטוב הציבורי עולה
אם במאי 2024 64% מהציבור סימנו את השסע החברתי כאיום המרכזי על המדינה, הרי שבמהלך השנה נרשמה ירידה מתמשכת בעיסוק בנושא. דווקא בתקופה שבה הביטחון מתייצב - החוסן הפנימי ממשיך להישחק. אך הנתונים החדשים מלמדים על שינוי כיוון. ממצאי הסקר האחרון של מכון תכלית מראים כי בחודש האחרון חלה עלייה חדה בעיסוק הציבורי בקיטוב החברתי. נראה שהציבור הישראלי מבקש לשוב ולשים את האחריות האזרחית במרכז - וקורא לנציגיו לעשות את אותו הדבר.
פסימיות בסוגיית השוויון בנטל
51% מהציבור מאמין כי המצב לא ישתנה והחברה החרדית תמשיך שלא לשרת בצה"ל. רק 34% מהנשאלים מאמינים כי יימצא מתווה מוסכם עם המפלגות החרדיות, שיאפשר את שילוב החרדים בשירות. 6% מאמינים שהמדינה תצליח לגייס את החרדים לצה"ל גם ללא הסכמת המפלגות החרדיות, ו־9% לא יודעים. הנתונים מצביעים על משבר אמון עמוק - לא רק במערכת הפוליטית, אלא גם ביכולת המדינה לייצר שינוי חברתי מהותי סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בזירה הישראלית.
בעד קואליציה רחבה
בזמן שהמערכת הפוליטית מקוטבת, הציבור דווקא רוצה ממשלת אחדות. 57% מהציבור הישראלי מאמין כי קואליציה רחבה, המייצגת חלקים גדולים מהחברה הישראלית, טובה יותר למדינת ישראל. לעומת זאת, רק 29% תומכים בקואליציה צרה בעלת קו פוליטי ואידיאולוגי ברור. 14% מהציבור לא בטוחים.
הממצא הזה מפתיע במיוחד כאשר בוחנים את הפילוחים: מחצית ממצביעי הליכוד תומכים בקואליציה רחבה, ו־52% מהציבור המגדיר את עצמו כימין. נתונים אלה מצביעים על מגמה מובהקת - גם בלב ליבה של קבוצת תווך משמעותית בקואליציה הקיימת - של רצון לחיבור, לאיזון ולשותפות לאומית רחבה, גם במחיר של ויתורים אידיאולוגיים (נכון לאפריל 2025).
73% מהציבור הישראלי סבור כי על הקואליציה והאופוזיציה לשתף יותר פעולה בחקיקה. 72% מהציבור המגדיר את עצמו כימין ו־74% ממצביעי הליכוד סבורים כי על הקואליציה והאופוזיציה לשתף יותר פעולה בחקיקה (נכון לפברואר 2025).
נתונים אלה מציירים תמונה של פער בין עמדות הציבור לבין המציאות הפוליטית הנוכחית. בזמן שהפוליטיקאים עסוקים במאבקי כוח ובהעמקת הקיטוב, הציבור הישראלי - מכל קצוות הקשת הפוליטית - מבקש דיאלוג, פשרה ואחדות לאומית.
